היום נערך במלון קראון פלאזה בתל אביב סמינר גז טבעי ישראל הולנד. הסמינר היווה חלק מתכנית של משלחת חברות הולנדיות לישראל בתחום הגז הטבעי – "משימת הגז ההולנדית לישראל" שנערכה בחסות ממשלת הולנד וחברת קורץ

נפתח סמינר גז טבעי ישראלי הולנדי

שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה והמים בסמינר גז טבעי הולנד ישראל – צילום: חגי אנסון

היום נערך במלון קראון פלאזה בתל אביב סמינר גז טבעי ישראל הולנד. הסמינר היווה חלק מתכנית של משלחת חברות הולנדיות לישראל בתחום הגז הטבעי – "משימת הגז ההולנדית לישראל" שנערכה בחסות ממשלת הולנד וחברת קורץ (Kurtz marketing & management). במהלך הסמינר הרצו 15 נציגים של חברות הולנדיות מתחום השירות לקידוחים ימיים ויבשתיים, וכן חברות המתמחות בפיתוח הגז הטבעי, כולל הרצאה קצרה של מקסים פרהאגן – שר הכלכלה, החקלאות והחדשנות ההולנדי, מנכ"ל משרד האנרגיה והמים הישראלי, שאול צמח וכן נציגים של נתג"ז, חברת החשמל לישראל ונציגי חברות גז, תכנון ולוגיסטיקה.

המשלחת מהולנד הגיעה ארצה על מנת לבחון הזדמנויות עסקיות ומו"פ בישראל דווקא בגלל הניסיון הרב שיש להולנד בתחום הגז הטבעי. בהולנד התגלו מצבורים גדולים של גז טבעי כבר לפני חמישים שנה והמדינה נחשבת לאחת המדינות בעלות הידע הנרחב ביותר בתחום הגז הטבעי – החל מהפקה, ייצוא, ניהול מערכת ההולכה וניצול המשאב, ונחשבת למדינה השלישית באירופה בכמות רזרבות הגז הטבעי העומדים לרשותה. בזכות כך, הולנד מספקת 20% מהגז באירופה. שוק הגז הטבעי ההולנדי הינו שוק חופשי, בהתאם להנחיות האיחוד האירופאי שבחר במודל בורסאי וליבראלי על פני שוק המנוהל כלכלית על פי הנחיות הרגולטור. אין זה אומר שאין רגולציה בהולנד – הולנד מאפשרת open access לתשתיות, קרי – אפשרות לשימוש בתשתית  הנמצאת ברשות חברה אחת על ידי חברות אחרות תוך תשלום לבעלת התשתית – דוגמא ישראלית לכך הן חברות הסלולר הוירטואליות המשלמות דמי שימוש לתשתיות של שלוש חברות הסלולר הותיקות.

שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה והמים לכתב תשתיות "במשק הגז הישראלי פעלנו רבות לאמץ את הנסיון והקוד ההולנדי – קוד שאומץ למערכות התקינה של הגז הטבעי, אין ספק שיש להולנדים ניסיון רב. אנחנו צריכים ללמוד מהמשק ההולנדי בעיקר איך משק קטן שיש בו משאבי גז טבעי בהיקפים גדולים עושה שימוש יעיל, טוב ורב שנים לטובת המשק במשאב הזה ולא מבזבז אותו בצורה לא אחראית. גם לנו יש משאב, ואנחנו צריכים ללמוד לנצל אותו בצורה מושכלת."

השוק הישראלי היום נמצא בעמדת פתיחה בה היה המשק ההולנדי לפני 50 שנה. לדברי טרודי ון דר אנט, מנכ"לית חברת הלוגיסטיקה Dutch 4 PL "הישראלים חכמים מספיק כדי להבין שהם אינם צריכים להמציא את הגלגל מחדש ולמעשה אפשר לראות כבר היום שהישראלים באמת פונים לגורמים המעורים בשוק הגז הטבעי כבר זמן רב ולומדים מנסיונם".  ד"ר עמית מור, מנכ"ל אקו אנרג'י, מזכיר כי המחלה ההולנדית היא שם נרדף בתעשיית הגז ובכלכלה בכלל לקללת המשאבים שפקדה את המדינה עם תגליות הגז הגדולות. מאגרי הגז הגדולים הביאו להגדלה של תקציב המדינה ממיסים וייצוא מאסיבי של הגז הולנדי. מה שעל פניו נשמע כמו ברכה לכלכלה, אלא שהתהליך הביא לייסוף גדול של המטבע ההולנדי (לפני שהפך ליורו) ובסופו של דבר לאינפלציה חדה ולאבדן ייצוא בסקטורים האחרים. למרות הכל, ד"ר מור אופטימי ומאמין ש"אנחנו יכולים ללמוד מהולנד גם על דרך החיוב וגם על דרך השלילה".

לדברי גרט-יאן הירנס, מחטיבת הפיתוח העסקי ושלמות מבנית בתחום האנרגיה של חברת TNO, השוק הישראלי הוא שוק מרתק המתפתח מאוד יפה. "אני רואה פה הרבה אנרגיה והרבה יזמים. אנחנו מאוד מרוצים להיות פה כחלק מהמשלחת ולפגוש חברות גדולות וותיקות ואוניברסיטאות וגם יזמים צעירים." לדברי הירנס, TNO מעוניינת מאוד להיכנס לשוק הישראלי "אנחנו רואים פה הרבה מאוד הזדמנויות, ועבורנו להיות חלק מהשוק הישראלי זו בהחלט מטרה. אנחנו רואים פה הרבה מאוד הזדמנויות עבורינו, ויש פה אנרגיה חיובית לעסקים שאנחנו חשים."