במסגרת כנס התייעלות מוסדית לטכנולוגיות התייעלות אנרגטית, מים וניהול משאבים שנפתח היום (ה') ביוזמת פורטל תשתיות במלון קיבוץ שפיים, התקיים פאנל שילוב טכנולוגיות מים ישראליות בתאגידי מים ומבנים גדולים"

כנס התייעלות מוסדית: פאנל שילוב טכנולוגיות מים ישראליות בתאגידי מים ומבנים גדולים

במסגרת כנס התייעלות מוסדית לטכנולוגיות התייעלות אנרגטית, מים וניהול משאבים שנפתח היום (ה') ביוזמת פורטל תשתיות במלון קיבוץ שפיים, התקיים פאנל שילוב טכנולוגיות מים ישראליות בתאגידי מים ומבנים גדולים" בהנחייתו של זהר ינון, מנכ"ל חברת הגיחון. בפאנל השתתפו: עודד דיסטל, מנהל פרוייקט ישראל ניוטק, משרד התמ"ת. עמוס סרי-לוי, מנכ"ל, החברה למים מושבים. לאה בן אשר, מנהלת יחידת עמקים, מקורות. רענן עדין, מנכ"ל עדין אחזקות.

עודד דיסטל, מנהל פרוייקט ישראל ניוטק

טכנולוגיות חסכון והתייעלות בצריכת משאבים מתפתחות ומוטמעות ביותר ויותר גופים שונים בישראל כמו גם ברחבי העולם. יש כנסים בינלאומיים בתחום המים שדומים לכנס של תשתיות להתייעלות במבנים. שמה של ישראל עולה הרבה בכנסים הללו כמודל לניצול יעיל של משאבי המים. אם בוחנים את שוק המים העולמי המגלגל מחזורים של 500 מיליארד דולר, לנו יש 2.5. מתוכם.

אנחנו בתכנית ישראל ניוטק מהווים מערכת גדולה מאוד הכוללת 10 משרדי ממשלה, ומטרתנו להפוך את הקלינטק לאחד מענפי היצוא המובילים של ישראל. הכלים העומדים לתעשייה הם החל מעידוד המשאב האנושי החל ממימון מלגות ועד רשת שלמה של מחקר ופיתוח כמו חממות טכנולוגיות ומלגות המדען. לצערי אין מספיק בקשות – יש כסף שמחכה ליזמים והגישה של המדען מאוד מעודדת ומטרתה להשתמש בתקציביה. יש תמיכה של 70% עבור פרוייקטים של חברות ישראליות עם טכנולוגיות חדשות. כמובן יש את כל הפעילות הבינלאומית שאנחנו מפעילים שגם היא עומדת לרשות היזמים. משרד התמ"ת מתייחס לכל ההיבטים העיסקים ומטרתנו היא לדחוף חברות לפעילות עיסקית בשוק המקומי והבינלאומי.

לאה בן אשר, מנהלת יחידת עמקים, מקורות

בראייה לאומית מטרתנו היא לשמור על הקיים,כחברת המים הלאומית אנחנו חייבים לצמצם את היקף אותם מים שהולכים לאיבוד. מערכת חדשה שלנו מאתרת בזבוז מים וגניבת מים. אנחנו יכולים לצמצם את גניבת המים.
בכל הנושא של יזמות, למקורות יש את האתרים למתקני פיילוט עבור בחינת טכנולוגיות. בחברת מקורות יש חטיבת וואטק לקידום טכנולוגיות מים. כל יזם שמגיע לוואטק אצלנו עובר בדיקה טכנולוגית, וחברה שמצליחה בתהליך משווקת עם לוגו של מקורות והידע שלנו נגיש עבורה. בנוגע למיחזור מים, למקורות אין התנגדות למים מושבים למרות שכך מגיעים פחות מים למתקני הטיהור וההשקייה, ככל שנשתמש במים בצורה מושכלת הרי זה מבורך.

עמוס סרי לוי, מנכ"ל החברה למים מושבים

מדינת ישראל מובילה בעולם בשימור חוזר והשבה של מי שופכין ברמה הלאומית, אחת היכולות שאנחנו מביאים היא ברמת הלקוח. אנחנו מאמינים שצריך להשתמש במים לפחות פעמיים – וזה בזכות הטכנולוגיות שלנו. המים בארץ יקרים וחייבים למצוא דרך להוזיל את העלויות הללו. אנחנו מטפלים במים שבאים משום מקום – כגון מים מעיבוי של מזגנים. לדוגמא בפרוייקט שביצענו במגדל אלקטרה, השירותים של 10 קומות ראשונות מוזנים ממי העיבוי של המזגנים.

חשוב להכניס את נושא המים בחשיבה על תכנון ועיצוב הבית, אם אתם מתכננים גינה, תעשו דק, או תשתלו קקטוסים… אנשים חולמים על חצי דונם במושב, קרוב למרכז ועל הים, בונים בית פרטי ושוקלים לשתול דשא סינטטי בגלל עלויות המים. רוב מי שמגיע אלינו מהמגזר הפרטי רוצים להתחבר לטבע, אבל הכסף והמצפון הם נושאים בעייתיים.

רוב השימוש של מים אפורים ברמה המוניציפאלית ישמשו בעיקר להחדת אסלות בשירותים ולא להשקיה. יש היתר של משרד הבריאות עבור מתקני מים אפורים עבור המגזר העיסקי והמוסדי. אך התקן כל כך מחמיר שהעלויות גבוהות מאוד. משרד הבריאות לא מתנגד להשבת מים, אך בדרך שלו. כך שעבור טיהור 15 קוב העלויות לא גבוהות, אך עבור חצי קוב ליום – העלויות יקרות יחסית. מלבד מים אפורים יש מים ממקורות אחרים אותם ניתן לנצל כמו מי מזגנים או מים ממתקני קירור, אין שום בקטריות ואלה 50% מהמים המבוזבזים של התעשייה. לעיתים מים אלה מעט מלוחים, אך אין בעיה בקטריאלית.

רענן עדין, מנכ"ל עדין אחזקות

כשנדרשים לבצע שדרוג במתקן, למשל עקב צמיחה או החמרת רגולציה, השאלה היא איך מוצאים את הטכנולוגיות הנכונות על מנת להגיע למטרות במאמץ מזערי, ולפעמים אפשר גם בלי להפסיק את פעילות המתקן או המפעל. כדי לשפר את הביצועים האנרגטיים של המתקן, לעתים יש צורך לבחון את המקורות של אותם שפכים כדי להבין מה נכנס אל תוך המערכת ולייעל אותה.

טכנולוגיות זמינות קיימות למשל בתחום החמצון, שהתחיל מבריכות חימצון לפני כ-200 שנה. כיום ניתן להקטין את זמן השהייה בבריכות, ולהגביר את היעילות של טיפולים ביולוגיים. בתחום הזה יש גם טכנולוגיה חדשה של השבחה בקטריאלית שמאפשרת שדרוג במינימום מאמץ ובמקרים רבים ללא שינויי תשתית, וכן טכנולוגיות להקטנת כמות הבוצה.

חשוב שמוסדות ותאגידים לא יחששו לנסות טכנולוגיות חדשניות, כי פה בישראל קיים הניסיון הבינלאומי הרב ביותר וחבל שכאן לעיתים מיישמים אחרונים.