מאז שנות השבעים של המאה הקודמת, מדענים משתעשעים ברעיון של אגירת אנרגיה סולארית בחלל. זאת כיוון שבחלל, רמות הקליטה חזקות יותר מאשר על פני כדור הארץ. אולם בעקבות

תחנת כוח סולארית בחלל: מדע בדיוני הופך למציאות?

מאז שנות השבעים של המאה הקודמת, מדענים ברחבי העולם משתעשעים ברעיון של אגירת אנרגיה סולארית בחלל והעברתה לקולט הממוקם על כדור הארץ. זאת כיוון שבחלל, רמות הקליטה חזקות יותר מאשר על פני כדור הארץ, היות והאנרגיה הסולארית לא נחלשת על ידי הגזים של אטמוספרת כדור הארץ. בנוסף, אין ימים מעוננים בחלל והלוויין – באופן תיאורטי, יוכל לקלוט קרינה סולארית סביב השעון 24 שעות ביממה.

אולם בעקבות העלויות הגבוהות והאתגרים הטכניים הכורכים בכך, הקונספט נשאר בתחום המחקר התיאורטי והמדע הבדיוני. כל זה עשוי להשתנות כעת עם הצעתו של ג'ון מנקינס מיוזמת ארתמיס לניהול פתרונות, הטוען שהצליח לתכנן את קונספט לוויין האנרגיה הסולארית הפרקטי הראשון.

לוויין האנרגיה הסולארי באמצעות טכנולוגית SPS-ALPHA יכלול מערך מראות פס דק (thin film) שיקובעו למשטח קעור על פני הלוויין. המראות ישדרו את קרני השמש לקבוצת תאים פוטוולטאיים הממוקמים על גב הלוויין. לדברי מנקינס, היתרון של הצעתו לתכנון הלווין הוא ששום חלק ממנו לא שוקל יותר מ-200 קילו, "מה שיקל על עלויות השינוע וההרכבה".

מנקינס, שהציג את קונספט הלוויין הסולארי ביוזמה לקונספטים מתקדמים של סוכנות החלל האמריקאי (NASA), שהתקיימה בחודש שעבר אינו זר לתחום האנרגיה הסולארית בחלל, ונמצא בתוכנית מחקר חיפוש אנרגיה בחלל של הסוכנות כבר משנת 1999. בראיון שנתן אמר "הפרויקט הנוכחי יספק הבנה אנליטית מדוקדקת של קונספט ה- SPS-ALPHA, בתמיכת ניסויים. השלבים הבאים הם לפתח אב טיפוס פועל של מודול אחד או יותר, ולהציג את היחידה המורכבת בשטח. בשנים הבאות, המטרה היא ליישם טיסה במסלול היקפי נמוך מעל פני כדור הארץ על המערכת".