המאבק העולמי במשבר האקלים והצורך בהפחתת פליטת גזי החממה וזיהום האוויר כתוצאה מהפקת חשמל מדלקים מזהמים, הביאו לפריחה עולמית בתחום הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת – אנרגיה שמקורה בתהליכי טבע שאינם מתכלים כגון אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח ואנרגיית מים.

שילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל: עמדת הקואליציה לבריאות הציבור

המאבק העולמי במשבר האקלים והצורך בהפחתת פליטת גזי החממה וזיהום האוויר כתוצאה מהפקת חשמל מדלקים מזהמים, הביאו לפריחה עולמית בתחום הפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת – אנרגיה שמקורה בתהליכי טבע שאינם מתכלים כגון אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח ואנרגיית מים.

ביולי 2011 החליטה הממשלה להקים צוות בין משרדי בהובלת ראש המועצה הלאומית לכלכלה שיעריך את התועלות משילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל בישראל ויציג בסיס למדיניות עתידית בתחום. הצוות כולל את נציגי משרדי האוצר, האנרגיה והמים, הגנת הסביבה, התמ"ת, ורשות החשמל.‫

לאחרונה הוציא הצוות קול קורא המזמין את הציבור להגיש ניירות עמדה המתייחסים להערכת התועלות משילוב אנרגיות מתחדשות, במדיניות עתידית במשק האנרגיות המתחדשות.

‫להלן עמדת הקואליציה לבריאות הציבור הכוללת התייחסות להיבטי זיהום האוויר,‬ הבריאות והבטיחות ועלותן למשק:

‫א. השפעות בריאותיות של זיהום אוויר כתוצאה מייצור חשמל ועלותן הכלכלית‬

‫1. בדו"ח מצב הבריאות 2010 של משרד הבריאות שהתפרסם באוקטובר 2011 נכתב כי על פי‬ אומדנים, כשליש עד רבע מהתחלואה העולמית מיוחסת לגורמי סיכון סביבתיים, ובראש‬ ‫ובראשונה זיהום אוויר.‬

‫2. עפ"י הדו"ח, ייצור חשמל בישראל הוא בין הגורמים המשמעותיים לזיהום האוויר, כאשר‬ ‫מחקר שנערך באזור חדרה מצא קשר בין ירידה בתפקודי ריאות בקרב ילדים לבין רמת זיהום‬ ‫האוויר באזור מגוריהם כתוצאה מפעילות תחנת הכוח. כמו כן, במחקר באשקלון נמצא קשר‬ מובהק בין הממוצעים של מדדי זיהום אוויר של 21 שעות שקדמו לפנייה או לאשפוז לבין עומס‬ ‫מטופלים בבית חולים ברזילי כתוצאה מתחלואת לב וכלי דם.‬

‫3. המזהמים העיקריים הנפלטים מתחנות כוח הם: גפרית דו חמצנית, תחמוצות חנקן, חלקיקים‬ ‫נשימים ונשימים עדינים, פחמן חד חמצני וכן מתכות מסוגים שונים ובראשן כספית. מזהמים‬ ‫אלה נמצאו בספרות המדעית כקשורים להשפעות בריאותיות שליליות רבות, ביניהן מחלות לב‬ ‫וכלי דם, מחלות נשימה וסימפטומים נשימתיים, סוגי סרטן שונים, תוצאי הריון שליליים וכן‬ ‫מוות בטרם עת.‬

‫4. עפ"י התכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר של המשרד להגנת הסביבה, ההערכה‬ ‫המוניטרית של ההשפעות הבריאותיות כתוצאה מחריגה מערכי היעד של המזהמים: חלקיקים נשימים PM10, ‫ חלקיקים נשימים עדינים PM2.5 ואוזון O3 נאמדת בכ- 7.8 מליארד ש"ח בשנת 2012 ובכ- 8.5 מילארד בשנת 2020. ‬

‫5. במחקר שערך פרופ' ניר בקר, בשנת 2009, נמצא כי עלות התחלואה העודפת הנגרמת כתוצאה‬ ‫מזיהום אוויר באזור חיפה בשני סוגי סרטן: ריאות ושלפוחית השתן, מגיעה לכדי 321 מיליוני‬ ‫שקלים בשנה.

‫6. לאור תגליות הגז הטבעי מול חופי ישראל, מתוכנן משק החשמל להתבסס בחלקים ניכרים על‬ ‫גז טבעי בשנים הקרובות. אולם גם פתרון זה לא יצלח לטווח ארוך, בשל העובדה כי שריפת גז‬ ‫טבעי אמנם מורידה את רוב פליטות הגפרית הדו חמצנית והחלקיקים לאוויר, אך מפחיתה רק‬ ‫במעט פליטה של תחמוצות חנקן (שהן בין הגורמים ליצירת אוזון).

נוסף על כך, גז טבעי מהווה‬ ‫מקור אנרגיה מתכלה, כאשר לאחר הידלדלות מאגרי הגז לא ידוע כיצד תסופק התצרוכת‬ ‫הלאומית. לבסוף, קידוחי הגז ושינועו הם כשלעצמם מקור לפליטת מזהמים, כאשר דו"ח‬ ‫שפורסם לאחרונה ע"י "אדם טבע ודין" אמד את הנזקים הסביבתיים ממאגר "תמר" בלבד ב-‬ ‫200 מיליון שקלים לשנה. בנוסף, קיימים גם סיכונים בטיחותיים הנובעים מקידוח, שינוע וטיפול בגז‬ טבעי.‬

‫7. מכל אלה ברור, כי לאור ההשפעות הבריאותיות והסביבתיות של ייצור חשמל במתכונת‬ ‫הנוכחית והנטל הכלכלי שהן גוררות, על מדינת ישראל לחפש מקורות חלופיים להפקת אנרגיה‬ ‫לייצור חשמל.‬

‫ב. משמעות עלויות אלה לגבי שילוב אנרגיות מתחדשות במשק החשמל‬

‫8. סוג האנרגיה המתחדשת אותו בוחרים לקדם צריך לקחת בחשבון את העלות הסביבתית-‬ ‫בריאותית. לדוגמא, בעוד ייצור חשמל מאנרגיית רוח ושמש לא פולט שום מזהמים, ייצור‬ ‫חשמל מביו-דיזל שאינו ממוחזר ממוצר אחר (לדוגמא, שמן משומש) מצריך גידול של גידולים‬ ‫חקלאיים לצורך ייצור הביו-דיזל, תהליך הכרוך בתשומות מים ואנרגיה וכן בפליטת מזהמים‬ לאוויר.

‫9. כל חישוב תועלת כלכלית משימוש באנרגיה מתחדשת צריך לקחת בחשבון כימות של תועלת‬ ‫בריאותית, לפי השיטה המפורטת בתכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר או שיטות נוספות.‬

‫10. אנו ממליצים לצוות הבין-משרדי לצרף לשורותיו איש בריאות הציבור, שיסייע בהפנמת‬ ‫התועלת הבריאותית משימוש באנרגיות מתחדשות במשק החשמל.‬

‫11. אנו ממליצים לצוות הבין-משרדי ליצור מנגנוני שיתוף ציבור, במסגרתם יקבלו קובעי המדיניות‬ ‫החלטות על סמך התייעצות עם נציגי אוכלוסיות שונות בישראל, ובכללן איגודי רופאים‬ ‫ואחיות, וכן תינתן לצוות הזדמנות להתייחס לסוגיות הקשורות לאנרגיות מתחדשות אשר‬ ‫מטרידות את הציבור, כגון הסוגיות הבטיחותיות בהצבת טורבינות רוח.‬

‫אנו מאחלים לצוות הצלחה רבה במשימתו, ומקווים כי קידום אנרגיות מתחדשות במשק החשמל‬ ‫בישראל ייעשה במהירות האפשרית, לטובת בריאותם של כל תושבי ישראל.‬

פורסם לראשונה באתר הקואליציה לבריאות הציבור