הזמנת רשות החשמל לשימוע לקראת הורדה חדה של תעריפי החשמל היא בעצם הודעה על מות התעשייה הפוטו-וולטאית הישראלית בטרם נולדה.

דעה: מכת שמש – השפעת השימוע של רשות החשמל על מימון מתקני אנרגיה סולארית

מאת: ד"ר נבות בר

הזמנת רשות החשמל לשימוע לקראת הורדה חדה של תעריפי החשמל היא בעצם הודעה על מות התעשייה הפוטו-וולטאית הישראלית בטרם נולדה.

ייצור חשמל מאור השמש (פוטו-וולטאי) יקר משמעותית מיצור חשמל פוסילי (על בסיס דלקים). על אף זאת, החליטה המדינה לקחת חלק במאמץ, יחד עם מדינות רבות בעולם, ולעודד יצור אנרגייה חלופית על מנת להפחית את זיהום כדור הארץ ואת התלות בנפט הערבי ההולך ומידלדל.

הדרך שנבחרה לעידוד התעשייה הצעירה היתה מתן סובסידיה נדיבה ליזמים בדרך של התחייבות ארוכת שנים (20) לרכישת החשמל הירוק במחיר אשר יצדיק את יצורו. קרי, גבוה משמעותית ממחיר השוק של האלטרנטיבה הפוסילית. הסובסידיה הממשלתית בצירוף נכונות המוסדות הפיננסיים להעמיד הלוואות ארוכות למימון 80% מעלויות ההקמה יצרו את הכדאיות הכלכלית ומשכו יזמים רבים.

מבנה הסובסידיה שהוצע קיפל בתוכו ירידה הדרגתית של המחיר בו ירכש החשמל הירוק ("התעריף"). בנוסף הוגבלה הכמות אותה התחייבה המדינה לרכוש. הרעיון מאחורי המבנה המדורג היה שבחלוף הזמן התעשייה העולמית והמקומית תתייעל ועלויות היצור ירדו עד שישתוו ליצור החשמל הפוסילי – Grid parity. אז, לא תדרשה עוד תמיכה ממשלתית והתעשייה תעמוד על רגליה לבדה.

בחישוב התעריף העריכו ברשות החשמל כי תשואה של כ- 15% ליזם תשקף תשואה נאה לרמות הסיכון וחוסר הוודאות הנתונים ותמשוך מספיק יזמים לענף הצעיר. ירידת התעריף המדורגת אמורה היתה להיות, פחות או יותר, מקבילה לירידת עלויות ההקמה והפאנלים ובכך לשמור את היזמים בסביבה מתגמלת של אותם 15%.

ואולם, רשות החשמל ויחד עימה כמעט כל זרועות המדינה המעורבות – מינהל מקרקעי ישראל, שר התשתיות, משרד האוצר, חברת החשמל וועדות התכנון המקומית, עשו כל שביכולתן על מנת לעכב ולמנוע את פריצת הענף.

כך, בחלוף כשנתיים מאז יריית הפתיחה, זכינו לראות את ירידת מחירי התשומות, אך טרם זכינו לבנות ולו וואט אחד בשוק המערכות הבינוניות. עובדות אלו יצרו מצב חדש – יזמים אשר פועלים בשוק כבר כשנתיים רואים "על הנייר" כי התשואות בפרוייקטים אותם הם מנסים לקדם כבר שנתיים יהיו גבוהות משמעותית מאותם 15% מתוכננים. הדגש, צריך להיות במילים "על הנייר" שכן לא ברור אם נזכה לבנות את אותם פרוייקטים.

הפער שנפתח בשל ירידת מחירי התשומות לא נעלם מעיני רשות החשמל ומשרד האוצר. שני אלו זינקו על "השלל" וכעת מאיימים לחתוך את התעריפים באופן חד, כך שיחזיר את התשואות הצפויות לסביבות ה 15%. בין הנימוקים הם דואגים להדגיש כי הם בעצם 'מיישרים קו' עם המדינות המובילות את התעשיה הפוטו וולטאית העולמית – גרמניה, איטליה וספרד.

הרשות ומשרד האוצר נמנעים מלהתייחס לעובדה שהמדינות הנ"ל נתנו ליזמים לעבוד ולהתקין עשרות גיגה וואטים בטרם הורידו את התעריפים. אצלינו, לא נותנים משמעות לעלויות בהם נושאים היזמים בשנתיים האחרונות בהמתנה לגרירת הרגלים של הרשויות. עלויות אשר אם ילקחו בחשבון יתירו בידי היזמים תשואות נמוכות משמעותית מאותם 15%.

בנוסף, בחינה של הסיבות האמיתיות לירידת המחירים הגלובאלית מלמדת שזו מתרחשת לא בגלל התייעלות והתקרבות אמיתית לגריד פריטי, כי אם בשל עודפי היצע עצומים של פאנלים שנוצרו בעיקר בשל התכווצות שוק הסולאר האירופי. מפעלי היצור הרבים בעולם נאלצים להוריד את מחירי הפאנלים כדי להמשיך למכור (האפשרות לסגור מפעלי ייצור שעלות הקמתם היתה מילארדי דולרים אינה ריאלית). סולינדרה, ענק הפאנלים האמריקאי הגיע לסף פשיטת רגל ולא עזרה לו הזרמה של מעל חצי מילארד דולר מאת הממשל הפדראלי. מי שקורא את דוחות היצרנים הסינים רואה דוחות שליליים שהיו אופייניים פעם רק ליצרנים האירופיים.

המשמעות של הידרדרות באיתנות הפיננסית של יצרני הפאנלים הינה קריטית לכל יזם. כל "שרשרת המזון" בענף הסולארי (קבלני ההקמה, הבנקים המלווים והיזמים) נשענת על האיתנות הפיננסית של היצרנים, שכן כולם נשענים על התחייבות היצרנים לביצועי הפאנלים למשך 20 שנה. בהיעדר התחייבות יצרן מגובה באיתנות פיננסית מספיקה כל שחקני הענף יעריכו את רמת הסיכון כגבוהה יותר.

זה רק עניין של זמן עד שקבלני ההקמה יידרשו להעמיד בטחונות משמעותיים יותר להתחייבויותיהם בעת ההקמה, על חשבון החלשות התחייבויות היצרנים. פעולה אשר תייקר את עלויות ההקמה והביטוחים. כבר בקרוב יתברר שחלק מהגופים המוסדיים והבנקים אינם מוכנים עוד להעמיד הלוואות בענף, ובטח לא הלוואות כדי 80% מעלויות הפרוייקט שכולן נון-ריקורסיביות. המשמעות תהיה עלויות מימון גבוהות משמעותית ומינוף נמוך יותר שיפגע אנושות בתשואות.

אחרי ה"תיקון" שיערך בשוק ובעיקר בחזית הבנקים יתברר שכדאיות הקמת פרוייקט פוטו-וולטאי מוטלת בספק רב ובוודאי שלא מבטיחה את התשואות המצופות. המדינה, אשר דבקה במדיניות הלא-להשאיר-כסף-על-השולחן-גם-אם-הוא-רק-על-הנייר הרגה למעשה את השוק הפוטו-וולטאי בטרם נולד. כיף לעשות עסקים עם פקידי מדינה.

הכותב הוא מנהל קרן Ergasol המתמחה בהשקעות באנרגייה מתחדשת ומרצה לדיני מיסים.