ביום עיון בנושא הסבה לגז טבעי בתעשייה הרצה מר אביגדור קנר, מנהל תחום גז טבעי בחברת סופרגז טבעי על תהליכי הסבת גז טבעי בתוך המפעלים.
יום עיון בנושא הסבה לגז טבעי בתעשייה: הרצאתו של אביגדור קנר – מנהל תחום גז טבעי בחברת סופרגז טבעי
אביגדור קנר ביום העיון "הסבה לגז טבעי בתעשייה" – צילום: גונן גלין
במהלך יום העיון בנושא הסבה לגז טבעי שנערך הבוקר בסינמטק ת"א הרצה מר אביגדור קנר, מנהל תחום גז טבעי בחברת סופרגז טבעי על גישות לביצוע הסבה פנים מפעלית לגז טבעי.
קנר סקר בתחילה את מהפכת הגז הטבעי, את הגישות והשיקולים שיש על המפעל לקחת בחשבון בעת הסבה לגז טבעי. העיסוק בגז טבעי שונה מהגפ"מ (גז פחמימני מעובה) ואין קשר בין שני דברים. הרגולציה במדינה, לדברי קנר, יצרה תהליך בטיחותי ומסודר, אך כמערכת חדשה המתחילה לפעול נוצרים הרבה קשיים בירוקרטים ולכן התהליכים ארוכים. בנוסף למומחיות והידע המקצועי הנדרש, מוסיף קנר את נושא העלויות הכבדות שמתווספות לתהליך.
מבנה סקטור הגז הטבעי – שרשרת השיווק
קנר ציין מספר גישות במעבר לגז שיש צורך לבחון, רשת החלוקה שהתחילה להתקדם באזורי הנגב והמרכז. הוא הדגיש כי כדי למפעלים להתחיל להיערך ובמיוחד חשוב להטמיע את מה צריך לעשות בכדי להתקדם כדי להסב את המפעל כמו שצריך ועל פי חוק. בנוסף צוין הצורך להכיר את סקטור הגז הטבעי, להבין איך עובדת האינטגרציה בין הגורמים ולדעת לשקול את היתרונות והחסרונות.
בטבלה שהראתה את כמות הצריכה הצפויה בשנים הקרובות על פי רשות הגז. הוצגה חברת החשמל כצרכן הבלעדי עד לפני כשנה. הצפי הוא כי עד לשנת 2020 , 77% מצריכת הדלקים בישראל תהיה של גז טבעי, בעוד כעת חברת החשמל משתמשת ב-40% אחוז גז טבעי מכלל סל הדלקים שלה. הגז יגיע לישראל בצינורות ישירים מקידוח תמר או מים תטיס או מצרים. נתג"ז היא האחראית להקמת הצינור המרכזי שהינו רשת ההולכה ואח"כ צינורות אזוריים של חברות חלוקה, כאשר המפעלים נמצאים בתחנה האחרונה בשרשרת הצריכה של הגז.
שוק הגז הטבעי – אינטגרציה מורכבת
ממשק אחד הוא האספקה לרכישת גז מחברת שווק. אי אפשר לאגור גז במיכלים ולכן כל צרכן חייב להתחייב ולקחת את כמות הגז שהזמין. קנר הסביר שההתחייבויות הם ארוכות טווח, ולכן חשובה אמינות האספקה וכמובן המחיר. בנוסף יש את הממשק מול הרגולציה. בכדי שמפעל יקבל גז הוא צריך תעודות ואישורים, תהליך ארוך ויקר. יש אזורים שעדיין לא הוקמו בהן רשויות שיקבלו את המסמכים מהמפעלים. רשות הגז מטפלת באישורים והכול כפוף לרגולציה.
ממשק נוסף עליו דיבר קנר הוא מול חברות החלוקה וההולכה. קנר הציג את התנאים ההכרחיים הנדרשים להבנה, אלו שקובעים מה קורה כשיש תקלה ומעצור, מדוע לא ניתן לצבור גז טבעי במיכלים ואיך מגבים את אספקת הגז למפעל כדי שלא יפסק תהליך הייצור. ממשק נוסף עליו דובר הוא הממשק ההנדסי, הסבת הציוד והקמת התשתית הפנים מפעלית. הסיבות להחלפת המבערים והקמת צנרת חדשה כולל הכנת מערכות גיבוי, ככל שהמפעל קטן העלות ההסבה תהיה כבדה עליו. קנר הבהיר מדוע גם למסעדה יהיה כדאי לעבור לגז טבעי, אך ההסבה היא יקרה ככל שהצריכה שלך קטנה יותר ולכן העמסת ההסבה כבדה יותר.
גישות ביצוע עיקריות
קנר פנה לבחון שתי גישות מרכזיות שקיימות בשוק. אחת היא שמפעל מתקשר עם חברת הנדסה לביצוע ההסבה ובמקביל מתקשר המפעל עם חברת השיווק שתספק לו את הגז. כלומר גישה של הפרדה. גישה אחרת היא של פרויקט כוללני, חברות השיווק מציעות למפעלים, אחריות כוללת לביצוע הפרויקט כולל הסבה ואינטגראציה מלאה מול כל הממשקים, גורם מקצועי אחד לוקח אחריות כוללת על 4 הממשקים.
קנר הראה כיצד על המפעל להתקשר בהסכמים מורכבים עם רשת החלוקה, עם רשת ההולכה עם חברת הנדסה לביצוע נושא ההסבה ולהתקשר למשווק הגז לרכישת הגז. היתרונות למפעל הם שליטה בכל מרכיבי התהליך וגמישות בבחירת הגורמים השונים, החסרונות, המפעל לוקח אחריות על התהליך ועל לוח הזמנים, העלויות הן עליו ומיידיות . בגישה השנייה שהוצגה המשווק לוקח אחריות על הפעילות ומעביר את העלויות והסיכונים כולל התחייבות ללוח זמנים, אליו, זהו יתרון חשוב המאפשר ביצוע מקצועי עם תאריך תחילת חיסכון מובטח. . החיסרון הוא עלות קבלנית נוספת והתחייבות להתקשרות ארוכה יותר לצורך החזר השקעה, עלויות הסבה, נעות במפעל קטן מכ-מליון, מליון וחצי שקל ועד כ-5 מליון שקל למפעל גדול. מדובר בפרויקטים מורכבים וארוכי טווח הכוללים התמחות מקצועית ייחודית פיקוח ובקרה כבדים של הרשויות וביצוע זהיר ובטיחותי.
קנר בחר להדגיש כי בגישה הכוללנית המטרה היא לנסות לנצל את הזמן שיש כאשר חברת השיווק מוכנה לקחת התחייבות לביצוע ההסבה בזמן נתון. המשווק מכין את התשתית הפנים מפעלית ואם הוא לא הספיק להגיע ולגמור את הביצוע הוא מפצה את המפעל שממשיך לצרוך את הדלק הנוכחי אך בגובה מחיר הגז הטבעי שהוסכם עליו, כך שהמפעל מקבל את החיסכון בתאריך שהוסכם גם אם המפעל עדיין לא מוכן. מחיר ההסבה כלול במחיר הגז וכך גם המפעל לא נדרש להוציא עוד כסף מהכיס. כשנגמר החזר ההשקעה החיסכון הופך להיות נקי . החיסרון בגישה זו הוא עלות קבלנית נוספת וחוסר הגמישות בבחירת הספקים. ומדובר בהתקשרות יותר ארוכה בכדי להחזיר את ההשקעה.
סיכום
חשוב להבין שלכל מפעל צריך לתפור חליפה שונה. יש כאלה שעובדים במזוט יש בסולר, או בגפ"מ, יש כמויות ציוד שונות וגדלים שונים ויש מרחקים שונים להנחת צנרת ולכן צריך לבדוק חלופה נכונה לכל מפעל ומפעל. למשל בבית מלון יש מקרים שלא כדאי להסב את המטבח לגז טבעי בגלל כמות הצריכה הקטנה במטבח אל מול כל הצנרת הנדרשת לשם כך אלא להסב רק את הבוילרים המרכזיים וחייבים להבין את זה. יש צרכים שונים ויכולות מימון אחרות לכל מפעל. במפעל קטן אפשר שחברות השיווק ידאגו למימון. בנוסף יש נושא הנדסי לא לכל מפעל יש יכולת ומהנדסים שיכולים לקחת על עצמם פרויקט כזה כמו למשל במפעלי נייר חדרה או מפעלי ים המלח. חשוב להבין את המגבלות, אומנם הליך ארוך אך בסופו של יום חשוב לזכור שיש יתרונות רבים למעבר לגז טבעי , המחיר הזול, איכות הסביבה וכו' ולכן חשוב להתחיל אותו. המהפכה כבר פה. יש כיום רשימה גדולה של מפעלים בדרך וכדאי להיכנס לתהליך הזה.
לכל מערכת תהיה עם מערכת גיבוי. כשמחליפים את המבער מחליפים אותו למבער דואלי שעובד כל על גז טבעי ועל מזוט, לדוגמא במפעל עובד עם מזוט, עדיין יהיה צובר מזוט אם תהיה תקלה, במקרה כזה הוא יעבור במהירות להשתמש במזוט. הרי בית חולים לא יכול להפסיק לתפקד אם אין גז. כמו שראינו לאחר פיצוץ הצינור במצרים חברת החשמל עברה מידית לפחם או סולר. מערכת הגיבוי כמובן מייקרת את העלויות במעט, אך נדרשת.
ידוע כרגע שיש שני אזורי חלוקה בהם החלה פעילות – נגב ומרכז. בדרום הנושא נמצא בבית המשפט. מרגע הזכייה, יכולים ויעברו בערך שנה וחצי שנתיים עד לתחילת פרישת הרשת ויש תאריכים שחברת החלוקה האזורית צריכה לעמוד בהם. המציאות קורית עכשיו וחשוב בהחלט להיות אופטימיים אבל צריך לעשות משהו, להקים ועדות מקומיות ולהתארגן . היתרונות של השימוש בגז הם רבים וידועים, החל מחיסכון ועמידה בתקני איכות סביבה וכו'. דוגמאות למפעלים במרכז שעברו לגז טבעי ברשת החלוקה עדיין אין. יש תאריכים לחיבור שאפשר לראות באתר של רשות הגז, מתי הגז צריך להגיע לכל אזור. בנגב , אגן מכתשים מחוברים, מפעלי ים המלח מחוברים מרשת ההולכה. בצפון נייר חדרה מחוברים, הזמן הוא מרכיב קריטי. לדעתי פחות חשוב אם עלות ההסבה תהיה הזולה ביותר אלא לעשות את זה נכון. לא לחכות עד שמערכת החלוקה כבר מונחת וכולם רצים לבצע הסבה מה שיוצר פקק בירוקראטי, עכשיו הזמן לפעול.