בכנס "תעשיית העתיד" של פורטל תשתיות התקיים בבוקר פאנל בנושא התייעלות אנרגטית בתעשייה. את הפאנל הנחה ד"ר אילן סולימאן, לשעבר סגן יו"ר רשות החשמל
ועידת תעשיית העתיד: פאנל התייעלות אנרגטית בתעשייה – חסמים ותמריצים
אילן סולימאן, עפרה חן, יעל כהן פארן, אופיר פינס-פז, משה בן יאיר צילום: דודי דיין
בכנס "תעשיית העתיד" של פורטל תשתיות התקיים בבוקר פאנל בנושא התייעלות אנרגטית בתעשייה. את הפאנל הנחה ד"ר אילן סולימאן, לשעבר סגן יו"ר רשות החשמל בהשתתפות:
- סמדר בת אדם, ראש מטה שר האנרגיה והמים
- עפרה חן, מנכ"ל מינרלים בנגב
- משה בן יאיר, ראש אגף הנדסה ברשות החשמל
- אופיר פינס, יו"ר גרינגו, שר הפנים לשעבר
- יעל כהן פארן, מנכלי"ת הפורום הישראלי לאנרגיה
סולימאן פתח את הפאנל באיזכור של החלטת הממשלה מ-2008 להתייעל אנרגטית ב-20% עד שנת 2020 לעומת עסקים כרגיל. "מדובר ב-16 מיליארד קוט"ש. במושגים של תחנות כוח מדובר על 2500 מגה וואט. אלה מספרים מאוד משמעותיים – מדובר על 8000 מגה סולארי. חיסכון של 4 מיליארד דולר עד 2020."
לדברי סולימאן, מדובר באתגר גדול הרבה יותר במגזר הביתי, לעומת התעשייתי "לא נעשה בתחום הזה כלום עד עכשיו, בין היתר כי קשה מאוד להיכנס לשם". אף על פי כן לסולימאן יש את ההרגשה שבנושא
ההתייעלות, על אף פעילות הממשלה "אנחנו לא שם, לא נעשה מספיק". סולימאן מפרק את תחום ההתייעלות לפרמטרים הבאים: מדיניות הממשלה – האם היא עושה צעדים או לאו, נותנת גב לתעשיינים, מעודדת את הציבור לעמוד ביעדיה וכדומה. "זהו מרכיב מאוד משמעותי, נכון להיום, משרד האנרגיה והמים ורשות החשמל מנסים לעשות את הצעדים בכיוון הזה". לדברי סולימאן אין היום חסמים טכנולוגיים "הנושא הטכנולוגי יפסיק להיות חסם – הוא יפותח". כאשר קיים גם נושא המימון אותו סולימאן מגדיר כאתגר סבוך "גם אם יש לך את האמצעים "הסוגיה המימונית היא לא פעם אבן הנגף בין המפעל והלקוח וחברת האסק"ו"
סמדר בת אדם, ראש מטה שר האנרגיה והמים הסבירה שהמשימה הראשונה של המשרד היתה להשיג מימון לפרוייקטים של התייעלות אנרגטית. המשרד הכין את התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית שתוקצבה ב-600 מיליון שקלים על פני שנתיים, מתוכם 314 מיליון הוקצו למשרד האנרגיה והמים שהוקצו בעיקר למגזר הביתי. המשרד להגנת הסביבה תוקצב בקרוב ל-180 מיליון שקלים שנועדו לסייע למגזר המוניציפאלי ומשרד התמ"ת אמון על התייעלות במגזר העיסקי ותעשייתי. "התכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית לא נועדה לפתור בבצורת החשמל עמה אנחנו מתמודדים כרגע, היא נועדה לבנות את אותה תחנת כוח וירטואלית" – קרי, תחנת כוח שהקמתה תיחסך על ידי התייעלות אנרגטית. בת אדם הדגישה שככל שרמת החיים עולה, עולה צריכת החשמל. "איננו מבקשים מהציבור לא לחיות אורח חיים מודרני, אבל מה שאתם לא צריכים – אל תצרכו".
אף על פי כן בתחום התעשייתי, המשרד עוסק בהסדרות בתחום תעריפי עומס וזמן ומתמודד עם בצורת החשמל. על פי בת אדם לתמ"ת יש תקציב מיוחד שמוגדר תחת הכותרת 'הפחתת פליטות' שאמור לתמרץ ולתגמל מפעלים הבוחרים בתהליך של התייעלות אנרגטית. משרד האנרגיה יזם הזדמנויות שונות שיאתגרו ארגונים – בעיקר מהתחום המוסדי – להתייעל ולתגמלם במסלולים כאלה ואחרים.
משה בן יאיר, ראש אגף הנדסה ברשות החשמל, הסביר על שפע ההסדרות שהוציאה הרשות בתחום ההתייעלות האנרגטית. ההסדרים כוללים את הסדר "חסכת הרווחת" שבו חיסכון של 15-20% בצריכת החשמל לעומת התקופה המקבילה אשתקד מזכה בהנחה של 10% ואילו חסכון של 30% מזה בהנחה של 20%. הסדר הכולל שינוי חלקי של יסודות משק החשמל ומבוסס על מודל "צרכנים מאגדים" – שהרשות מאמינה שבה יקחו חלק תעשיינים. ההסדרה קובעת שקבוצה של צרכנים יכולים להתאגד תחת נציג "דילר" בפיו של בן יאיר שייצג אותם מול רשות החשמל. הדילר יתחייב לצריכה מסויימת בשעות השיא בהתאם לדרישות מנהל המערכת של חברת החשמל וזוכה לתעריף של 3.25 ש"ח. מפעל המעוניין להיכנס להסדרה לבדו, יהיה זכאי לתעריך של 2.47 ש"ח. "אנחנו רואים קשר ישיר בין התעו"ז להתעיילות אנרגטית. זו אינה רק הסטה של הצריכה, בתעשייה מצפים ל17% לעומת חלקם היחסי של 25%, אין לי ספק שהתעו"ז מדרבן לא רק הסטת צריכה אלא גם התייעלות".
נציגת התעשיינים עפרה חן, מנכ"ל מינרלים בנגב הסבירה שעבור התעשייה, התייעלות אנרגטית היא כורח מכל בחינה כלכלית. על מנת לעמוד בתחרות מול יצרנים בינלאומים שהוא בעצם חלק מחמצן הקיום של חלק לא קטן מהתעשייה. "התעשייה כן מתייעלת, כי אין לנו ברירה". חן הזכירה את עליית מחירי הדלקים, האנרגיה, המים וכמובן השינוע, ויתר השירותים שעלייות מחירים אלה השפיעו עליהם המשמשים את התעשייה. לדברי חן, משנת 1999 עד שנת 2009 הייצור בישראל גדל ב-31% לעומת צריכת החשמל שעלתה רק ב-20%, בנוסף להתייעלות של 5% נוספים בשלוש השנים האחרונות. בנוסף, ישנה היום רגולציה בתחום הפליטות, תקנות חובה לממונה אנרגיה וסקרי אנרגיה, זאת בנוסף למודעות גוברת של ההנהלות הבכירות לסביבה. יש עוד לאן להתקדם, בעיקר בחברות קטנות ובינוניות בתחום הידע והמימון, קושי במדידה ואמון בטכנולוגיות. לדבריה, התאחדות התעשיינים פועלת על מנת להעלות את המודעות ולהרחיב את הידע הקיים בשוק באמצעות שיווק, ימי עיון וכנסים מקצועיים, תימרוץ ומתן מענקים לתהליכי התייעלות, קשירת קשרים עסקיים עם חברות התייעלות אנרגטית על מנת לאפשר עוד אמצעי להתגבר על המכשול המימוני.
אופיר פינס, יו"ר גרינגו, שר הפנים לשעבר העיד על כך שרשויות רבות היו מעוניינות להיכנס לפרוייקטים של התייעלות, אך מעט מהן עושות זאת בפועל כיוון ש"כבר בשלב הבדיקה הן מקבלות רגליים קרות". לדבריו, רוב העוסקים בתחום ברשויות לא מבינים מספיק טוב את התחום כיוון שהם אינם מבינים את התחום ולדבריו אינם מסוגלים להוציא לפועל פרוייקט התייעלות מלא באופן עצמאי "פרויקטים של התייעלות אנרגטית הם פרוייקטים מאוד מאוד מורכבים". פינס הביא כדוגמא את עיריית שהם, שבה מתנהל פרוייקט בן שמונה חודשים שכולל מכרז במודל ביצוע ומימון – מודל שמאוד מקשה על המכרזים כיוון שמכרז הכולל מימון, ניהול, ביצוע ויתר האספקטים הם מכרזים הדורשים ריכוז ידע מאוד נרחב במקום אחד, וספק אם קיים גוף כזה בארץ. חסם נוסף שפינס העלה הוא משרד הפנים שאינו יודע לאשר הלוואה לרשויות מקומיות לטובת התייעלות אנרגטית. בוועידת קופנהאגן (2009) החליטה שהמוקד למניעת התחממות כדור הארץ הוא התייעלות אנרגטית. מאז בעולם 60 מיליארד דולר מושקעים בשנה בהתייעלות אנרגטית. "אנחנו חלק מהעולם, אבל אנחנו לא נותנים עדיפות להתייעלות אנרגטית, אנחנו עושים, אבל אפשר לעשות הרבה יותר, וזה לא יקרה אם הממשלה לא תדחוף את זה בכל הכוח."
יעל כהן פארן, מנכלי"ת הפורום הישראלי לאנרגיה הגדירה את ההתייעלות האנרגטית כמקור אנרגיה חמישי ולטענתה – החסמים אינם רק של מודעות. לדבריה, אין את הגורם המימוני. כהן-פארן הצביעה אל הכיוון המוניציפאלי ואמרה שאין גורם שאחראי על תיקצוב פרוייקטים להתייעלות לעיריות להבדיל מפרויקטים אחרים שיש להם גב בדמות משרד ממשלתי. לדבריה, בנק דקסיה הממומן על ידי המדינה על מנת לתקצב עיריות מוכן לתת הלוואות רק לעיריות חזקות. כהן פארן הזכירה את החלטת הממשלה לתקצב 2.2 מיליארד שקלים עד 2020 (להערכתה יש בקרן עדיין קרוב ל-2 מיליארד שקלים), לשיטתה יש להפוך את הקרן לגב בנקאי להלוואות שאורכן כאורך המוגדר בפרוייקט (צפי החזר השקעה בתוך חמש שנים יניב הלוואה ל-5 שנים).
מדוע אינכם מפרסמים חומרים ותגובות שנשלחו אליכם
בטענות של אישור המנהל??
מי הוא המנהל ??.
אינכם מוכנים לקבל ולפרסם ביקורת אמת ועובדות
אתם הם שמונעים את התקדמות המדינה בטכנולוגיות "חדשות".
אינטרסים אינטרסים אינטרסים……..
בושה וכלימה
יגיע גם יגיע למבקר המדינה
יורם