נתי גרנץבחודש ינואר 2010 אישרה הרשות לשירותים ציבוריים חשמל תעריפי הזנה למתקנים סולאריים בינוניים (בהספק מותקן של 51KW ועד 12MW) למתקני גגות וקרקעות.
איגוד חברות אנרגיה מתחדשת "רשות החשמל שולחת את ישראל למשק של אנרגיה מזהמת"
בחודש ינואר 2010 אישרה הרשות לשירותים ציבוריים חשמל תעריפי הזנה למתקנים סולאריים בינוניים (בהספק מותקן של 51KW ועד 12MW) למתקני גגות וקרקעות. הסדרה זאת הייתה ההסדרה היזמית הראשונה שאפשרה קבלת רשיון ייצור חשמל ובהתאם התפתחו כלי מימון יזמיים (הלוואות נון-ריקורס) שאפשרו לתחום לזנק. יישום ההסדרה התעכב כשנתיים היות ורשות החשמל לא ידעה לנהל את תור הרשיונות שנערמו במשרדי הרשות וממשלת ישראל מצידה לא תקצבה כח אדם מקצועי לטיפול בתהליך החדש והמורכב.
התוצאה היא כי כיום, כעבור כמעט שנתיים מתחילת אישור ההסדרה, רק מערכת סולארית בינונית אחת (קטורה) מייצרת חשמל סולארי לרשת. כשלון שאין לו אח ורע בעולם המפותח. עד כה, במשך יותר משלש שנים, חוברו לרשת החשמל בישראל מתקן בינוני קרקעי אחד בהספק מותקן של 5MW ומתקני גגות קטנים בהיקף הספק מותקן של 150MW.
מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל, עו"ד איתן פרנס, פנה לשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן בבקשה דחופה להתערבות בכוונת רשות החשמל להפחית את רטרואקטיבית את תעריפי המערכות הסולאריות הבינוניות בכ – 22-26%. "אנו קוראים לשר ארדן להתערב באופן דחוף בטרם תתקבל החלטה בנושא ההפחתה, שיש לה השלכות מרחיקות לכת על התפתחות ענף האנרגיה הירוקה בישראל. לא ייתכן שבמדינה מתוקנת מתקבלות החלטות בענייני חשמל מבלי שנשקלו שיקולי סביבה. ייצור החשמל אחראי למירב פליטות הזיהום וגזי החממה. על השר להגנת הסביבה להתערב – או -להביט מהצד ולקחת אחריות לפגיעה בענף הסולארי. רשות החשמל אינה מסוגלת לקבל החלטה מושכלת במקרה זה שכן אין ביכולתה לשקול שיקולים של הגנת הסביבה ועל ממשלת ישראל לקיים דיון רחב בנושא ההפחתה, בו ישמעו גם שיקולים אלו."
לדברי פרנס "מחירי המערכות ירדו באורח דרמטי בתקופה שמאז פרסום התעריפים ורשות החשמל מבקשת עתה להסדיר מחדש את התעריפים, רטרואקטיבית. ואולם, ברשות החשמל לא מתייחסים לעובדות הבאות:
1. הרשות הייתה מודעת לירידה בעלויות הציוד מזה שנה ויותר אך היא לא עשתה דבר בנדון ואפשרה לשוק להמשיך וצמוח, כולל למחירי השכירויות שזינקו בהתאם. שוק שלם פעל בהתאם להסדרה שבתוקף באשמת הרשות.
2. בתחשיב התשואה הרשות לא מחשבת ליזמים את העובדה ששלחה אותם לייבא לישראל תחום חדש, על כל העלויות הרבות שקשורות לכך, הרשות מתעלמת מעלותו של "שכר לימוד" זה, שהיזימים היו מוכנים לשלמו רק בגלל התשואות שצפו. רשות החשמל מודדת את רווחי היזמות כאילו אנו נמצאים ב"שוויצריה" אך שולחת אותם לבירוקרטיה של מדינת עולם שלישי באפריקה. הרשות לא מתמחרת את עלות העיכובים, הבירוקטיה והחסמים, למרות ששלחה את היזמות לתוך ערפל בירוקטריה ורגולציה, ללא כל סיוע או תיאום בינמשרדי.
3. הרשות מתעלמת מהעובדה שמרבית הפרוייקטים שתוכננו על ידי היזמים התבטלו והפכו להפסד, שלא באשמת היזמים, לדוגמא נוכח אישור תמ"א לתחום רק כעבור שנה מעת פרסום ההסדרה וייתכן שכבר בעתיד הקרוב יקרסו פרוייקטים נוספים, עם השינוי הצפוי בכללי ממ"י להקצאות קרקע. הרשות אינה מחשבנת את עלות "תאונות רגולציה" אלו, שאינם באשמתם אך מחיר גבוה בצדם.
4. רשות החשמל מתעלמת מכך ששיטת המכסות שאמצה, בניגוד לכל מדינה אחרת שמקדמת את התחום, יצרה מרוץ לאישור יוזמות, כאשר ברור כי יוזמות רבות לא יצליחו. היזמים היו מוכנים לספוג סיכון זה, אך זאת במחיר התשואות שצפו.
5. רשות החשמל מתעלמת מאפקט ה"בומרנג" של ההפחתה, אשר צפויה להגדיל את סיכוני התחום ובהתאם את עלויות המימון ולייקר את התחום בכללותו.
6. רשות החשמל מתעלמת מהעובדה כי הפחתה כאמור תרחיק יזמים חדשים מהתחום (שומר נפשו ירחק…) ותפחית בהתאם את התחרות בשוק.
7. רשות החשמל מבקשת לשנות סדרי עולם אך את מחיר השינוי, פתיחת החוזים, המו"מ המחודשים, משך הזמן שיחלוף ועוד, היא אינה מחשבנת בחשבון התשואה הסופית ליזם.
8. גם לפגיעה במעמד הרשות, החלטותיה, וההסדרות יש מחיר כלכלי, שינוי תעריפים מהווה פגיעה במעמד החלטות הרשות, היא אולי הפגיעה הקשה ביותר בתחום אשר תשליך גם על תחום ייצור החשמל הפרטי בישראל בכלל. בספרד, גרמניה ואטליה אכן הופחתו תעריפים, אך זאת נעשה רק לאחר שהותקנו אלפי מגה-וואט. כאשר נעשה כך יצרו מדינות אלו בהירות בכללים ואופק לשוק העתידי. בישראל לא השתנה דבר ואחרי ההחלטה עדיין יוותר השוק בחוסר ודאות וללא כללים לפעילות. ברור כי מי שפוגע בחלוצי התחום מבקש לחסל את התחום בכללותו.
9. קיים כשל מבני במשק החשמל, רשות החשמל מורכבת מנציגי שר התשתיות ונציגי שר האוצר (נציג ציבור ונציג מקצועי מהמשרד לכ"א) ויו"ר הרשות. הרשות אינה מסוגלת ואין ביכולותיה המקצועיות לשקול שיקולים של הגנת הסביבה והשפעת החלטותיה על הדורות הבאים ושולחת את ישראל לעתיד של אנרגיה מזהמת."
איתן ידידי אתה צודק במאה אחוז בכל מה שאתה אומר ואני מחזק את דבריך אני רק רוצה להוסיף דבר אחד חשוב כי בכל מקום או תחום בו קיימת רגולציה וסובסידיה האחריות מוטלת הינה על הרגולטור בלבד!!!
שרים, משרדי ממשלה, ראשי ועדות ,נערי אוצר וכמובן פקידונים נכבדים במידה ולא הבנתם הבעיה היא הרבה יותר עמוקה :
לא תדאגו לתעסוקה בעתיד תצטרכו לממן אבטלה מכספים שנגבו בעבר!!!
אנחנו חיים בעידן הפצצה המתקתקת.
פעם אחת היא התפוצצה לנו בצרנוביל.
פעם שניה היא התפוצצה בפוקושימה, כפול 4 כורים גרעיניים.
מקור האנרגיה הנוזלי עתיד להכנס למחסור חמור בתוך כעשור.
בתוך כשני עשורים עתיד גם מקור האנרגיה בצורת הגז להכנס למחסור.
לשכנים שלנו באירופה יש מתקנים בעלי פוטנציאל לקריסת מערכות רדיו-אקטיבית בהיקף של כ 150 כאלה ברחבי אירופה, 32 ברוסיה בלבד, 58 בצרפת בלבד.
כל קריסה מסוג זה במדינה שכנה לנו במזרח התיכון תשליך באופן ישיר על היין שנו שותים, הבשר, הגבינות ושאר מוצרי המזון מאירופה.
הצרה היא במחסור חמור במנהיגים בעלי ראיה רחבה של העתיד לבוא עלינו.
המנהיגים שלנו אינם מסוגלים להיות עקביים, החלטיים, וחשוב מכל – בעלי סבלנות.
אין בשלב זה תחליף ראוי מלבד אנרגיות מתחדשות, ובראשן אנרגיה סולארית.
כמות האנרגיה ליחידת שטח כיום מנוצלת רק ביחס של חמישית מהכמות המלאה המגיעה אלינו, ואנו צריכים מנהיגים שישקיעו בפיתוחים האמיתיים להגדלת היחס הזה, ורק אז, אולי, נוכל להשתחרר מעול העלות האנרגטית המוגזמת והמיותרת.
לצערי, כמו בשאר התחומים בישראל, וכמו מנהיגים נוספים באזורינו, ההכרה בצורך בתיקון משמעותי מגיעה מעט מדי, מאוחר מדי.
עלינו, ועל כתיפינו מוטלת האחריות לגרום למנהיגים שלנו לקחת את ההחלטות הנכונות במועד הנכון, ולשם כך, עלינו לפעול יחדיו מתוך ראית אחריות חברתית, וכללית לאנושות כולה.
כל טעות בתהליך קבלת ההחלטות, ובמועד קבלתן, יגרור תוצאות הרסניות שאותן נאלץ לשאת בעצמנו, ואף יכבידו על הדורות הבאים.