מערכת תשתיותאמנם התחום הפוטו וולטאי ידוע בעת האחרונה כ"חונק חדשנות", אולם למרות מגמה זו ולמרות מספר מכות כואבות (ראה ערך סולינדרה), לא פסקה בעולם ובישראל פעילות השקעה מאסיבית בפיתוח טכנולוגיות חדשניות או ותיקות אחרות בתחום הסולארי, ואף קיימת רגולוציה התומכת בחדשנות בתחום או בטכנולוגיות ספציפיות שאינן PV.
שאלות בדרך לגריד פאריטי
מאת: דר' שלמה ולד, נועם אילן
בשנים האחרונות גדל שוק האנרגיה הסולרית בצורה דרמטית והסתמן בו מוצר מנצח – הפאנל הפוטו וולטאי מבוסס הסיליקון, כאשר מוצרי ה-thin film בראשות First Solar שומרים גם הם על עמדה מסויימת בשוק. מוצרים אלו נראים כבעלי פוטנציאל מבטיח להביא את התעשייה לגריד פאריטי המיוחל.
אמנם התחום הפוטו וולטאי ידוע בעת האחרונה כ"חונק חדשנות", אולם למרות מגמה זו ולמרות מספר מכות כואבות (ראה ערך סולינדרה), לא פסקה בעולם ובישראל פעילות השקעה מאסיבית בפיתוח טכנולוגיות חדשניות או ותיקות אחרות בתחום הסולארי, ואף קיימת רגולוציה התומכת בחדשנות בתחום או בטכנולוגיות ספציפיות שאינן PV.
בסדנה "כיצד יכולה חדשנות טכנולוגית לקרב אותנו לעידן הגריד פריטי" המתקיימת היום בפורום אילת אילות למדיניות אנרגיה מתחדשת, נעסוק בשאלה האם פעילות זאת הינה בעלת משמעות אמיתית או האם היא נובעת מכוח האינרציה או כוחות אחרים שאינם מן העניין. תקוותנו היא שדיון זה יעלה המלצות לגבי מדיניות ההשקעה והתמיכה הראויה של המגזר הציבורי והפרטי בחדשנות טכנולוגית בתחום ולגבי התמקדות אפשרית בכיוונים טכנולוגיים ספציפיים בישראל.
הדיון המקדים לגיבוש ההמלצות יעסוק בנחיצות של פיתוח ויישום מגוון טכנולוגיות תחת תנאי השוק הקיימים ויעלה שאלות ספציפיות כגון:
- האם נושא אגירת אנרגיה שסבירותו גבוהה יותר בטכנולוגיות שאינן פוטו וולטאיות ושיהיה חיוני ביותר בעידן הגריד פריטי יכול לשנות את המשוואה? (לדוגמא לחזק את מעמד טכנולוגיית ה-CSP?)
- האם בנישות מסויימות טכנולוגיות שאינן פוטו וולטאיות סטנדרטיות יכולות להתחרות בסופו של דבר גם מבחינת המחיר?
- טכנולוגיות שאינן פוטו וולטאיות – האם כדאי להגדיר לטכנולוגיות אלה רמת בשלות בכדי לאפשר את המשך פיתוחם לקראת הגעה ל- grid parity בטווחי זמן רחוקים יותר? מה המשמעויות של הגדרה מסוג זה?
- האם ישנן תועלות חיצוניות עדיפות לטכנולוגיות שאינן פוטו וולטאיות אותן יש להפנים בעיקר כאשר בוחנים את מחזור החיים הכולל? (זיהום מופחת בייצור, ייצור מקומי, אפשרות להארכת חיי המוצר, ניצול קרקע עדיף, יכולת מיחזור גבוהה יותר בסוף חיי המוצר)
- האם גרף ירידת המחירים של הפאנלים הפוטו וולטאים צפוי להתמתן בעקבות קיצוץ הסוסבידיות בסין ועלות בסיסית של עיבוד הסיליקון?
שאלת המדען הראשי:
מתקיים כיום במשרד האנרגיה והמים וברשות החשמל תהליך גיבוש הסדרה לתמיכה במתקני חלוץ במסגרת המכסה של 50MW שנתנה לשם כך.
בין הקריטריונים הנדונים:
- מהם ההישגים הנדרשים ממתקן חלוץ – למשל, הפיכת הטכנולוגיה לבת-מימון, והכרה שכזו על ידי איזה גופים צריכה להנתן?
- מהו ההספק המותקן הנדרש לקבלת ההשג המבוקש?
- משך הזמן המינימלי הנדרש לחיבור המתקן לרשת לצורך זה?
- מהם הפרמטרים להגדרת טכנולוגיה ככזו הראויה להגדרת "מתקני חלוץ"?
- האם להציב דרישות למרכיב ישראלי משמעותי בפרויקטים אלה ואם כן, מהי ההגדרה הראויה למרכיב משמעותי?
- הכרזת פרויקט על ידי המדען הראשי במשרד האנרגיה כפרויקט חלוץ עוקפת את אמות המידה הרגילות של רשות החשמל. אך מה בדבר התעריף הראוי? האם זה המוכר על ידי הרשות לטכנולוגיה הנבדקת או אחר? איך להגדיר תעריפים אוניברסליים לפרויקטי חלוץ מבלי הצורך לדון בכל פרויקט בנפרד?
אודות הכותבים:
דר' שלמה ולד – מדען ראשי, משרד האנרגיה והמים
נועם אילן – יושב ראש כנס ופורום אילת אילות לאנרגיות מתחדשות
הכותבים הם מובילי תוכן בסדנה "כיצד יכולה חדשנות טכנולוגית לקרב אותנו לעידן הגריד פריטי" בפורום אילת אילות למדיניות אנרגיה מתחדשת