מערכת תשתיותמדד הביצועים הסביבתי (Environmental Performance Index) מדרג 163 מדינות ברחבי העולם על פי 25 מאפיינים ב-10 קטגוריות שונות. הקטגוריות כוללות מדדים הבודקים את בריאות הציבור והסביבה לצד מדדים סביבתיים ושמירה על המערכת האקולוגית.
מדד הביצועים הסביבתיים העולמי: ישראל במקום לא מרשים באמצע
מדד הביצועים הסביבתי (Environmental Performance Index) מדרג 163 מדינות ברחבי העולם על פי 25 מאפיינים ב-10 קטגוריות שונות. הקטגוריות כוללות מדדים הבודקים את בריאות הציבור והסביבה לצד מדדים סביבתיים ושמירה על המערכת האקולוגית. המחקר מבוצע ע"י אוניברסיטת ייל בשיתוף עם הפורום הכלכלי העולמי, מרכז המחקר האירופי (JRC), המרכז הבינלאומי לחקר כדור הארץ באוניברסיטת קולומביה ומבחר מומחים וחוקרים מהעולם. תוצאותיו מפורסמות מדי שנה והן משוות בין המדינות השונות על-פי פילוחים גיאוגרפיים וכלכליים.
במדד לשנת 2010 ישראל מדורגת במקום ה-66 בדירוג הכללי, עם ניקוד של 62.4, ובמקום רביעי באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, אחרי סוריה (64.6), מרוקו (65.6) ואלג'יריה (67.4) המובילה בניקוד האזורי. ישראל נמצאת מעל הממוצע האזורי שעומד על 54.1, אך ממוקמת בעשירון השני במדד העולמי על-פי הכנסה לנפש.
מיקום ישראל במדדי הסביבה השונים
ביחס למדינות המזה"ת וצפון אפריקה ישראל נמצאת במצב טוב, אולם ביחס למדינות בעלות הכנסה לנפש דומה, ובמיוחד בהשוואה למדינות האיחוד האירופי ישראל נמצאת במקום רע, קרוב לתחתית. במספר מדדים, כמו איכות מי השתייה והטיפול ביערות לישראל ניקוד מושלם, אולם במדדים אחרים דוגמת ההשפעה האקלימית היחסית של ישראל מיקומה הוא בתחתית הרשימה אפילו ביחס למדינות האזור. במיוחד בולט לרעה הנתון הספציפי של פליטות פחמן דו-חמצני ביחס לייצור חשמל, ופליטות מזהמים אחרים. אבל ישראל יכולה להתנחם במיקומה הלא מרשים של ארה"ב – 61, של סין – 121, ואפילו של מדינה מערב אירופאית מבוססת דוגמת בלגיה הנמצאת במקום ה-88 עם ניקוד של 58.1. ציוניה של בלגיה במדדים השונים, ובמיוחד אלו של זיהום האוויר היחסי מפתיעים לרעה.
המדדים נחלקים כאמור ל-2 קטגוריות כלליות: בריאות המערכת האקולוגית ובריאות הסביבה. שתיהן מחולקות ל-10 תת-קטגוריות שונות. מבחינת בריאות המערכת האקולוגית – מדד הבודק את מצב הידלדלות משאבי הטבע של המדינה, ההשפעה על השינויים האקלימיים ביחס לגודל האוכלוסייה, השפעות נזקי האוויר והמים על הכלכלה, משאבים טבעיים, חיי הטבע וחיי התושבים במדינה. בקטגוריה זו הניקוד של ישראל 36.8. הקטגוריה הראשית השניה היא בריאות הסביבה שם נבדקים מדדים שונים הבוחנים את ההשפעה של גורמים שונים על הבריאות הציבורית. בין הגורמים הנבדקים: רמת שירותי הסניטריה, איכות המים ורמת זיהום האוויר. במדד זה מובילה ישראל באזור המזה"ת וצפון אפריקה, עם ניקוד של 92.1, ובאופן כללי מצבה טוב מאוד.
להלן 10 תתי הקטגוריות הנמדדות וניקודה של ישראל בכל אחת מהן :
השפעת ישירות ועקיפות של גורמים סביבתיים על בריאות האוכלוסיה – מדד זה נסמך על דו"ח של ארגון הבריאות העולמי משנת 2004, בו נקבע כי טיפול בגורמים סביבתיים יכול להקטין את הסיכויים לחלות במחלות נגיפיות. היעד שהוצב בשנת 2010 קובע שיש להוריד את הסיכון ממחלות אלו ל-0. ישראל זכתה לניקוד של 91.5 המעיד על רמה גבוהה יחסית של שמירה על תנאים המונעים התפרצות מחלות ומגיפות.
זיהום אוויר מבחינת השפעתו על בני אדם – במדד זה נבדקים מדדי זיהום האוויר בשני תחומים, זיהום אוויר בסביבת המגורים, נתון בעייתי בעיקר במדינות עניות המתבססות על שימוש בחומרי בעירה מזהמים לצורך בישול והסקה, בעוד זיהום האוויר התעשייתי המהווה גורם משפיע במדינות מתפתחות ומתועשות. הניקוד לו זוכה ישראל בסעיף זה עומד על 85.4 – גבוה מן הממוצע האזורי, אך נמוך מן הממוצע (90.5) למדינות בעלות אותו רקע כלכלי.
איכות מי השתייה ושירותי הסניטריה – במדד זה זכתה ישראל לניקוד מושלם 100. אין ספק שזהו אחד התחומים בו מובילה ישראל בעולם. תחום טיהור והתפלת המים הוא אחד התחומים בו בולטת ישראל וטכנולוגיה ישראלית אף מוטמעת במדינות רבות ברחבי העולם. ניקוד זה מחזק את טענתם של השר להגנת הסביבה וגורמים נוספים כי מי השתייה בישראל הם איכותיים ועומדים בסטנדרטים הגבוהים ביותר.
שינוי האקלים – מדד זה בוחן את ההשפעות האזוריות של שינוי האקלים בעקבות פליטת גזי חממה. הנקודות הנבדקות במדד זה כוללות: שינויים בגובה הים, שינויים בתהליכי הגאות והשפל, גלי חום ותהליכי שינוי המובילים ליצירת אקלים מדברי. הניקוד שישראל זכתה לו במדד זה הוא נמוך במיוחד ועומד על 32.4 – נמוך אף מהממוצע האזורי ונמוך בהרבה מהממוצע למדינות בעלות אותו רקע כלכלי.
מי תהום – מדד זה קובע את השפעת התעשייה על מי התהום והנזקים הנגרמים למערכת האקולוגית בעקבות זיהום תעשייתי. הניקוד לישראל בקטגוריה זו הוא 41, ציון הגבוה מהממוצע האזורי, אך נמוך משמעותית מהניקוד שקיבלו מדינות בעלות רקע כלכלי דומה (75.7).
חיי הטבע ואוכלוסיית החי – מדד זה בא לבדוק את ההשפעה של האדם על מגוון חיי הבר ואוצרות חיי הטבע בסביבתו. נבדקת מידת הכחדות הזנים של בעלי חיים מקומיים. במדד זה ישראל צברה 72.8.
חקלאות – מדד זה בודק את יכולתה של המדינה לספק מזון לאזרחיה. חקלאות נוטה לעשות שימוש בכ-40% ממשאבי הקרקע וכ-85% ממשאבי המים של המדינה. השפעות שליליות של חקלאות מפותחת יתר על המידה מובילה לכריתת יערות, ניצול יתר של משאבי מים ופגיעה בחיי הבר הטבעיים. ישראל השיגה במדד זה 36.8 נקודות – ניקוד נמוך משמעותית מהממוצע האזורי וכמחצית מהניקוד של מדינות בעלות רקע כלכלי דומה. אך יש לזכור את העובדה שלישראל שטחי אדמה חקלאית מצומצמים, ומבחינה טכנולוגית ישראל אף נחשבת לאחת המתקדמות בעולם בתחום זה.
זיהום האוויר – מדד זה עוסק בפליטת מזהמים לאוויר אשר פוגעים פגיעה ישירה בטבע, דוגמת הנזק שנגרם לאוזון וחומרים אשר גורמים להופעת גשם חומצי. במדד זה ישראל זוכה לניקוד 38.8 – הרבה מאחורי הממוצע האזורי והממוצע למדינות בעלות רקע כלכלי דומה.
דיג – מדד זה בא לבדוק האם המדינה מבצעת דיג עודף הפוגע במארג החיים התת ימי. ישראל שומרת על ענף הדיג ומשקיעה בשימור בעלי החיים הימיים בשטחה, לכן גם הניקוד הגבוה 91.6.
יערות – מדד זה מתייחס בעיקר לכריתת עצים ויערות לצרכי מסחר, הגדלת שטחים לבנייה ולתעשייה. כריתת היערות גם אחראית ל-8-20 אחוזים מפליטת גזי החממה בשנה. ישראל מקבלת במדד זה את הציון המושלם 100. ט"ו בשבט הוא ללא ספק אחד המקדמים לניקוד המושלם של ישראל, אשר לפי המדד דואגת לא לעקור עצים ויערות לשווא.
עשר המדינות המובילות בעולם: איסלנד עם ניקוד של 93.5 מוליכה את הרשימה, שוויץ נמצאת במקום השני עם 89.1 נקודות וקוסטה ריקה בשלישי (86.4 נקודות) אחריהן בעשירייה: שוודיה (86), נורווגיה (81.1), מאוריציוס (80.6), צרפת (78.2), אוסטריה (78.1), קובה (78.1) וקולומביה (76.8) שסוגרת את העשירייה הראשונה.