בכנס "תעשיית העתיד" של פורטל תשתיות התקיים בבוקר פאנל בנושא מהפכת הגז הטבעי המתרחשת מול עינינו סביב החזון לעומת המציאות התפתחות משק הגז. את הפאנל הנחה אורן הרמבם, מנהל ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים. בפאנל השתתפו

ועידת תעשיית העתיד: פאנל מהפכת הגז הטבעי, חזון מול מציאות

אורן הרמב"ם, יוסף פריצקי, אריק ליבוביץ, אורי אלדובי, ליאור וינקלר, אייל חנקין, ענת קליין צילום: דודי דיין

בועידת "תעשיית העתיד" של פורטל תשתיות והתאחדות התעשיינים התקיים בבוקר פאנל בנושא מהפכת הגז הטבעי המתרחשת מול עינינו סביב החזון לעומת המציאות התפתחות משק הגז. את הפאנל הנחה אורן הרמבם, מנהל ועדת האנרגיה בהתאחדות התעשיינים. בפאנל השתתפו:

אורן הרמב"ם פתח את הפאנל וציין שזהו אינו הפאנל הראשון אותו הוא מנחה בנושא ואמנם משנה לשנה, משק הגז הטבעי מתקדם, בכל הזדמנות צצים חסמים חדשים. בשנה שעברה דובר על קשיים בתהליכי ההסבה ובירוקרטיה, לדברי הרמב"ם הנושא הבוער על סדר היום השנה הבטחת נגישות התעשייה הקטנה והבינונית לגז לאחר שיתחיל להגיע – על פי ההערכות, באפריל 2013. כיום מפעלים בפריפריה הרחוקה, בעיקר באיזור החלוקה "נגב" המהווים צרכני אנרגיה מאוד גדולים. בגלל משבר האנרגיה ועלויות הדלקים החלופיים הגבוהות נקלעים למצוקה, וגם אלה שאינם, מוצאים עצמם בעמדת נחיתות לעומת התחרות מחו"ל בגלל תשומות האנרגיה הגבוהות.

יוסף פריצקי, שר התשתיות הלאומיות לשעבר פתח את דבריו באומר שמדינת ישראל מחליפה מונופול במונופול "החלפנו את המונופול של הגז המיצרי במונופול ישראלי אמריקאי". לדבריו, יש מנגנונים בעולם המאפשרים להתמודד עם מונופולים. אולם כעת יש לאפשר כניסת מתחרים על מנת שיתחרו במונופול ולהפחית את הפיקוח. בנוגע להסכם בין חברת החשמל ושותפות תמר בו התערבה רשות החשמל, אמר פריצקי שמדובר בשיח בין מונופולים, אמנם קשה להגדיר מהו מחיר הגז, מחירי הגז הם עניין מקומי "אבל אני יודע, שכשיש הסכם בין מונופולים, הצרכן נדפק". פריצקי תהה למה דווקא רשות החשמל התערבה בהסכם ולא הרשות להגבלים עסקיים.

בנוגע לנושא הייצוא, אמר פריצקי שלדעתו את הגז שימצאו אי אפשר יהיה לייצא כיוון שלא יהיו לקוחות. לדבריו, אנחנו עוברים כיום למצב שבו יש עודפי אנרגיה בזכות טכנולוגית הפרקציה – טכנולוגיה מהפכנית לגילוי מרבצי גז טבעי. עניין נוסף בתחום הייצוא הוא כושר ההעברה, ומתקני קליטה וקבלה ותשומות ה-LNG (גז טבעי נוזלי). "מה שהתעשיה הישראלית צריכה לעשות היא להפוך לתעשייה מוטת אנרגיה, אם ננצל נכון את know-how, ויש לנו, ונייצר מוצרים מתוחכמים בתחום תעשיית האנרגיה נוכל להרוויח. אם נישאר תעשייה מסורתית, אנחנו לא נצליח להתחרות". בסיכום דבריו קבע פריצקי שיש לנצל את הגז לטובת ייצור ולא לטובת ייצור כשישראל הופכת למשק עתיר אנרגיה בזכות מרבצי הגז.

אורי אלדובי, יו"ר איגוד תעשיות מחפשי הגז והנפט, אמר שהסיבה לכך שיש מונופול בתחום הגז היא סיבה טכנית, כיוון שיש כניסה אחת ומכאן ספק אחד בלבד. אלדובי פירט את הסכנות הכרוכות בכך שיש כניסה אחת, וקבע שעל הממשלה לקבל את ההחלטות הנכונות ולפתוח את השוק לתחרות. "סתם תקלה אחת בצינור, והמדינה מושבתת".

בנוגע לייצוא אמר אלדובי שאם לא יהיה ייצוא, לא יפותחו מקסימום המאגרים. לדבריו, משק הגז הישראלי קטן מידי, וללא אפשרות הייצוא מאגרים לא יפותחו והגז מהם לא יגיע גם לישראל. "אם מקסימום מאגרים לא יפותחו, אז עשרות מיליארדי דולרים של תשתיות שצריך לייצר יחלקו בכמות גז מאוד נמוכה, אנחנו לא נוכל להיות תחרותיים ולא נוכל לייצא – אם לא תהיה כמות מספקת של גז". לדבריו משקיע במשק הגז מעוניין בוודאות. הדבר השני שהמשקיע מעוניין בו הוא החזר ההשקעה. לדבריו, לא אמנם לא נראה שתהיה אפשרות לייצא למדינות השכנות והשוק הישראלי קטן מידי, ולכן חשובה אפשרות הייצוא – על מנת שתהיה ליזמים ומשקיעים בתחום הגז וודאות להחזר השקעתם.

בנוגע להמלצות ועדת צמח, לדברי הרמב"ם, התאחדות התעשיינים חושבת שועדת צמח לא התייחסה לתעשייות הנלוות לתעשיית הגז כמו תעשייות האמוניה והמתנול. אלדובי הגיב באומרו "אנחנו נמצאים במקום מפונק". לדבריו שלמעט כמה מאגרים גדולים, יתר המאגרים הם קטנים ולא ניתן יהיה לפתח תעשיות נלוות לתעשית הגז כפי שחלק ממשרדי הממשלה וגופים ציבוריים מעוניינים לעשות, כיוון שלשיטת אלדובי, ללא אפשרות הייצוא, לא יהיה כלכלי לפתח אותם.

ליאור וינקלר, דירקטור ומנהל פרוייקט הסבה לגז טבעי במפעל קופולק רמת חובב, הרחיב על תהליך העבודה של הפרויקט אשר החל באוגוסט שעבר וכעת המפעל נמצא בעיצומו וצפוי להיות הראשות שיחובר לרשת החלוקה. לדברי וינקלר, השלב הראשון היה לבחור את חברת השיווק, והחלטה לבחור במודל Turnkey ביחד עם חברת הנדסה והמפעל עצמו – תהליך שלקח קרוב לחצי שנה לפני אוגוסט "רצינו להסיר כמה שאפשר את אי הוודאות". מנסיונו לפרויקט שכזה יש שבעה שלבים, הכוללים תכנונים, סקרי סיכונים, קבלת ההיתרים וכעת המפעל נמצא לקראת ההסבה במפעל. בנוסף, תשתיות החלוקה כבר מתקרבות לאתר המפעל. "אנחנו אמורים לסיים את הפרויקט באוקטובר השנה, ונראה שנעמוד בלוחות הזמנים". משך הפרוייקט שבראשו עמד וינקלר הוא 15 חודשים. וינקלר הזכיר את העובדה שכעת צרכני גז המחוברים באמצעות משווק נאבקים לקבל 1.5% מהקיבולת בצנרת – מאבק של קרוב ל-150 הנאבקים בתנאי שמציב משרד האוצר המחייב את שותפות תמר לספק גז ליח"פים, מה שיפגע בזמינות הגז לתעשיות הקטנות הבינוניות- בעיקר במחוז חלוקה "נגב".

אייל חנקין, מנכ"ל סופרגז, אמר בפאנל שתהליכי ההסבה עולים מליונים ואין לפרוייקטים הללו מימון, והסיכון על סופרגז, ומצב דומה נמצא בפרוייקט הנחת תשתית החלוקה. לדבריו למפעלים שבקרבתם מתוכננת תשתית הולכה בשנתיים הקרובות מומלץ כבר כעת להתחיל תהליך הסבה כך שהמפעל יהיה מוכן בפרק זמן של שנתיים – הזמן המוערך להנחת תשתיות החלוקה "להבדיל משקל מכירות ממנו נשאר לך חמש אגורות, כל שקל שאתה חוסך בגז הטבעי נשאר שקל" אמר חנקין. לדבריו מחירי החשמל לא ירדו בשלוש שנים הקרובות, אולם בזכות הגז הטבעי, מחירי האנרגיה יכולים לרדת. לדבריו, אם לא יבטיחו גז לכל איזורי החלוקה – ביניהם איזור חלוקה "נגב", הקיבולת של הצינור מתמר תסתם עם חוזים אחרים. לדבריו הכתובת לנושא הוא הרגולטור וחנקין עצמו ממליץ להשאיר 5% מקיבולת הצינור לתעשייה, ויותר LNG לחברת החשמל. אמנם זה יהיה פחות ריווחי במעט לחברת חשמל "אולם 500,000 מקומות עבודה בארץ ישארו על כנם".

עו"ד ענת קליין, ראש תחום אנרגיה ותשתיות במשרד גרוס קלינהנדלר חודק הלוי גרינברג ושות' נדרשה להסביר כיצד להתמודד עם שוק שבו משתנה הרגולציה. לדבריה הסדרת השוק הוא מצב נחות לעומת מצב שבו ישנה תחרות אמיתית בשוק. הסדרה בדיעבד היא טיפול בסימפטום ולא בשורש הבעיה. כיום חייבים רגולציה כיוון שיש מונופול באספקה, מונופול בהולכה עם קיבולת מוגבלת סביב משאב חיוני. הכשל המבני כל כך עמוק שההסדרה מתחייבת. קליין הסבירה שכשכוח השוק נוצר, ההתמודדות בדיעבד הרבה יותר קשה. אך ההסדרות לא נועדו רק כדי לייצר תחרות אלא להבטיח את קיומם של אינטרסים אחרים של הרגולטור- כמו בטחון אנרגטי וגם גמישות רגולטורית בעתיד – סעיף שלדברי קליין מעמיד בסימן שאלה את ההבטחה לשוק חופשי בעתיד. לדבריה, הרגולטור להגדיר היכן נגמר השוק החופשי ומתי מתחילה ההסדרה.

לדבריה, ההתערבות של רשות החשמל בנושא מחירי הגז, פיקוח מחירים הוא כלי בעייתיים, כיוון שהוא מדמה מצב של תחרות. "זה לא פיקוח על מחירי לחם", שיקולים שונים של מנגנוני הצמדה, ומודלים פיננסיים, קיבולת הצינור וכו' מקשים על קביעת מחיר בשוק מונופוליסטי. קושי נוסף הוא השימוש בגז. התוצאה היום שבו מונופול האספקה, משיקולי רווח והפסד ושיקולים עסקיים אחרים בוחר עם מי הוא עושה אילו עסקים – דבר שלדברי קליין הוא לגיטימי, מביא לכך שהולכת הגז למחוז חלוקה "נגב" עומדת בסימן שאלה "והתעשייה עומדת כולה נבוכה".

גם קליין מפנה אצבע מאשימה אל עבר הרשות להגבלים עסקיים, אשר לדבריה טען בהודעה לעיתונות כי "דאג להגדלת הקיבולת בצינור תמר". אולם עיון בהחלטה עצמה מראה שאין אמירה על הגדלת קיבולת בחלק האופרטיווי של ההחלטה, ו"רשם בפניו את התחייבות תמר להגדיל את הקיבולת של הצינור" – קרי, הממונה לא הפעיל את סמכותו. "אף רגולטור לא הרים את הכפפה לדאוג לתעשייה" מסכמת קליין.