יוסי אבו, מנכ"ל "דלק" קידוחים תקף הבוקר בחריפות את הרגולטור הישראלי בכל הקשור למשק הגז וטען כי הוא פוגע אנושות באזרח הישראלי ובמשק הישראלי. "הדיון סביב קידוחי הגז הופך תיאורטי לגמרי" אמר אבו בפתח דבריו "חוסר המשילות בעניין מביא לפגיעה עמוקה באזרחים. המדינה הפסידה עד עכשיו 20 מיליארד שקל"

מפגש ציבורי של ועדת צמח: פאנל "הערכות הביקושים במשק הגז הטבעי הישראלי"

יוסי אבו, מנכ"ל "דלק" קידוחים תקף הבוקר בחריפות את הרגולטור הישראלי בכל הקשור למשק הגז וטען כי הוא פוגע אנושות באזרח הישראלי ובמשק הישראלי. "הדיון סביב קידוחי הגז הופך תיאורטי לגמרי" אמר אבו בפתח דבריו "חוסר המשילות בעניין מביא לפגיעה עמוקה באזרחים. המדינה הפסידה עד עכשיו 20 מיליארד שקל" את הדברים הקשים אמר אבו בפאנל "הערכות הביקושים במשק הגז הטבעי הישראלי עד 2040" בהנחיית ד"ר אילן סולימאן, סגן יו"ר רשות החשמל לשעבר, במסגרת מפגש ציבורי של ועדת צמח לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי בישראל. בפאנל השתתפו גם יו"ר רשות הגז שוקי שטרן ונציגים נוספים ממשרדי הממשלה, ארגוני הסביבה ומשרד התמ"ת.

לדברי אבו ריבוי הרגולטורים וההוראות הסותרות פשוט הורסים את המשק. "אם החוזה של חברת החשמל מחכה לאישור כבר חמישה חודשים – בנתיים האזרח משלם את המחיר. כל עוד הדיון הזה לא מתקדם- שוק הגז נשאר תיאורטי למדי. אנחנו לא נוכל לממן פרויקטים נוספים אם הדברים יימשכו בדרך הזו. צריך לשנות דיסקט כי בסופו של יום זו לא היזמות נגד הממשלה. כולם צריכים לחשוב מה התועלת של המדינה ולראות איך היזמים שלנו מתמודדים אל מול מדינות כמו טנזניה ומוזמביק."

בהמשך דבריו אמר אבו כי "מה שקורה כרגע בארץ מבחינת כמות הרגולטורים מגיע לעולם שרואה את זה ומקבל רושם מאד שלילי. השחקנים הראשיים בוחנים אותנו בזכוכית מגדלת. כל החלטה כזו נמדדת ושואלים עליה בעולם. כל זה עוד מבלי שהזכרנו את המצב הגיאופוליטי שמאיים על המשקיעים. כנראה שהגיע הזמן לתת כללים ברורים שייצרו וודאות לתעשייה".

אייל חנקין, מנכ"ל סופרגז

אנחנו עומדים כרגע מול 1700 מפעלים שמחכים לקבלת הגז וזקוקים לו. מדובר במאות אלפי מקומות עבודה. יש המון שווקים שנסגרים ואנחנו נמצאים מול תחזיות קודרות של שוק מוטה ייצוא. העניין הזה מחייב פתרון. המפעלים מתארגנים לקראת הסבות לגז טבעי וכל העניין הזה דורש וודאות של 80 אחוז ולא עשרים אחוז כפי שהובטח לנו לאחרונה. מחנק האשראי לא מאפשר לבעלי המפעלים לקחת סיכונים מיותרים,  ובמצב הנוכחי מאד קשה לגלגל את המהלך. נהיה פה עיוות אובייקטיבי בתהליך והוא שמי שעושה את הקידוחים נזקק לצרכנים ענקיים דוגמת חברת החשמל כדי לממן את הקידוח. מצד שני, אין מספיק נפח בצינור. מצד שלישי, צרכנים קטנים יסבלו מהמצב הזה. הרגולטור מחויב לפעול בהקשר הזה. נייר העמדה שיצא השבוע לגבי חלוקת המשאבים של תמר הוא נייר של גיבורים. מדובר בהבנה מאד טובה של השוק והוא משקף מידתיות נכונה. צריך לדחוף את התהליך הזה ולייצר ממנו משהו ברור ומהר כי חוזי הגז נסגרים ממש עכשיו.

שוקי שטרן- מנהל רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והמים

אני רגיל להיות אחד מהרגולטורים האלו שחוטפים כל הזמן. מדינת ישראל שלחה רגולטורים לארה"ב כדי ללמוד מהם ויש המון מה ללמוד. אנחנו לא דומים לארה"ב . להם יש למעלה מחצי מאה של נסיון בעניין אבל דווקא בגלל זה צריך להבין את מה שהם עושים וללמוד. צריך להבין שגם כש"תמר" תכנס לפעילות לא יגמרו לנו כל בעיות האנרגיה. הביקוש לגז טבעי צמח ויצמח בקצב גבוה. יש הבנה כי ב-30 השנה הקרובות הביקושים ינועו בין 400 ל-500 בי.סי.אם. אנו צופים שעד 2-14 כחמישים אחוז מהחשמל ייוצר על ידי גז טבעי. ההיקפים האלו מחייבים אמינות של מערכות האספקה והתשתית. מערכת החלוקה כבר קורמת עור וגידים וזהו באמת חלום שמתגשם. אנחנו נדאג להגיע גם לצרכנים קטנים בירוחם ובערד ובשאיפה גם למרכז כולל תל אביב.

אריאלה ברגר- מנהלת תחום תחליפי נפט במכון הישראלי לתכנון כלכלי

אנחנו יוצאים במובהק נגד ייצוא הגז. זה לא שאנחנו חושבים שצריכים להשאיר את כל הגז כאן אצלנו אבל כן חושבים שלאפשר ייצוא של חמישים אחוז זה קיצוני. גם המדען הראשי במשרד האנרגיה המליץ להתחיל את הייצוא רק ב-2020. יש מספר אלמנטים חשובים בהקשר הזה: הראשון שבהם הוא פרק הזמן שניתן לנו ביחס לגז הטבעי. צריך לחשוב על מה יקרה בעוד חמישים שנה ולא רק מה שיקרה בעוד עשרים. כמו כן יש את נושא מחיר הטעות. אם יש הערכת ביקושים ועושים טעות אז הא-סימטריה שנוצרת יכולה להוביל למצב מאד מסוכן. אפשר לראות מה קרה בארגנטינה ומצרים, שם רק 36 אחוז מהגז הולך לייצור חשמל. עיין נוסף הוא שהמגמה הכלכלית בעולם מראה כי הגז הולך להיות יותר ויותר זול עם הזמן בגלל ההתפתחויות הטכנולוגיות. מה שאומר שהערך היחסי לצרכנים ישראליים יותר ויותר שווה.

יעל כהן פארן, מנכ"ל הפורום הישראלי לאנרגיה

תקפה בחריפות את חבריה לפאנל מהצד המסחרי וטענה כי בניגוד לנטען על ידיהם הרי שהגז הטבעי הוא לפני הכל משאב לאומי עליו יש לשמור בקנאות לטובת המדינה ותושביה. "משאב אנרגיה הוא לא תחליף לכסף. יש לנו חוסר וודאות לגבי משאבי אנרגיה בכלל ולא צריכים לתת את מחיר הייצוא לטובת ערך התחרות. מדובר בטעות עקרונית שחוזרת על עצמה שוב ושוב. צריך להבין שתחרות היא כלי ולא יעד בפני עצמו. לאורך כל העבודה על הדו"ח של הועדה התחרות התקבלה כיעד אבל צריך לעלות ולשאול: האם תחרות בהקשר הזה היא אכן רלוונטית? באירופה אין בכלל תחרות בשוק הזה. בארצות הברית אומנם יש תחרות אבל מדובר בשוק אחר לחלוטין. צריכים להיות הרבה יותר מתקנים ממה שיש היום כדי לייצר תחרות ממשית. השאלה היא האם המחיר של הייצוא הוא לא בלתי סביר. המצב הנוכחי שמקדש את התחרות שומט את הביטחון האנרגטי תחת רגלי ילדינו. כמו כן, חייבים להבהיר שצריכים לדבר על אמינות האספקה והרגולציה יכולה לגרום גם לכך. גם בדו"ח שהוציאה ישראמקו נכתב מפורשות כי יש להמנע ממצב שנוצר בו המדינה נמצאת בניגוד אינטרסים כשהיא אמורה לייצג גם את חברת החשמל וגם את הרגולטור. אלו נקודות חשובות שחייבים לתת עליהם את הדעת".