הענף הסולארי נמצא בשלב ביניים בו בצורת המכסות וקשיי הרגולציה מכים בהתפתחות הכלכלית של החברות, מאידך קיימת ציפייה לעידן הגריד פאריטי (ייצור חשמל נקי במחיר תחרותי) בו התלות הגדולה ברגולטור תלך ותפחת.

ראיון: אדריכל ליאור דץ "רשות החשמל צריכה להפחית את תעריפי המערכות הסולאריות הבינוניות ולהגדיל את המכסות"

אדריכל ליאור דץ (מימין) צילום: ארנון מעוז

בקרב יזמי הענף הסולארי קשה לפספס את האדריכל והמשפטן ליאור דץ, לרבים הוא זכור מהקמפיין והמאבק המשפטי המתוקשר נגד הקמת שדות סולאריים קרקעיים בכלל והשדה הסולארי בקטורה בפרט. אך גם מי שמתנגד נחרצות לעמדותיו יודע שמדובר במומחה רגולציה בעל ידע בלתי נדלה שיכול להרצות במשך שעות בלי להתעייף.

את הראיון הבא ערכנו לקראת יום עיון אותו מארגנת חברת אנרפוינט ובו תתקיים הרצאת מפתח של האנליסט הבינלאומי דירק מורביצר בנושא גריד פאריטי בישראל ובעולם. הענף הסולארי נמצא בשלב ביניים בו בצורת המכסות וקשיי הרגולציה מכים בהתפתחות הכלכלית של החברות, מאידך קיימת ציפייה לעידן הגריד פאריטי (ייצור חשמל נקי במחיר תחרותי) בו התלות הגדולה ברגולטור תלך ותפחת. שאלות המפתח המטרידות כל משקיע ויזם בתחום הם איך שורדים את שנות חוסר הודאות ולאן הולך הענף כולו בתקופה של הידוק חגורות ופיטורי עובדים? עם שאלות אלו ועוד יתמודד דץ בהרצאתו "דרכים להתמודדות עם חוסר הוודאות ברגולציה ובסבסוד הממשלתי" שתתקיים ביום העיון שיערך בסוף החודש הקרוב.

איך יזמים בענף הסולארי יכולים להתמודד עם חוסר הוודאות בענף?

חוסר הוודאות אינו אופייני רק לענף הסולארי וקיים בכל תחום שעושה עסקים שתלויים במדינה וברגולציה. כל מי שעושה עסקים עם המדינה עם המדינה בצורה כזאת או אחרת יודע שהחוסר הוודאות והתנודתיות היא חלק מהשיקולים וכללי המשחק שצריכים לקחת בחשבון. אם אתה מודע לבעייתיות, אתה לוקח את הדברים בחשבון ואז קל לך הרבה יותר להתמודד עם חוסר הוודאות, כי אז אתה פועל לא מתוך לחץ ויכול לתכנן את המהלכים שלך. כלומר, במקום שהזמן החולף הופך לדבר רע ליזם, הזמן הוא כלי לייצור יתרון יחסי מול גורמים אחרים.

איך אפשר למעשה לצפות את התפתחות הרגולציה בישראל?

מכיוון שהרגולציה בתחום הזה משפיעה בצורה קיצונית ומורכבת מכמה שחקנים, קודם כל צריך למפות את השחקנים בצומת קבלת ההחלטות ובצומת קבלת האישורים. בין אם מדובר ברמה הראשונה של משרד האוצר, משרד התשתיות, רשות החשמל, וועדות התכנון, משרד הפנים ומינהל מקרקעי ישראל. ברמה השנייה מדובר במשרדי הממשלה האחרים שצריך לעבור דרכם כמו המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות. לאחר המיפוי הראשוני צריך ללמוד ולהבין איך כל גוף כזה מתנהל. יש היסטוריה של שנים רבות של בירוקרטיה במדינת ישראל, כך שפחות או יותר ניתן לצפות את אותם נקודות כשל שיהיו בתוך משרדי הרגולטורים, או מה תהייה עמדתם כלפי סוגיות ושאלות שאמורות להיות מופנות כלפיהם. צריך להבין שלכל אחד מהמשרדים האלה יש ניירות עמדה, החלטות ממשלה, חקיקה, תקנות, הוראות מנכ"ל ועוד שכובלות אותו. צריך להבין את המתווה המשפטי הגלוי ובשלב השני לנסות לבחון היסטורית מה עמדת אותו גוף בסוגיות דומות. כשאתה רואה את כל המכלול הזה, ניתן לצפות את מה שיקרה כמעט בוודאות.

איזה שינוי אתה רואה בשוק הסולארי עוד שנה מהיום?

כמו שכולם יודעים, כבר לפני כשנתיים כשהתחום הסולארי התחיל לפרוח בישראל ובעולם, טענתי שהעולם צועד לתחום הבתים הפרטיים והגגות, הרבה מערכות קטנות. בניגוד למה שהיה בתחילת הדרך אז התערוכות וגם הממשלות כיוונו לתחום השדות הגדולים. נוצרו אלמנטים של ירידת המחיר ויציאת היזמות הפיננסית שרואה בתחום הזדמנות להשקעה פיננסית כיצרני חשמל ו/או השגת תשואות. כלומר, נוצר מעבר לכלכלה אחרת לגמרי, שבה האזרח רואה את החיסכון הכלכלי מייצור החשמל הירוק ואת החיסכון הזה הוא מתרגם לכסף. ולכן מרכיב הזמן הוא לא סביב החזר ההשקעה תוך מספר שנים, אלא החיסכון הכלכלי לאורך עשרים שנה שנובע לי מזה שיש לי מערכת סולארית על הגג.

הדברים נכונים גם לגבי יזמים עסקיים, כלומר מפעל, קניון וצרכני חשמל גדולים. ככל שצרכן החשמל יותר גדול, כך הכדאיות הכלכלית תהייה יותר כדאית. לכן צפיתי ואני עדיין צופה שענף המערכות על הגגות הענף הולך לכיוון הזה. בגרמניה הגגות הפרטיים הם מנוע הצמיחה, גם באיטליה, צרפת ובארצות הברית רוב החברות הסולאריות ילכו לכיוון הזה. המדינה תמשיך להוציא מכרזים להקמת תחנות כוח לייצור חשמל סולארי, כמו בתחום החשמל הקונבנציונאלי. אני מניח שיהיו מכרזים גם בתחומי אנרגיות מתחדשות אחרות, אבל זה יהיה פעם בכמה שנים ויתמודדו עליו החברות הגדולות.

מהם שלושת הבעיות הגדולות של היזמים היום בתחום הרגולציה?

1. תחום שהנושא שעדיין בתכנון ובנייה שקשור להיטלי השבחה, שלא ברור מה ההיקף שלו. הרבה וועדות יתנו הוצאת היתרי בנייה בהחתמה או בהטלת חובה של היטלי השבחה, שאף אחד לא יודע מה ההיקף שלהם, וממה שכבר אני יודע הוא היקף מוגזם. העמדה הרשמית של הגורמים המקצועיים במשרד הפנים היא לא ללכת על פטור בחקיקה של השר כמו בתמ"א 38 (קבלת זכויות בניה בתמורה לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה).

2. חוסר היכולת של רשות החשמל לייצר הסדרות ברורות שחברת החשמל כזרוע מבצעת יודעת לבצע בצורה שקופה, יעילה ובאופן קוהורנטי, בגלל בעיות שקשורות למערכת היחסים בין רשות החשמל וחברת חשמל. גם בתוך חברת חשמל, בתוך המחוזות השונים נוצרת חוסר אחידות וחוסר שקיפות שבעצם מעיבה על יזמים ואנשים שירצו להקים מערכות בעתיד, וזה רק יילך ויחריף. למה במחוז הזה מקבלים היתר ובמחוז אחר לא, מהם הדרישות החוקיות של חברת חשמל, מה המועדים של חברת חשמל, הכשל הוא בחוסר האחידות של חברת החשמל מול חוסר ההתערבות של רשות החשמל והיכולת לכפות על חברת החשמל לפעול על פי אמות המידה.

3.  אחת הבעיות הגדולות היא שמדינת ישראל לא באמת קיבלה החלטה מה היא רוצה להיות ולעשות בתחום.

לאיזה חברות היום היית ממליץ לסגור את העסק ולאיזה חברות כדאי להמשיך הלאה?

כל החברות שבעצם בנו את המודל הפיננסי שלהם על מערכות גדולות וחתמו הסכמים עם בעלי קרקעות בהיקפים מאוד גדולים ונתנו מקדמות שלא יחזרו, אלו חברות שירשמו הפסדים מאוד גדולים וייתכן מאוד שיציבותם הכלכלית תיפגע עד כדי סגירה. חברה שתדע להיכנס לתחום הביתי – מסחרי ותדע לבנות מודל כלכלי נכון שמאפשר לשרוד את השנים הקרובות עד לעידן הגריד פאריטי, זו חברה שתשרוד לאורך שנים.

האם ליזמים חדשים בענף יש סיכוי להצליח בתנאים הקיימים?

אני מניח שלא, בין אם מדובר בשחקן חדש שנכנס לארץ, או שחקן חדש שיקום בישראל. יש דבר שחשוב מאוד לקחת בחשבון, לשחקנים מקומיים יהיה קשה מאוד לשרוד. כלומר, כל השחקנים המקומיים שאין להם שותף בינלאומי שמקים או מתחזק מערכות בהיקפים גדולים בעולם. אני מניח שגם השחקנים הגדולים ישראלים לא יוכלו לשרוד ללא מכירה או הכנסת שותף בינלאומי. כך שאני מניח שכל החברות הישראליות יסגרו. הבעיה הכי גדולה בתחום הזה זה לא בעיית השגת הרישיון כי זה כבר מאחורינו ואנחנו יודעים להתמודד איתו, אנחנו בישראל עדיין לא יודעים להבין שהפרויקט הוא לא שנה או שנתיים של השגת רישיון והקמה, הפרויקט הוא עשרים שנה של התפעול. כל הנושא של ניטור ורכש והיכולת להפעיל מנופים על אותן חברות פאנלים שיתקנו מערכות שדורשות תיקון או לקחת על עצמם את ההתחייבויות של החברות ואחר כך להתקזז. זה הכוח של החברות הגדולות הבינלאומיות ומי שלא יהיה כזה ייפול. מה יקרה בעוד כמה שנים? המערכת תתקע, ההוא יגיד הפאנל לא בסדר, זה יגיד הפאנל בסדר, בינתיים המערכת תהייה מושבתת ולא ייכנס כסף וזה יקרה. רק חברה בינלאומית יודעת לבוא, להחליף לך את הפאנל ולהוציא את הכסף מחברות הפאנלים הגדולות.

ברשות החשמל שוקלים להפחית את התעריפים למערכות בינוניות שכבר אושרו, איך אתה רואה את הנושא מהזווית המשפטית?

מהזווית המשפטית לדעתי רשות החשמל רשאית לשנות את מתווה התעריפים. צריך לבחון את הדברים, קודם כל תלוי מה תהיה רמת הורדת התעריף. אם רמת הורדת התעריף תהייה במגבלות אותם חמשת הדרגות שקיימות היום אז רשות החשמל תוכל לצלוח את הבעיה המשפטית. אני אומר את הדברים בצורה מאוד ברורה, אין ספק שמול הדרישה הצודקת שלנו להגדלת המכסות עומדת החובה של כל מי שעוסק בענף להגיד חבר'ה, הייתה ירידה משמעותית של מחירי תשומות העבודה כפי שהוגדרו בשימוע, ביעד המטרה והתשואות שאמורות להתקבל גדלו ויש טעם שהמדינה תנסה להקטין את העלויות. אני חושב שזה ייתן להם נקודות זכות שבגלל אותה עלות דלתא שירדה הם יגדילו את המכסות ואז בעצם כל השוק ייהנה ואז לא תהייה פגיעה גדולה, אלא להפך, יווצרו עוד מקומות עבודה. לכן רשות החשמל חייבת ללוות את הפחתת התעריף בהגדלת המכסות באופן משמעותי. הטענה של פקידי האוצר הייתה שהעלויות הן מאוד גבוהות, אנחנו טענו שהעלויות יכולות להיות נמוכות ואכן צדקנו, אז אני מצפה שממשלה כמו שהיא יודעת להוריד ובצדק את המחירים, תדע לעשות את הצעד המשלים.

אין זה סוד שעלויות מערכת סולארית בנויות משמונים וחמישה או תשעים אחוז עלויות המערכת עצמה, בתוך המרכיב של עלות מערכת המרכיב של הפאנלים יכול לתפוס בערך שישים אחוז. כלומר, כל העלויות אחרות הן עלויות שהן בשוליים. אבל מה שקרה פה היה כשל שוק, היו ספסרי קרקעות וספסרי גגות שנקרא להם סוחרי נדל"ן שהקפיצו את דמי השכירות של הגגות, מעלויות של חמשת אלפים שקל הגיעו לעלויות הבלתי נתפסות של ארבעים אלף שקל. יש יזמים שרצו למכרזים וגם שילמו חמישים אלף שקל למערכת. העלויות האלה לא נלקחו בחשבון ע"י רשות החשמל, וטוב שלא נלקחו בחשבון, כי המטרה של המדינה לא הייתה לספסר בקרקע ולהעשיר את קופת הקיבוצים או המושבים ואותם בעלי קרקעות על חשבוני, על חשבונך וחשבון החשמל הירוק. אני טענתי מזמן "משוגעים תרדו מהעץ" עברתי מקיבוץ לקיבוץ ואמרתי חברים זה יקרה ותגמר החגיגה. הבעיה הכי גדולה היא לאותן חברות שהתחייבו לחוזה שכירות או תשלומי קרקע מאוד גבוהים והם לא יוכלו לעמוד בזה, ולהם יש בעיה קשה.