תשתיות תעשיה ואנרגיה
  • עמוד הבית
  • צור קשר
  • גז טבעי
  • איכות הסביבה
  • אנרגיה סולארית
  • תשתיות
  • תעשייה
  • חשמל
  • תשתיות TV
  • משאבות חום
  • כלכלה ירוקה
  • מחזור
  • מים אפורים
  • מכונית חשמלית
  • מחקר ופיתוח
  • משרד האנרגיה
  • משרד הכלכלה
  • משרד התשתיות
  • ערים חכמות
  • קוגנרציה
  • קלינטק
  • ניטור
  • חקלאות
  • אינדקס
  • עמוד הבית
  • צור קשר
  • גז טבעי
  • איכות הסביבה
  • אנרגיה סולארית
  • תשתיות
  • תעשייה
  • חשמל
  • תשתיות TV
  • משאבות חום
  • כלכלה ירוקה
  • מחזור
  • מים אפורים
  • מכונית חשמלית
  • מחקר ופיתוח
  • משרד האנרגיה
  • משרד הכלכלה
  • משרד התשתיות
  • ערים חכמות
  • קוגנרציה
  • קלינטק
  • ניטור
  • חקלאות
  • אינדקס
מגדל סולארי 24/7 – טכנולוגיות חדשות וחדשנות באנרגיה סולארית
מערכת תשתיות 18 בספטמבר 2011 18:13 3 תגובות

החברה הראשונה שמסחרה את טכנולוגיית המערכות הסולאריות המרכזות הייתה חברת לוז מירושלים, שבנתה 9 שדות סולאריים תרמיים בטכנולוגיה של שוקת פאראבולית בשלושה אתרים הממוקמים במדבר מוהבי ( MOJAVE ) שבקליפורניה.

Print Friendly, PDF & Email
מגדל סולארי 24/7 – טכנולוגיות חדשות וחדשנות באנרגיה סולארית

מגדל סולארי 24/7 – טכנולוגיות חדשות וחדשנות באנרגיה סולארית

טכנולוגיות סולאריות מרכזות

מאת: אריק רינג

השימוש באנרגיה סולארית מתחלק בעיקרון לשניים: 1. המרה ישירה של האור לחשמל – בתאים או פאנלים סולאריים המכונים גם פוטו-וולטאים. 2. שימוש בחום לחימום נוזל או גז. מערכות תרמיות משתמשות באור (חום) כדי לחמם. מערכות תרמיות מרכזות משתמשות במערכות ריכוז קרינה, כגון עדשות או (לרוב) מראות כדי להגיע לטמפרטורות גבוהות בהן ייצור החשמל נעשה בנצילות גבוהה.

בתא פוטו-וולטאי הפוטון פוגע בחומר, והתא משחרר אלקטרון שמצטרף לעוד אלקטרונים היוצרים זרם חשמלי. האפקט הפוטו-וולטאי התגלה כבר בשנת 1839, ועל ההסבר התיאורטי לאפקט הוענק פרס נובל לאלברט איינשטיין. לעומת זאת במערכות סולאריות תרמיות מנצלים את חום השמש, באמצעות שימוש בחום בטמפרטורות נמוכות של עד 80°C לחימום מים בדוד שמש, או ריכוז קרינת השמש על ידי מראות או עדשות והגעה לטמפרטורות גבוהות המספיקות ליצירת קיטור או אף מעבר לזה, לטמפרטורות גבוהות במיוחד לחימום אוויר.

התחנה הסולארית GEMASOLAR שייכת לטכנולוגיה המכונה באנגלית Concentrated Solar Power או בקיצור " CSP " – מערכות תרמו סולאריות מרכזות. החברה הראשונה שמסחרה את הטכנולוגיה הייתה חברת לוז מירושלים, שבנתה 9 שדות סולאריים תרמיים בטכנולוגיה של שוקת פאראבולית בשלושה אתרים הממוקמים במדבר מוהבי ( MOJAVE ) שבקליפורניה בשנות ה-80. כולן עדיין פעילות.

באותו מדבר לא הרחק משם הושלמה בשנת 1981 הקמתו של פרויקט המחקר SOLAR ONE ע"י מחלקת האנרגיה האמריקאית (DOE). הפרויקט היה אחד מראשוני מגדלי השמש שנבנו ברחבי העולם, וכלל 1,818 מראות נעות המכונות הליוסטטים, בשטח 40 מ"ר כל אחד, שריכזו את קרינת השמש. הפרויקט הניסויי ייצר 10 מגה-וואט חשמל בהספק מלא בעזרת טורבינת קיטור וגנראטור עד שנת 1986 . בשנת 1995 הסבו את מגדל השמש הקיים לעבודה במלח מומס, חומר שטרם נוסה בתחום הסולארי, שמו שונה ל- SOLAR TWO ולמערכת התווספו עוד 108 הליוסטטים גדולים יותר. הייחוד של SOLAR TWO הייתה יכולתו להמשיך ולייצר חשמל עד שלוש שעות אחרי שקיעת השמש, בשל יכולת אגירת החום במלח המומס, אך הפרויקט סבל מכמות גבוהה של כשלים טכניים שחלקם נבעו מהעדר ניסיון עם עבודה במלח מומס.

במשך שנים קודם פרויקט המשך ל- SOLAR TWO , שכונה SOLAR TRES  שהתבסס על הטכנולוגיה שהודגמה ב- SOLAR  TWO. כדי להדגים את הטכנולוגיה בנתה החברה הספרדית SENER בשיתוף החברה הספרדית הממשלתית CIEMAT, כחלק מפרויקט מחקר ופיתוח של התוכנית האירופאית לפיתוח אנרגיות מתחדשות, מערכת הדגמה ניסיונית בפלטפורמה הסולארית באלמריה, ספרד.

חברת TORRESOL הספרדית, שהוקמה כדי לקדם את הפרויקט, היא שותפות בין חברת ההנדסה הספרדית SENER AERONÁUTICA מקבוצת SENER הפעילה בתחום הסולארי בספרד כעשר שנים, לבין חברת MASDAR מנסיכות הנפט אבו דאבי. מה לנסיכות נפט ולאנרגיה סולארית? מסתבר שהראייה לטווח ארוך קיימת במספר מדינות גם במזה"ת. כשהגיעו באבו דאבי למסקנה שהנפט יאזל במהלך המאה הנוכחית בדקו מה עוד יש להם באזור המדברי בו הם חיים והתברר כי יש שמש, הרבה שמש. וקיבלו החלטה אסטרטגית להשקיע באנרגיות מתחדשות ובמיוחד באנרגיה סולארית.

לא הרחק מסביליה בדרום ספרד, נחנכה במאי האחרון תחנת הכוח ,GEMASOLAR ובו 2,650 הליוסטטים ומגדל בגובה 140 מטר שבראשו קולט סולארי מרכזי, המהווים אטרקציה ויזואלית מרשימה, מה שיותר מרשים היא יכולתה של תחנת הכוח הסולארית הזו לספק חשמל סולארי כל היום וכל הלילה, למעשה התחנה מתוכננת לעבוד ללא עצירה במשך מספר חודשים ולספק חשמל סולארי ב-74%מימות השנה – כ-6,500 שעות, וזאת בהשוואה לכ-2,000 שעות ברוב התחנות, כל זאת הודות למיכלי המלח המומס הענקיים המספקים 15 שעות אגירה תרמית. לתחנה הספק נקוב של 15 מגה-וואט וטורבינה בהספק של 20 מגה-וואט, רוב התחנות בספרד בשל התקנות הם בהספק חשמלי נקוב של 50 מגה-וואט, אבל דווקא התחנה הקטנה יותר מייצרת יותר חשמל במהלך השנה בזכות השימוש באגירה תרמית. טורבינת הקיטור של התחנה מנותקת מתנאי הסביבה, וכל עוד יש מלח מומס במיכלים הטורבינה תמשיך לייצר חשמל.

ללא קשר למצב הקרינה. בטכנולוגיה זו מנהל רשת החשמל יכול לקבוע את זמני ייצור החשמל, ללא קשר לעננות או חשיכה, תוך הסתמכות על מיכלי האגירה ועל גיבוי בגז טבעי במידת הצורך. תפיסת הבטיחות של התחנה: בכל מקרה של עצירה לא מתוכננת או תקלה כל המלח המומס זורם גרביטציונית למיכלי האגירה. בשל היותה של התחנה ראשונה מסוגה בעולם, עלותה גבוהה יחסית, אבל המחירים צפויים לרדת כאשר ייבנו יותר תחנות בטכנולוגיה זו.

הכותב הינו מהנדס ויועץ עצמאי, המוביל פיתוח והקמה של תחנות כוח ומערכות אנרגיה מתחדשות ובמיוחד באנרגיה סולארית

Print Friendly, PDF & Email
אנרגיה סולארית אריק רינג מחקר ופיתוח אנרגיה סולארית מערכות סולאריות מרכזות תאים פוטו וולטאים

מערכת תשתיות |להציג את כל הפוסטים של מערכת תשתיות

מערכת תשתיות הוקמה בשנת 2008 ופועלת לקידום התעשייה הישראלית ומכילה חוקרים וכותבים מהשורה הראשונה בענפי הקיימות, הנדל"ן, האנרגיה והסביבה.

« פוסט קודם
פוסט הבא »

3 תגובות

  1. סאני בן שמש הגב 21 בספטמבר 2011 בשעה 11:02

    חבל שהמצב היום של חברות תרמו סולאריות מאוד בעייתי
    מחיר הפאנלים יורד וכיום עדיף להקים מערכת סולאריות ולא מערכות תרמוסולאריות
    ישנם כמה פרויקטים בארה"ב ששינו את אופי הפרויקט מתרמו לסולארי

    • אריק רינג הגב 9 באוקטובר 2011 בשעה 1:43

      במקרה או שלא במקרה אני עוסק באופן פעיל בכל הטכנולוגיות הסולאריות.

      נכון שמספר פרויקטים בארה"ב עברו מטכנולוגיה תרמו סולארית לפוטוולטאית, אבל לא הייתי ממהר להספיד את הטכנולוגיה התרמו-סולארית!
      בספרד נכון להיום, לא ניתן להקים תחנות כוח ללא יכולת שליטה של מנהל הרשת, לשם כך נדרשת אגירה או גיבוי בגז ועדיין אין תחרות לתחנות התרמו סולאריות ברגע שנדרשת אגירה או היברידיזציה.
      אף תחנת כוח פוטוולטאית לא הצליחה לקבל את אישור מנהלי הרשת בספרד ובלי אישור אין תעריף.
      ברגע שאנרגיות מתחדשות מהוות חלק משמעותי מתמהיל הייצור כך נדרשת יותר בקרה ושליטה על ייצור החשמל ממקורות אלו.
      יתרון נוסף הוא שייצור החשמל לכל קילוואט מותקן גבוה יותר בתחנות תרמו סולאריות, וגם ניצול השטח טוב יותר.
      כל הטכנולוגיות הסולאריות ימשיכו להתקיים גם PV, גם CPV (פוטוולטאי מרוכז) וגם תחנות סולאריות תרמיות מרכזות (CSP).

  2. אריק רינג הגב 9 באוקטובר 2011 בשעה 0:38

    נכון שמספר פרויקטים בארה"ב עברו מטכנולוגיה תרמו סולארית לפוטוולטאית, אבל לא הייתי ממהר להספיד את הטכנולוגיה התרמו-סולארית!
    בספרד נכון להיום, לא ניתן להקים תחנות כוח ללא יכולת שליטה של מנהל הרשת, לשם כך נדרשת אגירה או גיבוי בגז ועדיין אין תחרות לתחנות התרמו סולאריות ברגע שנדרשת אגירה או היברידיזציה.
    אף תחנת כוח פוטוולטאית לא הצליחה לקבל את אישור מנהלי הרשת בספרד ובלי אישור אין תעריף.
    ברגע שאנרגיות מתחדשות מהוות חלק משמעותי מתמהיל הייצור כך נדרשת יותר בקרה ושליטה על ייצור החשמל ממקורות אלו.
    יתרון נוסף הוא שייצור החשמל לכל קילוואט מותקן גבוה יותר בתחנות תרמו סולאריות, וגם ניצול השטח טוב יותר.
    כל הטכנולוגיות הסולאריות ימשיכו להתקיים גם PV, גם CPV (פוטוולטאי מרוכז) וגם תחנות סולאריות תרמיות מרכזות (CSP).

השארת תגובה

ביטול


גיא סלע ז"ל מייסד סולאר אדג' צילום: יניב פילדסט
יעל נוי-מן אהרונסון ז"ל ,. צילום: מארק נומרד

רונן קם ז"ל - מו"ל אקלימטון
סרן יפתח יעבץ הי"ד -מגל"ן
עם אביו גלעד יעבץ מייסד אנלייט
אברהם חסדאי הי"ד
איש השנה - רונן עזורי - קבוצת האחים עזורי
אנשי השנה- אות החדשנות איליא חכים, רונן עזורי
מחירי אנרגיה עדכניים

מוגש ע"י Investing.com






רישום למערכת מידע של תשתיות

<>

דפדפו בארכיון הכתבות שלנו
אדם טבע ודין איכות הסביבה אנרגיה אנרגיה ירוקה אנרגיה ירוקה בישראל אנרגיה מתחדשת אנרגיה סולארית אנרגיה סולארית אנרגיית רוח ארה"ב בנייה ירוקה בנימין נתניהו גז טבעי גלעד ארדן דלק דלק קידוחים החברה להגנת הטבע המשרד להגנת הסביבה השר להגנת הסביבה התאחדות התעשיינים התייעלות אנרגטית זיהום זיהום אוויר חברת החשמל חברת חשמל חשמל יובל שטייניץ ישראל מאגר לוויתן מאגר תמר מגמה ירוקה מים משרד האוצר משרד האנרגיה משרד התשתיות נובל אנרגי נפט סילבן שלום עוזי לנדאו קלינטק רכב חשמלי רשות החשמל תחבורה ירוקה תעשייה תשתיות
לינקים לארכיון תשתיות
shaar-013-A3
shaar-10_A3
shaar-014_a3
shaar-020_70X50
shaar-015-A3
shaar-018_A3
SHAAR-gitit-01-A3
shaar-016_A3
shaar-017_A3
מחיר גט"ז עדכני

כנס תשתיות ה15 אנרגיה 2050

תגיות לכתבות ומאמרים
אדם טבע ודין (194) איכות הסביבה (647) אנרגיה (159) אנרגיה ירוקה (353) אנרגיה ירוקה בישראל (159) אנרגיה מתחדשת (1120) אנרגיה סולארית (1262) אנרגיה סולארית (213) אנרגיית רוח (363) ארה"ב (133) בנייה ירוקה (134) בנימין נתניהו (127) גז טבעי (1951) גלעד ארדן (176) דלק (408) דלק קידוחים (138) החברה להגנת הטבע (142) המשרד להגנת הסביבה (674) השר להגנת הסביבה (138) התאחדות התעשיינים (165) התייעלות אנרגטית (653) זיהום (127) זיהום אוויר (157) חברת החשמל (579) חברת חשמל (201) חשמל (466) יובל שטייניץ (145) ישראל (132) מאגר לוויתן (149) מאגר תמר (200) מגמה ירוקה (130) מים (202) משרד האוצר (184) משרד האנרגיה (468) משרד התשתיות (229) נובל אנרגי (351) נפט (445) סילבן שלום (146) עוזי לנדאו (258) קלינטק (148) רכב חשמלי (165) רשות החשמל (569) תחבורה ירוקה (194) תעשייה (413) תשתיות (151)
הצהרת נגישות
כל הזכויות שמורות לתשתיות מדיה ויזמות סביבתית בע"מ מייסודו של ארנון מעוז
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס