יום הרוח הבינלאומי נחגג אמש לראשונה בישראל

מסורת יום הרוח הבינלאומי החלה בשנת 2007 על ידי איגוד אנרגיית הרוח האירופאי (EWEA), וב-30 אירועים ב-18 מדינות אירופה השתתפו 35,000 בני אדם. בשנת 2009 הפך יום הרוח ליום גלובאלי עם חבירת מועצת הרוח העולמית (GWEC) ל-EWEA. באותה שנה היו 300 אירועים ב-35 מדינות שונות בהשתתפות קרוב למיליון בני אדם.

בשנת 2012, ישראל יכולה לומר בגאווה כי היא נכללת במעגל המדינות העורכות אירועים לכבוד יום הרוח הבינלאומי. אתמול נחגג לראשונה בישראל יום הרוח הבינלאומי באירוע שנערך בחסות איגוד חברות האנרגיה המתחדשת בישראל ומשרד עורכי הדין אפשטיין, רוזנבלום מעוז (ERM). באירוע נכחו קרוב ל-100 יזמים, פקידי ממשלה ונציגי רשות החשמל.

לדברי גלעד יעבץ, מנכ"ל אנלייט, שנשא דברים באירוע, יש שתי סיבות עיקריות לאופטימיות. "תחום הרוח נפתח בתעריף כלכלי, מה שאמור היה להקל על פיתוח התעשייה כיוון שבישראל יש פחות נטייה להקלות, תמריצים וסובסידיות." הסיבה השניה היא הניצול הכפול של הקרקע. נושא הקרקעות בתחום האנרגיות המתחדשות – בעיקר הסולאריות הדורשות שטח התקנה גדול, הוא אחד החסמים הגדולים של התעשייה. אולם בתחום הרוח "ניתן לייצר אנרגיה תוך ניצול כפול של הקרקע", קרי, שדה יכול להמשיך לשמש לגידולים על אף העמדת טורבינת רוח בשטחו.

עו"ד משה שחל, שר האנרגיה לשעבר הזכיר את ההיסטוריה הארוכה עוד מתקופתו כשר  "מתוך ראייה מאוד מפוקחת חשבתי שיש לנו שמש, אבל אנרגיה סולארית בישראל, בגלל בעיות הקרקע, לא יכול להיות יותר מכמה עשרות מגה. גם היום כמו אז אני מאמין שיש פוטנציאל גדול בתחום הרוח שמבוזבז בגלל היעדר מדיניות. הקמתי 5.5 מגה וואט בגולן תוך זמן קצר יחסית, אולם מאז ועד היום כל יתר הניסונות לא צלחו." שחל סיפר על ניסיון שהיה בשנת 2007 להקים חוות רוח באילת. "כל הנוגעים בדבר חייכו, בירכו, בחנו ובדקו, אך המיזם לא יצא לפועל." הבעיה באותו פרוייקט הייתה של הקרקע, האם לצאת למכרז או להקצות קרקע ללא מכרז. "הוחלט לפתור את נושא הקרקע באמצעות מכרז עם מנהל מקרקעי ישראל. המשקיע בחן את משטר הרוחות, אך צריך היה לחייב את היזם ליישם את הפרויקט במכרז". לדברי שחל, לא הייתה בעיה של רצון, אלא של ביצוע.

שחל הפתיע וסיפר על מיזם טורבינות ימיות שכלל  ניסיון של שנה וחצי להקים מפעל משותף לתעשייה האווירית עם חברה איטלקית, אולם לדבריו, התחלף בתעשייה האווירית היו"ר והרעיון נגנז. "היתרון של התעשייה האווירית היה ביכולת לשלב טכנולוגיה חדישה ללהבים כולל חיישני סערות. מה שמפחית את בעיות הרעש והפגיעה בציפורים." אמר שחל. "פעם נהגתי לומר ש'רוח בישראל יש בכנסת' היום אני אומר, יש רוח גם כאן וצריך להתגבר על המכשולים. תגידו לא, תגידו כן, אבל תחליטו על לו"ז. לדרוש מהממשלה שכל פיגור יגרור קנסות מהממשלה ליזם – בהנחה שהיזם עמד באבני הדרך שלו".

אופיר פינס פז, שר הפנים לשעבר ויו"ר גרינגו אמר " זה שיושבים יזמים בתחום הרוח זה מבורך, אך הבעיה היא היעדר מדיניות. רשות החשמל אישרה מזמן 800 מגה כולל תעריף, אך יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה" פינס סיפר על ביקורו האחרון ביוון "במדינה מפורקת כלכלית, בתחום הרוח הם שנות דור לפנינו. כשמדינת ישראל רוצה, היא יכולה- בואו נעשה שהמדינה תרצה אנרגיית רוח!"

משה שטרית מרשות החשמל סיפר ש" יש הרבה מיזמים והרישיונות הראשונים המותנים יהיו ביולי." זאת על אף בעיות סטטוטוריקה וחוסר תמ"א ייעודית הנמצאת בניסוח – תמ"א 10/ד/12." והבטיח לשמש כ"בולדוזרים" שיסייעו לקדם את הנושא הסטטוטורי כדי לפתח את הענף.

על פי עו"ד נמרוד רוזנבלום ממשרד אפשטיין, רוזנבלום, מעוז "לא ברור איפה אנחנו במרתון לא ממש בהתחלה, אבל לא קרוב לסוף." לדבריו ישנם אתגרים הנובעים ממכשולים לא הכרחיים – בעיקר היעדר רגולציה מספקת.

• אין מתווה סטטוטורי ברור לקידום פרוייקטים – אין ממש "HOWTO"
• יש צורך בתמ"א ייעודית 10/ד/12 הנמצאת עדיין בשלבי ניסוח. בינתיים היזמים מסתמכים על התמ"א הכללית לתחנות כוח – תמ"א 10/ד/8
• מסמך מדיניות שהוכן על ידי מנהל התכנון ואומץ על ידי המועצה הארצית באפריל 2012 שמהווה תשתית לתמ"א 10/ד/12.
• חסר הוראות פרטניות
• אינו מספק פיתרון מלא, למשל חוסר התקינה בתחום תרני מדידה וכו'.
• סיווג טורבינות לפי גודל פיזי בשונה מההסדרה המדברת על הספק.
• האם תפקידו של הרגולטור למפות את פוטנציאל הרוח…האם אין זה תפקיד של כוחות השוק?
• תרבות היזמים (יהיה בסדר, נזרום, אין מחשבה תחילה) וכו'
• חוזי שכירות ו-EPC  לא ברי מימון

אף על פי כן, רבים מהנוכחים היו אופטימיים ואיתן פרנס, יו"ר איגוד חברות האנרגיה המתחדשת בישראל אמר "נרדמנו זמן רב מדי והגיע הזמן להתעורר אנרגיית הרוח בישראל יכולה להפוך ממשית ופרוייקטים ראשונים ייצרו חשמל ב-2014"