ממשלת ישראל יכולה לסייע יותר לכניסת חברות ישראליות לשווקים מתפתחים. השוק העתידי של חברות העוסקות בטכנולוגיות בתחום האנרגיה המתחדשת מצוי, על פי תחזיות כלכליות, בעולם המתפתח

מעבר לקו האופק – טכנולוגיות קלינטק ישראליות בשווקים מתפתחים

מאת: ד"ר עליזה בלמן ענבל

ממשלת ישראל יכולה לסייע יותר לכניסת חברות ישראליות לשווקים מתפתחים. השוק העתידי של חברות העוסקות בטכנולוגיות בתחום האנרגיה המתחדשת מצוי, על פי תחזיות כלכליות, בעולם המתפתח. הגידול בביקוש לחשמל בסין ובהודו בין השנים 2005-2030 צפוי להוות 45% מהגידול העולמי בדרישה לחשמל. באותה תקופה, הביקוש לאנרגיה ממקורות מתחדשים בסין ובהודו צפוי לצמוח בקצב של 10% בשנה, זאת בהשוואה לתחזית גידול שנתי של 6.7% בעולם כולו.

מעבר לכלכלות המתפתחות של סין והודו, גם במדינות שנחשבות עניות הרבה יותר הדרישה לטכנולוגיות off-grid ולטכנולוגיות אחרות בתחום של אנרגיות מתחדשות צומחת מדי שנה. היכולת של מדינות אלו לשלם עבור טכנולוגיות מתוחכמות עולה אף היא מדי שנה הודות לגידול ניכר בשנים האחרונות בכספי הסיוע הבינלאומי שניתנים למדינות מתפתחות עבור רכישת טכנולוגיות למיגור ולהתמודדות עם שינויי האקלים, בייחוד בתחום המים, החקלאות והאנרגיות המתחדשות. כחלק מהדיונים הבינלאומיים המתקיימים בנוגע לשינויי האקלים, המדינות המפותחות התחייבו לאחרונה להעביר 100$ מיליארד דולר בשנה עד שנת 2020 לטובת פיתוח והעברת טכנולוגיות סביבתיות למדינות מתפתחות.

כיום, החלק הארי של פיתוח וייצוא טכנולוגיות מישראל מכוון לשווקים מערביים. חברות ישראליות גם לא מצליחות לתפוס נתח שוק רציני של חוזים הממומנים ע"י הבנק העולמי ובנקים אזוריים לפיתוח. למשל, בעשור האחרון, לפי הערכה אחת שנעשתה ע"י חוקרים באוניברסיטת תל אביב, היקף הכספים ממכרזי הבנק העולמי שהוענקו לחברות ישראליות היווה בממוצע 0.21% מערכם הכולל של המכרזים, ו-כ0.12% בלבד ממכרזים בתחום הקלינטק (חקלאות, אנרגיות מתחדשות, מים וסניטציה). אחוז זה נמוך מחלקה של ישראל בתל"ג העולמי המוערך בכ-0.34 ומצביע על חוסר מימוש הפוטנציאל. בהשוואה, נתוני 2006-2010 מלמדים שארבעת הזוכים המובילים בחוזי OECD הרוויחו סכומים גבוהים באופן ניכר מרווחי ישראל: איטליה (זכתה ב-4.5% מכלל כספי החוזים), גרמניה (2.8%), צרפת (2.4%), ספרד (2.0%).

על מנת לסייע לסקטור הפרטי הישראלי לחדור לשווקים מתפתחים ולזכות באחוז גדול יותר ממכרזים של הבנקים הבינ"ל לפיתוח, ממשלת ישראל הקימה לאחרונה מספר מנגנונים, כולל השקת קרן לתמיכה בחברות המעוניינות לגשת למכרזים הממומנים על ידי מוסדות פיננסיים בינלאומיים ותמיכה במו"פ בילטראלי עם הודו, סין וברזיל. צעדים אלה חיוביים ביותר, אבל יש עוד הרבה שהממשלה יכולה לעשות על מנת לסלול את דרכם של חברות ישראליות לשווקים של העתיד באסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית. ע"פ סקר שנערך ע"י בית הספר לממשל באוניברסיטת תל אביב בקרב הסקטור הפרטי הישראלי, מתגלים ארבע מחסומים עיקריים לחדירת חברות ישראליות לשווקים הנ"ל: חוסר ידע בנוגע להזדמנויות ולצרכים ולתנאים בשווקים מתפתחים, קושי ביצירת שותפויות עם חברות מקומיות, העדר מנגנונים אפקטיביים ונגישים למימון פרויקטים ומימון חדשנות עבור שווקים אלו וכן קשיים בהקמת אתרי BETA והדגמה בשטח.

בימים אלה ביה"ס לממשל ומדיניות באוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם משרד החוץ, מנהל סחר חוץ והמדען הראשי של משרד התמ"ת, וגורמים ממשלתיים אחרים, שוקד על שיפור כלי תמיכה קיימים ועיצוב כלים חדשים שיספקו מענה לאותם חסמים תוך קידום הייצוא של מדינת ישראל והרחבת התרומה של ישראל לפיתוח בינלאומי. בין היתר, נבחנים כלי מימון חדשים לתמיכה בחדשנות וקידום פרויקטים המיועדים לשווקים אלה, הרחבת השירותים הניתנים על ידי המדען הראשי ליזמים המעוניינים בשווקים מתפתחים, ומנגנון לשת"פ ציבורי-פרטי על פרויקטים שתורמים להשגת יעדי פיתוח בינ"ל.

הכותבת היא עמיתת פירס בכירה, מנהלת התוכנית לחדשנות ופיתוח בינ"ל ביה"ס לממשל ומדיניות, אוניברסיטת תל אביב. מובילת תוכן בסדנה "מודלים ממשלתיים לעידוד פיתוח, התאמה וייצוא של טכנ' סביבתיות למדינות מתפתחות" שהתקיימה בפורום אילת אילות למדיניות אנרגיה מתחדשת

התפרסם לראשונה במגזין תשתיות סביבה ואנרגיה גליון מגזין 10 ינואר – פברואר 2012