פרשת ש. כהן מסרבת להגיע לידי פתרון. לאחר מכתבו של אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי (כלכלי פיסקלי) שקבע כי כבר שנת 1997, החליט היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין "סמכות ההחלטה נתונה לשר התמ"ת ואילו סמכותו של שר האוצר היא סמכות משלימה בלבד." ליכט הסביר את יסודות ההחלטה בשלושה חלקים

בלעדי: עוד דחייה בדיון על היטל המגן של מפעל הבידוד לבנייה ירוקה ש. כהן

פרשת ש. כהן עדיין מסרבת להגיע לידי פתרון. בשנת 2008 בחרה קבוצת ש. כהן, לקנות מפעל שמייצר צמר סלעים וצמר זכוכית. שני הצמרים הללו מיועדים לבידוד, החל מבידוד של קירות גבס, דלתות מיגון אש, ושדרוג מבנים ליעילות בידוד תרמי ההופך פופולארי בזכות תמ"א 38 (חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה בתמורה לזכויות בנייה) צמר הסלעים היום משמש ליזמי תמ"א 38 לשיפור פני הבניין בשיטת האתיקס – ציפוי הבניין מבחוץ הנותן גם בידוד וגם חזית חדשה, זו השיטה הנפוצה היום לייעול צריכת האנרגיה במבנים באירופה וארה"ב המהווה חלק מהותי גם בענף הבנייה הירוקה.

לאחר מכתבו של אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי (כלכלי פיסקלי) שקבע כי כבר בשנת 1997, החליט היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין "סמכות ההחלטה נתונה לשר התמ"ת ואילו סמכותו של שר האוצר היא סמכות משלימה בלבד." ליכט הסביר את יסודות ההחלטה בשלושה חלקים: 1. סירובו של שר האוצר לאשר הטלת היטל צריכה להישען על נימוקים כבדי משקל ואין די בכך שהוא סבור כי ההחלטה להטיל היטל שגויה. 2. מקורו של הסירוב צריך להיות מטעמים של מדיניות מאקרו-כלכלית שאינם מצומצמים "למעגל הפנימי" של ההחלטה. 3. ככלל, על שר האוצר לבסס את עמדתו על התשתית העובדתית עליה התבססה החלטת שר התמ"ת.

משרד האוצר עדיין מסרב לקבל את החלטת היועץ ומשנה את גירסתו בנוגע להתנגדותו להטלת היטל הגנה, ובמכתב ששלח שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ לשר התמ"ת, שלום שמחון – מי שאמור על פי חוק להיות אחראי על קביעת ההיטל, קבע השר כי "בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 יג (ב) לחוק הסחר ואמצעי ההגנה, התשנ"א-1991, ולאחר שהונחה בפני עמדת הגורמים המקצועיים במשרד כמפורט במכתבו של מר יונתן רגב (סגן הממונה על התקציבים באוצר), שקלתי בשנית את עמדתי לעניין נקיטה של אמצעי הגנה בנושא שבנדון והגעתי למסקנה שאין לאשר את החלטתך שבסימוכין."

במכתבו, רגב מציין את עמדת הכלכלן הראשי של הרשות להגבלים עיסקיים שקובעת "כי הטלת היטל תוביל לפגיעה של ממש בתחרות ובצרכנים הישראלים". רגב מוסיף כי הרשות להגבלים עסקיים היא הגוף המקצועי ביותר לבחון את התחרותיות בשוק, אך חוות הדעת אינה מוצאת ביטוי במכתביו ובעמדתו של השר שמחון. רגב אף ממשיך וטוען "הטענה של שר התמ"ת כי השימוש באמצעי ההגנה לא יפגע בתחרות ואף יטיב עימה בטווח הארוך, כיוון שדווקא חשיפה לייבוא עלולה לפגוע בתחרות, איננה מתיישבת עם העובדה שהייבוא לישראל מבוזר ומתבצע ממספר יצרנים זרים ברחבי העולם. על כן, המתח התחרותי בשוק צפוי להישמר גם ללא קיומו של ייצור מקומי כיוון שמתקיימת תחרות בין היבואנים השונים". רגב מסכם את מכתבו בהמלצה לא לאשר את היטל ההגנה.

עם שינוי עמדת האוצר כעת, תביעתה המנהלתית של ש. כהן נגד משרד האוצר (אליו הצטרפו כמשיבות היבואניות גולמט, טמבורד סחר, ג.ל.ו אינטרנשיונל (1995), IZOCAM TICARET SANAYI A.S) נדחה בפעם החמישית הדיון בעניין ל-18.06.2012. לדברי מירית כהן זמיר, סמנכ"לית השיווק של חברת ש. כהן אמרה "בסוף, עד שיהיה דיון, כבר לא יהיה מפעל".