ביום ללא ענן בשמים, והשמש בשיא בשעה 12:35, השיקה היום הליופוקוס במעמד שר האנרגיה הישראלי עוזי לנדאו, שגרירת סין בישראל, האלוף במיל' יום טוב סמיה, ומוזמנים אחרים מסין וישראל את מתקן החלוץ התרמו סולארי במישור רותם.

הליופוקוס השיקה את מתקן החלוץ התרמו סולארי במישור רותם

השר לנדאו ושגרירת סין בישראל גאו יאנפינג גוזרים את הסרט בהשקת הליופוקוס צילום: חגי אנסון

ביום ללא ענן בשמים, והשמש בשיא בשעה 12:35, השיקה היום הליופוקוס במעמד שר האנרגיה הישראלי עוזי לנדאו, שגרירת סין בישראל, האלוף במיל' יום טוב סמיה, ומוזמנים אחרים מסין וישראל את מתקן החלוץ התרמו סולארי במישור רותם.

הליופוקוס הוקמה ב-2007. אחרי שלוש שנות פיתוח רכשה שותפה סינית בשם סאנהוואה שרכשה 32% ממניות החברה, והחלה לתמוך בה כלכלית. אלי מנדלברג, סמנכ"ל הליופוקוס אמר "דווקא בתקופה בה התחום הפוטו וולטאי מככב בכותרות, ופאנלים סולאריים בטכנולוגיה זו הופכים לקומודטי, טכנולוגיות ה-CSP מרגישות כאילו העולם – שעד לפני חמש שנים היה בטוח שהן עתיד האנרגיה העולמית, מפנה להן עורף". לדברי מנדלברג עלות ייצור קוט"ש היא קרוב ל-0.1$ (אמריקאי) – על פניו, קרוב ליעד של מיזם סאנשוט של מחלקת האנרגיה האמריקאית, 0.06$ לקוט"ש עד 2020.

מתקן הליופוקוס בהחלט יוצא דופן. להבדיל מטכנולוגיות אחרות, הצלחת מורכבת מ-219 מראות המרכזות את קרני השמש לקולטן המגיע לחום של 1000 מעלות (טמפרטורת רפלקטור הגבוהה ביותר) ומחמם מחזור של אוויר המקרר את הקולטן. בתהליך האוויר מתחמם ומומר לחמשל. המתקן מתנשא לגובה של 24 מטרים ואורך /רוחב של 24 מטרים היושב על מסילה בקוטר של 19 מטר. כל הקומפלקס הזה מותקן על גבי מערכת עקיבה דו צירית. לדברי יניר בלומנטל, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בהליופוקוס "בדור הבא המסילה תשב על קוטר קטן יותר על מנת לחסוך במשאב שטח האדמה."

לדברי יעקב חאין, סמנכ"ל פרויקטים הנדסיים ופיתוח עסקי בחברת חשמל "הטכנולוגיה הזו מאפשרת טמפרטורה גבוהה מאוד בקולטן – גבוהה בהרבה מיתר הטכנולוגיות בשוק. טכנולוגיות אחרות (ברובן) מרכזות 500 עד 600 מעלות, בגלל השימוש בשמנים או נוזלי הולכה וקירור שונים לעומת הטכנולוגיה של הליופוקוס המשתמשת באוויר כמוליך, ככל שהטמפרטורה יותר גבוהה, היעילות עולה".

לדברי יניר בלומנטל, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בהליופוקוס "המערכת מורכבת כך שהקולט מחמם אוויר שהופך לקיטור ונע בלחץ בצינור כפול ומאידך מים קרים עולים לקרר את הקולט והופכים לאדים, והכל במעגל סגור."

צבר הפרויקטים של הליופוקוס כולל הקמת מתקנים סולאריים בסין וכן מתקן גיבוי בתחנת הכוח רמת חובב. המודל הכלכלי המעניין בין חברת חשמל והליוספוקוס מגדיר שחברת החשמל תשלם להליופוקוס עבור חיסכון במשאבים אחרים אותם הייתה צריכה לנצל אילולא האנרגיה שנוצרה במתקן של הליוספוקוס, זאת כיוון שחברת החשמל אינה רשאית לפעול בתחום הסולארי.

האלוף (במיל') יום טוב סמיה, יו"ר חבר הנאמנים של הליופוקוס, אמר "הפילוט והמתקן הראשון יכלול שמונה צלחות (מתקנים) ויוקם בישראל. אנחנו משתדלים לעשות כמה שיותר מהיצור בארץ ושומרים את ייצור הקולטן בישראל, אולם רוב המערכת מורכבת מברזל. אז את רוב הייצור הסדרתי נעשה בארץ היעד למעט הקולטן". על הקשר עם סין אמר סמיה "רבים חוששים לקשור שותפויות עסקיות עם סין, ואילו אני ממליץ על כך."

השר לנדאו, שנכח באירוע אמר בסיומו שהמתקן הוא אבן דרך בתחליף הדלקים "אנרגיה לא מבוססת על יסוד אחד אלא על מספר סוגי אנרגיה, מתקן החלוץ הזה הוא קידמת הטכנולוגיה." השר התפעל מעלות ייצור הקוט"ש עליו מצהירה הליופוקוס ואמר "המחיר של עשרה סנט אמריקאי לקוט"ש הוא כבר גריד פאריטי."

השר גם התייחס לנושא המכסות ולהפגנה הסולארית שנערכה אתמול בירושלים והזכיר שפתיחת מכסות ותעריפים אינה בסמכות הממשלה, אולם הממשלה יכולה להמליץ לרשות החשמל. "ביום א' נוכל לדבר על התעריפים, זו לא החלטתי אלא החלטת רשות החשמל. נביע את דעתנו בפני רשות החשמל שתבחן את הרעיונות שלנו והם יחליטו. על הפרק כרגע הקדמת 30 מגה וואט המיועדים לשנת 2014 לעכשיו".