הפוטנציאל האנרגטי של בניה ירוקה והתקן הישראלי

צילום: מכלת רופין

מאת: ארז רוטר

שר האנרגיה והמים הודיע כי בקיץ אנו צפויים לבצורת אנרגיה. בנוסף לזה, מצרים פרסמה כי היא מנתקת לבקשת העם המצרי את צינור הגז לישראל. אם תחזיתו של השר אכן תתממש, אנו נמצא עצמנו במהלך הקיץ הקרוב ברזרבות של 2-3% בלבד בכושר הייצור של חברת החשמל. במקרה זה סביר להניח גם התייעלות חשמלית של 10% הנדרשת בימים אלו מחברות במשק כמו גם שינוי הרגלי צריכה במשקי הבית לא תספיק. שיפור אמיתי של מערך משק האנרגיה בישראל יכול להגיע מהסדר ארבע נקודות כשל עיקריות המתרחשות כיום בישראל:

1. קביעת תקן מחייב לבנייה ירוקה

מרבית הציבור אינו יודע כי צריכת חשמל במבנים אחראית ליותר מ-40% מהאנרגיה בארץ ובעולם. נתון מבהיל זה יוכל להמשיך ולנגוס במשק החשמל בעולם אלא אם יוחלט בצעד אמיץ לאמץ בישראל ובכל העולם תקנים של בניה ירוקה, לא כהמלצה או הצעה אלא כתקן בנייה מחייב. תקן זה יוכל להפחית באופן משמעותי את צריכת האנרגיה של מבנים בין 24% ל-50%. נכון להיום  התקן הישראלי לבניה ירוקה שמספרו 5281 הינו תקן וולנטרי ולא מחייב. על הרגולטור להכתיב את הכנסתו של תקן זה כתקן מחייב כפיתרון לבעיית האנרגיה והמים.

2. שימוש באנרגיה שאינה פחמית

כיום קיימים חסמים רבים בעת פיתוח והשרשת מערכות אנרגיה שאינן מבוססת על פחם. באם תגדיל הממשלה את המכסות לאנרגיה סולארית, וכן תקל את אופן קבלת רישוי והיתרים לאנרגיה אלטרנטיבית, כמובן לזו העומדת בסטנדרטים בינ"ל, יוכל משק האנרגיה לפרוץ את החסמים הבירוקרטים הקיימים בפניו ולפתח משק אנרגיה חלופי גדול בישראל.

3. תיקון הרפורמה בחוק התכנון והבנייה

בעיה נוספת ואקוטית במיוחד עומדת לפתחינו כיום לאור הרפורמה בחוק התכנון והבנייה הידועה בשמה הציבורי כ"חוק המרפסות". הרפורמה תמנע את מעורבותם של גופים ציבוריים חשובים בעת הרחבת מתן אישורי בנייה בניהם גם גורמים סביבתיים חשובים. הסכנה לאזורי המוגדרים כיום כחיוניים סביבתית תהה רבה מאוד ומתן אישורי בנייה בהם יהיה מונע משיקולים מקומיים ולא סביבתיים מקצועיים. מעבר לכך, הפיקוח הרופף שיתקיים על בניות לא יאפשר לקיים בקרה אנרגטית נכונה על המבנים.

4. הכשרת אנשי מקצוע בתחומי ההתייעלות האנרגטית

ללא הכשרה מקצועית וראויה של בעלי מקצוע שונים בניהם: הנדסאים, מהנדסים, אדריכלים חשמלאים, אדריכלי נוף ועוד לא נוכל ליצור יעילות אנרגטית אמיתית. על הרגולטור להכתיב הכנסת נושאי ההתייעלות האנרגטית והקיימות הללו בהכשרות רלוונטיות  הינה מפתח לפיתרון. עלינו להבין כי בעיית האנרגיה אינה טמונה רק בידע של מקבלי ההחלטות אלא גם בידע של בעלי המקצוע בשטח המכירים כל מוצר, שיטת עבודה, ופיתרון ומתוקף עבודתם עליהם לזהות יכולים לזהות את העלות תועלת הממשית לכל בחירה בפרויקט בנייה. עלינו לחזק דווקא את השכבה הזאת עם ידע טכנולוגי עשיר על מנת שהפיתרונות יהיו אכן ברי קיימא.

ללא ארבעת השינויים המצוינים, לא ניתן יהיה להביא לשינוי אמיתי של משק האנרגיה בישראל.

הכותב הוא מנהל הקיימות במכללה הטכנולוגית רופין