כנס תשתיות ה-3 לענף הסולארי: פאנל בנושא "אתגרים וחסמים בדרך לעידן הגריד פאריטי"

צילום: גונן גלין

בכנס השנתי ה-3 לענף הסולארי "מקסימום אנרגיה מתחדשת" בהפקת פורטל תשתיות שהתקיים היום בסינמטק ת"א, התקיים פאנל מומחים בהנחיית ד"ר אילן סולימאן, לשעבר סגן יו"ר רשות החשמל בנושא "אתגרים וחסמים בדרך לעידן הגריד פאריטי" בהשתתפות נציגי משרד האוצר, רשות החשמל, חברת החשמל, איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל והתעשייה הסולארית.

הפאנל נערך בהמשך להרצאתו של פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, בנושא "מחירו האמיתי של החשמל הנקי והמזהם". בו הציג זליכה את הדו"ח הגריד פאריטי ובו קבע כי ישראל כבר נמצאת בעידן בו עלויות מחירי החשמל ממקורות מתחדשים תחרותיים מול המזהמים. במהלך הרצאתו תקף זליכה את מדיניות משרד האוצר בנושא מדיניות תמחור ייצור החשמל ממקורות מתחדשים ומזהמים והאשים את פקידי האוצר בקבלת החלטות תוך ניגוד עניינים מובנה.

משתתפים:

• אודי אדירי, רכז האנרגיה באגף התקציבים של משרד האוצר
• פרופ' רו"ח ירון זליכה, ראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו, לשעבר החשב הכללי באוצר
• עודד אגמון, ראש אגף הסדרה, רשות החשמל
• עו"ד איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל
• ענת אורן-אלעד, האחראית על התעריפים באגף השיווק, חברת החשמל
• מוטי אבני, מנכ"ל גרינטופס מערכות
• אדר' ליאור דץ, יועץ רגולציה בתחום האנרגיות המתחדשות

מנחה: ד"ר אילן סולימאן, יועץ לתחום האנרגיות המתחדשות, לשעבר סגן יו"ר רשות החשמל

מנחה הפאנל, ד"ר אילן סולימאן, לשעבר סגן יו"ר רשות החשמל – צילום: גונן גלין

אילן סולימאן (מנחה הפאנל): בסופו של דבר, לשיטתי אין שאלה האם אגף תקציבים מנהל את המדינה או לא מנהל את המדינה, בסופו של דבר לגוף הזה יש השפעה עצומה על חיינו. הסוגיה היא האם זהו דבר נכון או לא נכון. בתרבות הפוליטית שלנו כיום אין הרבה גורמים שרוצים מסוגלים ויכולים ועושים להגן על האינטרס הציבורי. אז אפשר לעשות דיון עם אגף תקציבים לתכנון לטווח ארוך או לא. יכולה להיות מחלוקת האם לתת למשרדים יותר סמכויות לנהל את ענייניהם – מה שאני חושב שנכון, או לא. בסופו של דבר הגוף הזה חרט על דגלו שכל עוד התרבות היא תרבות פוליטית שאינה כמדינות אחרות. תפקידו כמגן "הקופה הציבורית". אני אישית חושב שהוא עדיין ראוי. לכשתשתנה התרבות הפוליטית, אולי יהיה צורך לנטרל יותר את הכוח אבל זה ף פעם לא יהיה מושלם ובתרבות הפוליטית הנוכחית זה הכרחי.

ירון זליכה: גם אני במקום אודי אדירי הייתי נעלב (בהקשר לדבריו מקודם) השאלה היא לא עלבון או אי עלבון. ברגע שאתה מסרב להכיר בעובדה שיש אינטרסים נוספים שמשפיעים על שיקול דעתך, זה מביא אותך למסקנות מוטעות, לכן אני לא רוצה להתווכח, אני כן רוצה לשאול אותך שאלה אחת פשוטה, האם אתה מסרב.?

אילן סולימאן (קוטע את זליכה): לא אתן לך להמשיך

זליכה: אבל זו אותה נקודה

אילן סולימאן: תן לנו לנהל דיון על גריד פאריטי, לא נמנע ממנו שאלות קשות, אני גם שם אותו במוקד

מוטי אבני: על המוקד

אילן סולימאן: על המוקד ושם אותו באמצע.. הויכוח על גריד פאריטי התחיל נקרא הפרדוקס הסולארי. עד לפני שלוש שנים דיברתי על סולארי בארץ עם שרים ח"כים ושרים וכולם הציעו את עזרתם. רצית הקלה במיסים? קיבלת, מחיר קרקע? – קיבלת, רק תקדמו את הנושא, ומאז אנחנו בתהליך – במיוחד בתחום הסולארי, שבו המחירים יורדים ומגיעים למחירי החשמל העולים ואנחנו מתקרבים לנקודת האיזון. וככל שמתקרבים יש יותר ויותר מכשולים חדשות לבקרים – וזה הפרדוקס. המספרים – תעריף ביתי 47 אג' לפני מס, ותעריף כללי הוא 50 אג' לפני מיסוי – לצרכן. ותעריף רכיב הייצור הוא 35 אג'. אם נקדם את מאפייני הייצור של מערכת סולארית רכיב הייצור הוא בין 38-40 אגורות. המדינה נותנת פרמיה של 8 אגורות ופורסם לפני 1.5 שנים שימוע לרכיב – פרמית זיהום של 11 אג' ואני חושב שאחרי השימוע זה היה מגיע ל-12. כך שתעריף הייצור הייצור הסולארי הוא 50 אג'. אנחנו עדים למכרז של חברה שמתחייבת למכור בעוד שנה וחצי חשמל במחיר של 50 אג' בערך. (מתווכח עם מישהו על המחיר המדויק ופותר "אל תיכנס איתי בקטנות" – ליאור דץ או אודי אדירי) כלומר אנחנו כבר קרובים לנקודת האיזון. עכשיו, לכאורה כשאנחנו מדברים על הסקטור של היצרנים, הם אומרים "ואוו הם יעשו פחות רווח", זו הראייה – כולם רוצים להיות שם ולייצר.

אילן סולימאן שואל את אודי אדירי: נלחמת לומר לא צריך לשלם כל כך הרבה, נוכל לשלם פחות ולקבל את אותה כמות בעוד שנתיים. לא היום אלא בעוד חודש חודשיים אולי עוד חצי שנה, השאלה האם אנחנו שם, אני חושב שהמחיר הכלכלי יהיה נכון, השאלה היא האם תתנו לנו לעבוד?

(מחיאות כפיים באולם)

אודי אדירי: יצאנו לדרך הסולארית מתוך מחשבה שאנחנו מקדמים את האינטרס הציבורי. הבאנו לשולחן הממשלה את מה שאנחנו חושבים, הן העלויות העודפות לצרכן הסופי מעלויות ייצור החשמל באמצעות אנרגיה מתחדשת. למעשה מה שביקשנו – כמות מסויימת שחייבים להקים כיוון שיש פה תעשיה וחברות וצריכה להיות המשכיות. אך המלצנו להמתין עם מאסות גדולות עד שניתן יהיה לייצר אנרגיה מתחדשת במחיר שווה לתועלת המשקית או פחות מכך. זה בגדול התקבל באוצר והחלטת ממשלה אחרי ויכוחים ומריבות ואני יכול להגיד שמאז התקבלה ההחלטה, אני וחברי עודד (אגמון) עושים כל מאמץ על מנת שאפשר יהיה להקים ולהגשים את המכסות האלה. נכון שיש הרבה מכשולות אך חלק מהן נולדו כיוון שמאז שבאוצר התחלנו לפעול, חושבים שיש פה תרנגולת שמטילה ביצי זהב וכולם רוצים ביצה מהתרנגולת. לכן אני חושבים שהתעשייה התחילה להתנקם בהרבה מאוד גורמים שרוצים נתח בהכנסות מצד גורמים כמו עיריות וגופים אחרים שהחלו בלפנות מרצונן ליזמים וחברות. מכרז אשלים לימד שניתן להפעיל במחיר שקרוב לתועלת הכלכלית על מנת שיהיו עוד כאלה שיש הרבה ללמוד מאשלים. ייתכן שלאחר מכן נקל על הרגולציה ונקל על היזמים.

(קריאת ביניים מהקהל "מה עם התרמו סולארי?" אילן סולימאן "רגע. פרה, פרה")

אודי אדירי: אחרי שועדת קנדל תקבע מחיר כלכלי, נשפר ככל האפשר את הסיכוי של התעשייה להגיע למחיר הזה, וברור שיש הרבה דברים שיש לעשות בהקשר זה. כמשרד אוצר, אני חושב שלא יהיה לנו שום רצון להגביל את התעשייה. צריך להבין שמבחינת משק החשמל, יש מגבלות לספיגת אנרגיה מתחדשת והאפקטיביות שלה. יש שאלה על כמות החשמל שבכלל צריך במשק. בא משרדהאנרגיה והמים ואומר שאינו מעוניין ביצרני חשמל שמייצרים גם ב-20 אג' לקוט"ש כי הם מייצרים חובת רכישה. אבל אחרי פרוייקט אשלים. בוודאי שנעבור משוכה שתשחרר איזהשהו חסם.

אודי אדירי, רכז האנרגיה באגף התקציבים – צילום: גונן גלין

אילן סולימאן: ענת (אורן-אלעד), מה שמטריד אותי זה לא המחיר, נשיג את המחיר הכלכלי. בטווח הארוך אנשים ייצרו לעצמם אנרגיה במקום לקנות מחח"י. אבל אני מוטרד מכושרו של משק החשמל שנמצא כולו בידיים של חח"י לנהל כמות אנרגיה, אם מחר בבוקר נוכל לייצר במחיר כלכלי אני מניח שנגיע לכמויות של אלפי מגה וואטים. המשק הישראלי עומד על הספק של 13,000 מגה וואט, האנרגיה הזו היא בעלת מאפיינים יחודיים. האם חח"י נערכת לכך?

ענת אורן אלעד: חח"י נערכת במגבלות שכולנו מכירים. בדיון שנערך פה נעלמו בעיות האנרגיה המתחדשות – אי אפשר לסמוך עליהם כספקי אנרגיה רציפים ועל כל מגה וואט מאנרגיות מתחדשות צריך לייצר מגה וואט של גיבוי. מספיק שיש ענן אחד באוויר וייצור החשמל של המערכת הפוטו וולטאית צונח. אף אחד לא יכבה את החשמל בגלל ענן. צריך רזרבות שיגשרו על התנודתיות. אנרגיה מתחדשת מייצרת מתי שיש שמש ומתי שיש רוח וזה לאו דווקא קורה כשהמערכת צריכה אותן.

ליאור דץ בקריאת ביניים: זה לא מדויק, יש אנרגיות מתחדשות שכן ניתן לסמוך עליהן

קריאת ביניים מהקהל: מה עם סולאר תרמי?

אילן סולימאן: אנחנו נדבר היום על סולאר תרמי, אני מבטיח לך

ענת אורן אלעד: בינתיים האנרגיות המתחדשות שאנחנו מדברים עליהן שמופעל לחץ מאוד גדול להכניסן אלא אנרגיות שאי אפשר לשלוט בהן, אלא מייצרות מתי שיש שמש או רוח, וצריך לגבות אותן. ועל הגיבוי צריך לשלם – כלל צרכני החשמל במדינה. התועלת הכלכלית במשק היא פחות מכמה זה עולה לחח"י לייצר ומה הזיהום שנחסך. החישבוים יותר מורכבים…

קריאות ביניים מהקהל לכיוון סולימאן בנוגע לאנרגיה תרמו סולארית

אילן סולימאן: אני לא מתחמק

קריאות ביניים מהקהל: ביקשתי ממך תשובה…

ענת אורן אלעד: עובדה היא שיש מדינות בעולם שלא תיכננו מראש והתקדמו לפנינו ומשלמות לצרכנים בלילה שיצרכו חשמל כיוון שיש תחנות שלא ניתנות לכיבוי.

ענת אורן-אלעד, האחראית על התעריפים באגף השיווק, חברת החשמל – צילום: גונן גלין

קריאות ביניים מהקהל: יש גם אנרגיה שמתקרבת לחמישים אחוז.

ענת אורן אלעד: העובדות הן שיש מדינות שהתקדמו ואפשר ללמוד מהן.אני מסכימה עם המסקנה שצריך להביא חברות מקצועיות שלמדו ועשו.

קריאות ביניים מהקהל: צריך לנהל.

ענת אורן אלעד: נכון, צריך לנהל אבל לא בהכרח אומר לתת למישהו לשים על הגג את הפשרות לייצר לעצמו חשמל. זה לא בדיוק יעיל ולא בדיוק כלכלי למשק.

ליאור דץ: למה?

אילן סולימאן: רגע חברים, ליאור ליאור…

ליאור דץ: אני יודע שאני אדבר, ישבתי עד עכשיו

אילן סולימאן: ליאור, ליאור…

ליאור דץ: מילה, מילה, הכיוון פה של הדיון

אילן סולימאן: סליחה, אתה מוכן להירגע?

ליאור דץ: לא, היום לא …

אילן סולימאן לליאור דץ: ארנון, בוא תנחה פה את הדיון ותעשו מה שאתם רוצים (קם ממקומו).

ליאור דץ: אילן, אילן

אילן סולימאן: תירגע! אתה מתחיל להרגיז אותי, מה זו ההתנהגות הזו? (מחיאות כפיים מהקהל)

ליאור דץ: מה לעשות, למה שלא נקבל תשובה עכשיו במקום …

אילן סולימאן: לא משנה, אתה תקבל את זכות הדיבור, מספיק!

מוטי אבני: נו נו נו…

(צחוק מהקהל)

ירון זליכה: עצם זה שהצלחת להשתיק אותו, רק על זה מגיע לך פרס

אילן סולימאן: לא…הוא חבר טוב אבל עכשיו הוא ממש הצליח להרגיז אותי…עודד (אגמון) רשות החשמל ומשרד התשתיות (אנרגיה ומים) – אבל אין נציג שלהם, היא הגורם שצריך לא רק להתסכל על המחיר – חח"י היא הגורם המבצע. אם יגידו לה להקים מניה חכמה שתוכל לשלוט על רשת מבוזרת, היא תבצע. אני חושב שממקדים את הדיון יותר מידי במחיר ולא רואים את יתר האספקטים והמשמעויות האחרות. אם מחר יהיה תעריף כלכלי, לא בטוחים שהרשת יכולה לתת מענה.

עודד אגמון: רשות החשמל לא יכולות להשתלב במשק הישראלי ישא מגבלות טכניות ועוד מגבלות ואנחנו נערכים גם במערך הגיבוי. כמה תשתית של אנרגיה שאובה ומערך הייצור יוכל לתמוך באנריגות מתחדשות וכנ"ל מערך ההולכה. מערכות אלה הופכות טובות וכלכליות גם במישור הייצור וגם במישור ההולכה. אך תעריף כלכלי לא יענה על כל הבעיות. העניין הוא תמהיל האנרגיות המתחדשות יענה על כלל הטכנולוגיות. היזמות מתמקדת במערכות הפוטו וולטאיות הפשוטות להקמה ולחיבור לרשת. העלויות האלו מאד גבוהות ואנחנו מצפים מהיזמות להיכנס לתחומים אחרים כמו רוח וביו גז. אך צריך לפעול על מנת שזה יקרה.

עודד אגמון, ראש אגף הסדרה, רשות החשמל – צילום: גונן גלין

מוטי אבני: הרבה ביקורת יש על יזמות הפרטית, באים לעשות את הכסף לא מעניין אותכם אינטרסים של משק החשמל וכו'. יש פה אנשים שמונעים מאידיאולוגיה – גגות מול קרקעות וכו'. במכלול הזה אנחנו תוקפים את הממשלה. איך אתם רואים את פעילות הכלים שהממשלה צריכה לתת במסגרת המוגבלויות.

זה לא רע לעשות כסף. הממשלה קוראת לנו (דרך הרגולציה) מזמינים אנשים להקים פרויקטים במסגרת מסויימת כיוון שאינה יכולה לעשות זאת בעצמה. יזמים פרטיים לוקחים את הסיכון ואני לא מבין למה שלא ירוויחו. שילמתי הרבה מס חברות. הכסף הזה נשאר פה ומתבזבז פה, גם אנחנו וגם העובדים שלנו מפעילים את הכלכלה. פה לא המקום להתווכח על גגות מול קרקעות, מה שמפריע לי בהתנהלות הרגולטור היא לא מי מרוויח אלה המיקוד בה. אמרה ענת שהן לא יציבות ולא נותנות אספקה מתי שאנחנו רוצים. בא עודד ואומר שיש 800 מגה וואט לרוח ואנחנו רוצים לראות רוח. אנחנו רוצים לראות כל יצרן אנרגטי בתעריף מסוגל לתת היצע בשעות הביקוש. מה שהכי חם בעולם הסולארי הוא נושא האחסון. לא צריכים מימון וסבסוד – אפשר להקים מערכות ויש עדיפות גם ביטחונית ויקבע בסוף מחיר שיכמת את עלות בבריאות הציבור, הנושא הביטוחי. צריך לבטח את מפעלי הגז ומכמתים את העלויות וזה יהיה המחיר שלישראל יהיה שווה לייצר אנרגיה. אנחנו נמצא איך לספק את האנרגיה בזמן – תגידו מה הצרכים ותנו תנאים, ואנחנו נדאג שלא יהיה צורך ברזרבות!

(מחיאות כפיים)

מוטי אבני, מנכ"ל גרינטופס מערכות – צילום: גונן גלין

ליאור דץ: השאלה של סולימאן ממחישה את הטעות האופטית בניסיון להטעות את כולם. החזון שלנו הוא שכולם ייצרו לעצמם חשמל. חח"י באופן עקרוני לא מעוניינת בזה. (פונה לענת אורן אלעד) אל תדאגי, אנרגיות מתחדשות לא יעברו את 50% מייצור האנרגיה של ישראל. לפני שנתיים דפקתי על שולחן רשות החשמל ולפני חודש שמעתי את עודד שהמערכות על הגגות יוכלו להיות ללא מכסה אבל אין מספיק גגות. אם אנחנו רוצים ללמוד את מכרז אשלים זה מה לא סופרים ומה נתנו במכרז אשלים. הם קיבלו ביטחון לאורך זמן. אני אומר שיתנו לנו ודאות ולא רישיונות והיתרי בניה וריצות לחח"י. תנו לנו דבר פשוט, ומי שצורך את החשמל – ואני אומר שיש פאריטי. תן לי את הפרמיה בגובה 12-18 אג' ולייצר לבד חשמל וחח"י תוליך. אם אני לוקח משכנתא כל שקל שאני חוסך אני מרוויח תן לי וודאות ומכסה אין סופית עד שחח"י תגיד אני לא צריכה יותר. אני קונה קוט"ש מול קוט"ש. עד אז תן לי להקים כמה שאני רוצה ואת הפרמייה, לא סבסוד ולא כלום.

אדר' ליאור דץ, יועץ רגולציה בתחום האנרגיות המתחדשות – צילום: גונן גלין

קריאת ביניים מהקהל (זוהר דותן, דור מערכות): הטכנולוגיות צריכות להיות כחול לבן! תנו לחברות ישראליות להקים את מתקני האנרגיה ואל תרוצו לחברות זרות! יש מספיק ניסיון בתחום החשמל בארץ, כמו שהקמנו תעשיות כבדות ומתקנים הנדסיים גדולים כמו מפעלי מלט נוכל להקים תחנות כוח סולאריות. שכל פועל יהיה יצרן חשמל.

אילן סולימאן פונה לאיתן פרנס: גם אם מחר אנחנו בגריד פאריטי – גם אז רמת החסמים (לאו דווקא מחיר ואוצר ורשות החשמל) היא עצומה..

איתן פרנס: הפרדוקס הסולארי ושל והאנרגיה המתחדשת הופך ברור ככל שאנחנו יותר מיישמים. אך ביום שנגיע לגריד פאריטי או נעבור את הנקודה הזו (קרוס אובר) לא תהיה שום סיבה זולת ניהול מקצועי של מערכת החשמל לא לרכוש קוט"ש אנרגיה מתחדשת חוץ משני דברים – ניהול משק חשמל שאין את הידע בארץ. חח"י מנהלת את משק החשמל בניגוד עניינים וישראל מפסידה מיליארדי ₪. חח"י לא יודעת לאיזה כיוון ללכת. הנזק הזה הוא עצום. ככל שאנחנו הופכים ליותר בוגרים ומעשיים הפתרונות הטכנו' יבואו, כשם שהמחשבים והתקשרות השתנו, ניהול הרשת הוא עולם חדש של הזדמנויות וקמות חברות למערכות חדישות של ניהול, סמארט גריד ואופטימיזציה. אין תכנון לטווח ארוך אלא מתוכנן בטווח של משבר. טכנולוגיות האנרגיה הסולארית ה-PV וה- CSP פותחים כאלה פערים לעומת יצרנים אחרים של אנרגיה וכבר מדובר על 30% של PV מול CSP.

הבעיה בארץ היא אנשים – כתעשייה אנחנו צריכים לספק פתרונות מקצועיים למשק החשמל. אנחנו לא תנועת נוער – זהו משק החשמל. אנחנו מצפים שיסתכלו על התחום הזה ב- 2012 כהדמנות לפתח אנרגיה מתחדשת. הטכנולוגיה תבוא מחו"ל, אין לנו נט מיטרינג אבל אני חושב שכבר עכשיו בגלל המשבר על ייצור חשמל בנט מיטרניג להוביל במהירות האפשרית – להביא את המכסה של 2013 כבר עכשיו ותבחנו אותנו. רשויות מקומיות עם היטלי השבחה, כיבוי אש, מקרקעי ישראלי המתייחסים למתקן כמפעל לייצור הכנסות כל יום.

ליאור דץ מתפרץ: האם צריך יצרן חשמל לקבל סבסוד גם יצרן קטן האם הוא זכאי לסובסידיה כמו יצרן גדול קרקעי.

איתן פרנס: אנחנו מדברים על משק החשמל. ויש להתייחס לצרכי המערכת גם אם מדובר בצורך של מפעל גדול (ליאור דץ טוען שהגגות יכולים למלא את כל הצרכים ואיתן פרנס טוען שהוא טועה) אין הבדל בין חקלאות וייצור חשמל. כשאתה מגדל חשמל ומוביל ברכב חשמלי ואתה יכול לייצר קוטשים – אנרגיה סולארית קרקעית היא החקלאות המודרנית. אחד הדברים החשובים הם שכוחות השוק הישנים של יצרני הפוסיליים. ההבנה שמתקן סולארי יכול לייצר באפס עלות שולית באי תלות בדלקים הוא שינוי תפיסתי שהשוק לא בנוי לזה. וזה שונה לגמרי. כשמשווים בין פוסליים וסולארי, הרעיון לא נכון.

אני מוחה על ייקור החשמל ב-15%. הנושא צריך להימדד על פני תקופת הזמן ולא באופן מיידי. מי יודע מה יהיה המחיר ב-2017 אך מפחיתים לנו את התעריפים. הייקור ב-15% השתנה מהחישוב המקורי הזה משנת 2008. לחח"י אומר – שילוב אנרגיה מתחדשת הוא אתגר, אפשר לשלב היום גם 1000 מגה וואט במשק החשמל ולא יהיה צורך של אפילו מגה 1 בגיבוי. יחד עם כלים מודרניים שאין לחח"י היום כמו חיזוי. אנחנו רחוקים מכושר ייצור החשמל הנקי ביחס לגרמניה שם יש בעיה של הולכה.

אילן סולימאן: אם נפתח את הדלת לכל האנרגיה המתחדשת, מדובר בעלות של מאות מיליוני שקלים. אולי במקום לתת סכום כזה לאנרגיה מתחדשת נשקיע באפיקים אחרים כמו בריאות וחינוך. את כל זה שומעים כל הזמן. איך באים ומצדיקים את חשיבות הנושא?

ירון זליכה: הקמתי עם חזי קוגלר (בניגוד לדעת א. תקציבים) את ועדת המכרזים שפרסמה את מכרז אשלים – אני אומר בצורה עיקבית, שאני חושב שאנחנו יכולים לעמוד בעוד 10 שנים באותה נקודה שאנחנו נמצאים בעולם התקשורת. שנת המפתח בתחום האנרגיה מקבילה לשנת 95\6 בתחום התקשורת. שם יש לנו אמצעים מצויינים ובמחירים סבירים נאם נפתח את הדלת בצורה מסודרת בעוד 15 שנה אנחנו יכולים להיות בחלום שכבר קיים 60 שנה. דבר נוסף, כל המלל הזה הוא בסוף תיאוטולוגיה -( אמת שבנויה בתוכן) השאלה כמה זה עולה וצריך לחשב את זה. יש עלות אמיתית…אפשר להתווכח כמה זה, אבל אני מקווה שתהיה הבנה שצריך להביא חברה חיצונית שתבחן כמה זה עולה. אם זה עולה כמו שאני אומר אז צריך לשנות את הקונספט בגדול.

אני מציע לכם ונותן אתגר, קחו חברת ייעוץ אובייקטיבית ואז נשווה בין התוצאות שלה, של אגף התקציבים באוצר והדו"ח שלי. אודי אמר שהויכוח לא שווה אם הלגיטימיות של שומרי הסף תיפגע. אמירות שלי הן ללב ליבו של אגף תקציבים. ברור שהאגף לגיטימי. לב העניין הוא קבלת החלטות שיש בה שיקולים נוספים של אנשים ישרים. אבל אני מערער בענק על העובדה שהמדיניות של אגף התקציבים לא מייצגת רק את האינטרסים של מדינת ישראל.

פרופ' רו"ח ירון זליכה, ראש החוג לחשבונאות בקריה האקדמית אונו, לשעבר החשב הכללי באוצר – צילום: גונן גלין

סיכום של אודי אדירי: אני חייב לומר שכמעט כל מה שנאמר בתחום החשמל הסולארי מקובל עלי. אני באמת חושב שאם אפשר להגיע לגריד פאריטי הבדיקה הזו לא נעשית רק על ידי אגף תקציבים – למרות שהוא שותף. מה שיתקבל מבדיקה זו תוצאה מאוזנת בגלל כלל האינטרסים. היום כולם מבינים שהשאלה היא טכנולוגית כשיהיו אמצעי אגירה וכו' נוכל להגיע לשם. בסופו של יום אנחנו מתקדמים למקום של תפיסה משותפת…

ענת אורן אלעד: ציפיתי שבדיון מקצועי לא ישמיצו את חח"י. חח"י מיישמת מדיניות של הממשלה ואין מבוגר אחראי אז חח"י עושה זאת. הוכחנו את זה באנרגיות מתחדשות שאילולא חח"י לא היה גם את זה. די עם הפופוליזם! צריך לספק מקומות תעסוקה ולנצל את השמש ואי אפשר להתעלם מהיבטים של ניהול שחח"י עושה בהגינות מוחלטת ואני לא נכנסת לאיך היו צריכים דברים להראות. אבל אי אפשר לבטל את המגבלות של אנרגיה מתחדשת וחלק גדול מזה בזכות חברת חשמל.

סיכום של איתן פרנס: אני קורא לאודי לעשות מהלך אמיץ, לענף הסולארי לא יהיה מה לעשות בקרוב ויסגרו מקומות עבודה, אני חושב שחלק מהכסף שהולך לגנראטורים יכול להיות מופנה להסדרה לקיץ. אצלך נמצא המפתח להחזיק את התעשייה בשנתיים הקרובות ואני קורא לך להניע מהלך שלאחריו אגף תקציבים יוכל ליזום צעד חיובי לקראת אנרגיה מתחדשת.

סיכום של ליאור דץ: אני אומר שצריך להפריד את הפיקוח בין תחנות גדולות וקטנות. כמו שאנחנו היום הולכים לחוקק חוק להתקין דוד שמש על בניינים גדולים. אני בטוח שאם כל מבנה יקים מערכת – לא יופר האיזון של חח"י. יש לנו היום גריד פאריטי. תנו ליצרנים הסולאריים להשתולל. תאפשרו להם לקבל חשמל הפוך ותנו להם את הפרמיה של התועלת הכלכלית ותראו שמחר בבוקר זה יהיה כלכלי – שלא יהיו מכסות היוצרות חוסר וודאות. לא נגמור כמו ספרד. כאשר אנחנו מדברים על מערכות קטנות.

סיכום של מוטי אבני: נצא שניה החוצה מהתפיסה האינטגריטית. אנחנו מעריכים את חח"י והם לא מפחדים מאנרגיה מתחדשת. אם האינטרסים משרתים את אותה מטרה אז עשינו את שלנו יחד. זו לא מלחמה כאן, אני מסכים שכל נושא שילוב אנרגיות מתחשות זה משהו שצריך להתדיין בפורום מסודר של מקצוענים, ליצור מועצת חכמים. אם החשמל נשתה מיד מבחינת תשתיות של חח"י, וזה לא משנה אם זו מערכת ענק בערבה או 5 קילו וואט בעיר, דבר אחד בטוח, היזמות פה קמה כתוצאה מקריאה של מדינת ישראל. אנחנו היזמים הרווחנו, אך הנקודה היא שחח"י נמצאת בעמדת אנדרדוג לאספקת חשמל לישראל. במקום להוציא הרבה כסף על גנרטורים ודלקים – קחו כמות מסויימת הבטלה בשישים לעומת כמות עתידית גדולה הרבה יותר. תנו לנו מחיר שיהיה טוב לחח"י וליזמים. תרימו את הכפפה ותעשו מעשה שהוא נכון וצודק.

סיכום של עודד אגמון: שלוש השנים הבאות תהינה קשות למשק החשמל לכולם. הגריד פאריטי אולי כאן אך הוא שונה בין מתקן קטן ומתקן גדול. גם היום יש אפשרות לקבל את התעריף הכלכלי – אותתנו עליו ואנחנו בעידן של תעריף כלכלי ואם תתקדמו תוכלו להיות שחקנים במשק הזה.