כנס תשתיות השנתי ה-3 "מקסימום אנרגיה מתחדשת" לחדשנות טכנולוגית ואנרגיה סולארית

כנס תשתיות השנתי ה-3 לענף הסולארי: הרצאתו של שלמה אדלר, ענבר אנרגיה סולרית "בדיקות יעילות מתקדמות למערכות סולאריות"

צילום: גונן גלין

הרצאתו של שלמה אדלר, סמנכ"ל תפעול, ענבר אנרגיה סולרית, בנושא "בדיקות יעילות מתקדמות למערכות סולאריות" בכנס השנתי ה-3 לענף הסולארי "מקסימום אנרגיה מתחדשת" שהתקיים בחמישי האחרון בסינמטק ת"א ועסק בחדשנות טכנולוגית ואנרגיה סולארית.

מדוע כדאי לקבע קו בסיס. מערכות סולאריות לא נולדו שוות. מערכות מושפעות מגורמים אובייקטיביים, לעומת גורמים סובייקטיוויים – תכנון מוקדם, ציוד וכדומה. לא ניתן לדבר על ביצועים מקסימלים אלא אופטימאליים. בשלב התכנון עצמו נשאלת השאלה כמה כדאי להשקיע לקראת הקמת המערכת, מה העלויות, השקעות תמסורת ה-AC וה-DC וצריך לקבל הכרעה – התוספת השולית של המערכת. על התוספת השולית להיות כלכלית. גם אם מערכת תוכננה בצורה מושלמת עדיין מדדים טכנו כלכליים משתנים עם הזמן ומה שראו בעבר ולא היה כלכלי היום כבר כן כלכלי.

לא ניתן להעתיק מערכת יוצאת מן הכלל, אלא רק ללמוד ממנה מה הצליח. אי אפשר לומר שמערכת שמפיקה פחות מהמקסימום היא לא מערכת רעה, אלא תנאי הפעילות שלה מביאים אותה לאופטימום מסויים ועליו אנחנו שומרים – לא תמיד האופטימום מושפע מגורמים סובייקטיביים. גם במבט על אותו איזור ארצי גיאוגרפי אין שיוויון בין ביצועי מערכות. ההתפלגות היא נורמאלית, אבל קיימת. יש גורמים אקראיים שלא ניתנים לשליטה. אפילו ברמה יומיומית אפשר לצפות ברמה מדויקת. הממוצע במערכות ענבר בשנת 2011 היה 1.775 קילוווט לשעות שמש. שהיא סטייה של 8% – סטייה יחסית גדולה מאוד הגורמת להפסדים משמעותיים. במערכת עד 1 מגה מדובר ב-400000 ₪.

הסיבות לשונות בין מערכות – נתונים גיאוגרפיים, נתוני סביבה, רמת זיהום. דווקא בעיר התפוקה יורדת יותר לאט לעומת אזורים כפריים בהם יש פחות אספלט. כל שינוי בכיוון המבנה –עד מצב של 45 מעלות יש ירידה של עד 41%. הכיוונים של המבנים ושיפועי הגגות הם אקראיים. יש לזה השפעה מאוד מאוד דומיננטית. אם נדבר על תכנון והצבה – מה שרואים באנגליה זה שרק ב-30 מעלות מגיעים לתפוקה מקסימלית. כל שיפוע וכל מבנה הם בעלי השפעות קריטיות על המערכת.

אם כן האתגר הוא מדידה מדוייקת בתנאים משתנים. צריך לבדוק האם המערכת אופטימלית או לא, ויש צורך בהפרדה בין גורמים אובייקטיביים וסובייקטיביים. בירושלים התקינה ענבר מערכת והיתה התלבטות על גג שטוח, בה ניתן להגיע לזוית ואזימוט אופטימאלי האם להשיג תפוקה לוואט יותר גבוהה או הספק טוטאלי יותר גבוה. בחרנו בהספק אך זהו מדד שאינו אמיתי אלא אם מחשבים את השיקולים הסובייקטיביים.

בתוך בליל המערכות והתפוקות אפשרות בקלות לפספס מערכת שאינה באופטימום. החכמה היא לדעת האם המערכת מממשת או לא מממשת את הפוטנציאל בתנאים הטכנו-כלכליים הקיימים. מדובר במערכות שאם מסתכלים עליהן מהצד נראות תקינות. הבדיקה העיקרית נעשית בצורה מאוד מאוד מתוחכמת.

בדיקה הוליסטית מקיפה את כל המערכת

בדיקת טמפ' על הגג ומאחורי הפאנל, בדיקה בכניסה וביציאה מהממירים (כניסת DC ויציאת AC) כל הבדיקה נכנסת למכשיר ונעשית קרוב ל-5 שעות – שעתיים לפני אמצע היום ושעתיים אחרי אמצע היום ואחר כך הנתונים מעובדים במחשב ולומדים היכן יש ירידה ולמה. יש בדיקת מיסמאץ' של פאנלים. מה שקובע את הספק הסטרינג הוא הפאנל החלש ביותר. בסטרינג ניתן לזהות פאנל חלש אפילו באחוזים בודדים ניתן לבודד את הפאנל וללמוד מה יש לעשות כדי לייעל אותו.

בדיקת נצילות ממירים באמצעים קונבנציונליים היא משימה בלתי אפשרית. התחכום של הממירים יודעים לזהות כשההספק עליהם מגיע לרמות מאוד גבוהות. יש לייצב את הממיר – מה שאומר שהוא אינו עובד בצורה תקינה. בודקים את הכניסות ויציאות ואת עקומת הפאנלים שהMPP יהיה מקסימאלית. בדיקה טרמית – נושא חשוב על מנת לזהות תקלות ותחזוקה מונעת. ניתוח התוצאות מקבע את הקו האמיתי של המערכת לעומת ה-PR שבה מבוצע ניתוח כלכלי אך לא נותן מדד האם המערכת נותנת את תפוקתה הכלכלית. הבדיקה מומלצת לכל בעל מערכת, למשקיעים במערכות יד שניה, ביקורת בקבלת מערכת חדשה או מערכות בהן הייתה ירידה בתפוקה.