על פי מחקר שערכה עמותת"צלול", סגירת מכיל האמוניה של חיפה כימיקלים והעתקתו לדרום הארץ מחויבים לא רק מבחינה בטיחותית וביטחונית, אלא שמדובר במעשה נכון גם מבחינה כלכלית.

עמותת "צלול" סגירת מיכל האמוניה של חיפה כימיקלים והעתקתו לדרום הוא המהלך הנכון

על פי מחקר שערכה עמותת"צלול" – עמותה שחרטה על דגלה את המאבק לים צלול ולנחלים נקיים הפועלת משנת 1999, סגירת מכיל האמוניה של חיפה כימיקלים והעתקתו לדרום הארץ מחויבים לא רק מבחינה בטיחותית וביטחונית, אלא שמדובר במעשה נכון גם מבחינה כלכלית. עוד מעלה הבדיקה,  שהעלות הכלכלית שתוטל על היזמים ועל הציבור במקרה של סגירת המיכל קטנה במאות מיליוני שקלים מתוחלת הנזק הצפוי במקרה של פריצת אמוניה מהמיכל במקרה של רעידת אדמה, תאונה, פגיעת טיל או אירוע ביטחוני אחר. בנוסף, נקיטת פעולות של הפחתה ושל מניעת סיכון, עולות בקנה אחד עם תחשיבים כלכליים השומרים על טובת הציבור.

מיכל האמוניה של חיפה כימיקלים הוקם לפני 25 שנה במפרץ חיפה באזור המועד לרעידות אדמה ולפגיעת טילים. למיכל אין היתר בניה ואין רישיון עסק מעיריית חיפה, שאף הגישה לאחרונה כתב אישום כנגד חיפה כימיקלים בעקבות ניהול עסק ללא רישיון.

על פי מחקר העמותה, שעלות הקמת מתקן לייצור אמוניה בדרום הארץ, על ידי חברה פרטית, היא כ- 250 מיליון שקל, עלות הקמת מתקן ליצור אמוניה ואוריאה בדרום הארץ כ-650 מיליון דולר, עלות כריית מנהרה להטמנת אמוניה נעה בין 80-150 מיליון דולר. לעומת זאת, לדברי העמותה, באותה עת, רעידת אדמה, פגיעת טיל או תקלה במיכל האמוניה, משמעותם הרוגים רבים ונזק אדיר הנאמד במיליארדים רבים.

בשנים האחרונות, ובעיקר בעקבות מלחמת לבנון השנייה, דורשים תושבי חיפה וארגוני הסביבה, לסגור את המיכל המסוכן. ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת וכן ועדת המשנה להגנת העורף של ועדת החוץ והביטחון, קבעו שהמיכל מסכן את הציבור. בעקבות לחץ שהפעילו ארגוני הסביבה מינה המשרד להגנת הסביבה חברת בדיקה, עליה הוטל לבחון את החלופות למיכל האמוניה אולם מסקנות הבדיקה טרם פורסמו.

ד"ר בועז ברק, היועץ הכלכלי של עמותת "צלול" אומר "דעותיהם של כל הגורמים שטיפלו עד היום במתקן האמוניה, ביניהם פיקוד העורף, המשרד להגנת הסביבה ואחרים נחלקות לשתיים, בין אלה הטוענים שאנו ניצבים בפני אסון בעל פוטנציאל פגיעה בעשרות אלפי אנשים ונזק כלכלי של מאות מיליארדי שקלים, אל מול אלה הטוענים שרק עשרות בודדים יהרגו והנזק יהיה מאות מיליונים בלבד. במקרה כזה של חוסר ודאות, על הציבור לבטח את עצמו באמצעות נקיטת אמצעים שיסירו מעליו את הסיכון בנפש וברכוש. במקרה זה, סגירת המיכל והקמת חלופה". ד"ר ברק מוסיף כי הקמת מתקן לייצור אמוניה בדרום הארץ תתרום לעצמאות ההספקה, תחסוך בעלויות הובלה, תספק מקומות עבודה חדשים ותשמור על מטבע חוץ, שכן כיום מדינת ישראל מייבאת אמוניה ממדינה זרה דרך הים.

מדינת ישראל יכולה לסייע להעתקת המפעל תחת חוק עידוד השקעות הון החדש. על פי לשון החוק – על המפעל להוכיח שיפור בכושר היצור של משק המדינה, שיפור יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בסביבה הבינלאומית, יצירת תשתית למקומות עבודה חדשים וברי קיימא ועידוד הפריפריה – תנאים שהמתקן החדש יעמוד, ככל הנראה, בכולם.