תערוכות הן הזדמנות נהדרת לקהל הרחב להיחשף לעולמות שלרוב נשארים נחלתם הבלעדית של בעלי עסקים ומומחים בתחום. סיפור האתוס הציוני משאיר מקום של כבוד לחקלאות ולתעשיית המים הישראלית של ימינו.

סיקור תערוכת החקלאות אגריטך 2012

תערוכות הן הזדמנות נהדרת לקהל הרחב להיחשף לעולמות שלרוב נשארים נחלתם הבלעדית של בעלי עסקים ומומחים בתחום. סיפור האתוס הציוני משאיר מקום של כבוד לחקלאות ולתעשיית המים הישראלית של ימינו. "הגבול יקבע בתלם האחרון" הוא מוטו אשר נחשף כמציאות באזורים החקלאיים בארץ (כגון חבל אשכול ואיזור פיתחת שלום). אבל חקלאות ישראלית היא כבר מזמן לא עובדי כפיים העומדים וקוצרים יבולי תבואה בידיים, אלא תעשייה ממוכנת, שזורה בפיתוחים הנדסיים, שבא לתת מענה לא רק לצריכת המזון של העם היושב בציון, אלא מנוף כלכלי למדינת ישראל כולה. בתערוכה נתקלנו במשלחות רבות מכל העולם, החל מהודו, סין, ארה"ב, מדינות אירופה ואפריקה.

בעולם החדש מיטשטש הגבול בין תעשיות המים, האנרגיה והמזון. לכן לא מפתיע היה למצוא באגריטך כמה וכמה חברות מים המציגות את הפיתוחים האחרונים בתחומן. תעשיית המים הישראלית, בשקט בשקט, הפכה לפאר היצירה הישראלית – לא פחות מתחום ההי-טק. בישראל היום 70% מהמים מותפלים או מושבים וכל מים לחקלאות בנגב ובערבה באים ממים מותפלים. לדברי כל מי שמעורה בתחום המים, אין לכך תקדים, אח ורע בעולם.

משה איילון, מנהל השיווק של ARI מסביר על מערכת שימור והתיעלות אנרגטית אותה פיתחה ARI. המערכת מבוססת על שסתומי אוויר השואבים החוצה את האוויר הכלוא בתוך הצנרת ויוצר כיסי אוויר המקשים מאוד על המים לזרום. שאיבת האוויר, בהדגמה בתערוכה, הראתה ירידה של 20% בצריכת האנרגיה של המשאבות במערכת ושיפור מידי בחתך הזרימה. מערכות השבת מים הופכות להיות פופולאריות יותר ויותר. כיום החברות בתחום הינן כבר בעלות מודלים כלכליים ברורים ומוכרים, שעיקרן – החברה המתקינה היא גם החברה מפעילה את המערכת וגובה תשלום קבוע עבור קוב מים והופכת להיות מעין ספק המים של הבניין, איזור או מתקן אליו היא מספקת מים.

מאיר אמסילי, מנכ"ל חברת מאיר להב חשמל, הציג נורות לד אותם פיתח בשיתוף עם חברה יפנית. הלדים הללו כבר לא נועדו לבית הפרטי להפחית את צריכת החשמל, אלא נועדו להחליף נורות חמות בלולים. על פי אמסילי ישנם כמה סוגים שונים של צבעים שמתאימים לכל שלב של גידול העופות. נושא הלדים באופן כללי הוא נושא שמאוד התפתח לאחרונה, כחברות וצרכנים מבינים את פוטנציאל החסכון הגלום בו. לדברי אמסילי, עלות הלד היא אמנם 100 ש"ח והחסכון החודשי הוא 700 ש"ח לחודש ללול "למעשה אנחנו מורידים את הצריכה מ-150 וואט למנורה ל-6 וואט."

אם ספר השקת ספר החקלאות נראה כמו אירוע נוצץ שבה התעשייה החקלאית טופחת לעצמה על השכם – תערוכת אגריטך 2012 הבהירה שלתעשיית החקלאות יש סיבה טובה מאוד להיות גאה בעצמה ולדרוש את מקומה בנוף התעשייה הישראלי.