בנאומו הבוקר בועידת דה מרקר לסביבה ועסקים הציג השר ארדן את משנתו לגבי כלכלת העתיד: כלכלה שבה יש חשיבות מכרעת להשפעות כל מיזם והשפעתו על הסביבה "בניגוד לתפיסה אנכרוניסטית שהייתה קיימת בעבר שהפגיעה בסביבה הייתה נטל ולא מנוף".
השר ארדן בועידת דה מרקר לסביבה ועסקים: אנחנו חייבים מודלים כלכליים חדשים
בנאומו הבוקר בועידת דה מרקר לסביבה ועסקים הציג השר ארדן את משנתו לגבי כלכלת העתיד: כלכלה שבה יש חשיבות מכרעת להשפעות כל מיזם והשפעתו על הסביבה "בניגוד לתפיסה אנכרוניסטית שהייתה קיימת בעבר שהפגיעה בסביבה הייתה נטל ולא מנוף". לדברי השר, גידול האוכלוסין ותוחלת חייהם מקשים על כדור הארץ לספק את צרכי האנושות בצורה בה אנו צורכים כיום. ארדן הדגיש כי כיום הצריכה אינה מתבטאת במה שאנחנו צריכים אלא "אנחנו צורכים מה שבא לנו" מה שמביא ליצירת פסולת ובזבוז משאבים.
"ישראל היא כלכלת אי, וכך יש להתייחס אליה" אמר השר, והדגיש את היותה של ישראל בין המדינות הקטנות בעולם עם אחוז גידול האוכלוסיה בין הגבוהים בעולם המערבי (תוך שהוא אינו מכליל את אזורי יו"ש) אולם משאביה הטבעיים דלים ועליה ולדבריו "חייבים לנתק ת הקשר בין צריכת משאבים לאיכות חיים. אם לא ננתק את הקשר בין צמיחה כלכלית ופגיעה במשאבי הטבע – העתיד הכלכלי ושל כולנו מוטל בספק." כחלק מהמודל, טען השר, על עסקים לשלב בין צריכת האחד וצריכת האחר. לדבריו, מיליוני טונות של חומרי גלם של מפעלים מסויימים הוטמנו כיוון שהיוו פסולת של מפעלים אחרים. חברות רבות הבינו שיש צורך בניהול משאבים יעילה וכלכלית יותר. תפיסה זו הניבה רעיון של סמיביוזה תעשייתית – מפעל אחד מנצל פסולת של מפעל אחר ולא מתבזבזת בהטמנה. "
"יתכן שמדדים סטטיסטים כגון תמ"ג לא מספקים תמונה מספקת של איכות חיים וכעת קיימת הסכמה שנתוני תמ"ג הם נקודה אחת מיני רבות על איכות ורמת החיים של אנשים. כיום התמ"ג הפך לעגל זהב ושכחנו שצמיחה היא אמצעי להעלאת רמת החיים. כידוע לכולנו – צמיחה עשויה לבוא מאירועים שליליים כמו מלחמה או אסון טבע המסייעים לצמיחה אך פוגעים באזרח." ציין השר. לדבריו, המשרד הקים לאחרונה שולחן עגול שמטרתו לפעול על פי מדד הOECD לאיכות חיים גבוהה – better life index. "היעד" אמר השר ארדן "לקראת התקציב הבא ב- 2013 להקים כלים כלכליים ורגולטורים על מנת לספק תמונת מצב רחבה ומהימנה יותר אודות רווחת החיים בישראל על מנת לגבש מדיניות חכמה יותר".
השר סיכם את חזונו אודות כלכלה ירוקה וציין ש"צמיחה ירוקה היא בעלת פוטנציאל גדול לתעשייה העסקים והחדשנות הסביבתית. מדינת ישראל נמצאת בעמדה טובה לתחרות בשוק זה בזכות נסיונה בתחומי המים והחקלאות. זו הזדמנות לקדם את המשק הכלכלי ויצירת עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים. כדי לסבר את האוזן – שוק הטכנולוגיות הסביבתיות מוערך ב-3 טריוליון יורו עד 2020. יש להכין את המשק הישראלי למעבר זה. להשריש את המגמות הירוקות ולגבש מדיניות שתביא לפריחת מיזמים ירוקים בישראל – החזון שלי הוא להפוך את ישראל לעמק סיליקון לטכנו' ירוקות" סיכם השר את נאומו.
מצפן!
דברי השר ארדן חייבים להיות המצפן שלנו להכוונת תהליכים רב-שנתיים בנושאים שהנם לא עוד נפרדים (רק שאנו לא ראינו את עומק החיבור שביניהם): סביבה, כלכלה, חברה, תכנון מרחבי וכן תחום החינוך. החינוך העדכני צריך לאפשר למתחנכים להכיר את התהליכים הקשורים בדלדול משאבי כדור הארץ (תהליכים שאנו, כאנושות מצויים בתוכם), וכן את הקשרם החברתי. החינוך צריך לאפשר לכוחות הרעננים התפתחות אינטקטואלית ורגשית על מנת שמתוכם תצמח מנהיגות נאורה ואחראית. החינוך העדכני-כוונתי לתהלכים חינוכיים שאנו מחוייבים בהם כבר היום. מעבר לכך, הגישה החברתית-סביבתית-כלכלית, יש בה תועלות ערכיות למהות החינוכית לאורך כל התהליך החינוכי.
בתודה! איתן שקד, מחנך, פעיל חברתי-סביבתי.