מערכת תשתיותעל רקע הודעות של חברות לייצור פאנלים אמריקאיות ואירופאיות על קשיים ואף פשיטות רגל, בולטת הנוכחות הסינית הגוברת בתערוכה, שמוצאת ביטוי גם בפתיחת חברות-בנות של חברות סיניות במערב.
סיקור בלעדי: נפתחה תערוכת PVSEC ה-26 בסימן ההשתלטות הסינית על התעשיה הפוטו-וולטאית
הכניסה לאולם התצוגה והכנסים בהמבורג – צילום: אתר תערוכת PVSEC
היום הראשון של תערוכת ה- PVSEC נפתח. כיאה לתערוכה בינלאומית ראויה וגדולה מדובר בחוויה מרשימה, צבעונית ומרעננת. אלא שהפעם משהו קצת כבוי, קצת מאופק, פחות נלהב. אחרי ביקור ארוך וטיול סביב האולמות, ניתן לומר בבירור, הייצור של תאים פוטו-וולטאיים עבר לסין. ברנד נויינר דירקטור פיתוח עסקי של טיגו אנרג'י האמריקאית, שלה מרכז פיתוח בישראל אומר: "אין ספק שייצור של פאנלים ורכיבים עבר לסין, אבל מדובר בעיקר בייצור, ולא בפיתוח". לראייה הוא מדגים את הממקסם מודולים שלהם. "אני רואה אותם כל פעם מחדש מפרקים ומרכיבים את הרכיב הזה, בניסיון לפענח אותו, אבל אני לא בטוח שהם קוראים את ההוראות", הוא מוסיף בחיוך. אלא שבינתיים החברות הסיניות דוגמת טרינה סולאר עושות מהלך הפוך ומקימות חברות-בנות באירופה, בשונה למקרי עבר של חברות אירופאיות שהקימו חברות-בנות בסין.
השוק הפוטו-וולטאי נכנס לסוג של מיתון. אם אחרי תערוכת אינטרסולאר היו תהיות על יציאה מהבועה, התערוכה בהמבורג מוכיחה כי המצב אינו זוהר. להערכת מציגים ומבקרים מקצועיים קיימת פחות תנועה של אנשים ביום הראשון מבשנים עברו. היו שטענו כי מדובר ביום הראשון, ועוד יום העבודה הראשון של השבוע, ולכן התנועה הדלילה, אחרים תלו זאת בכנסים, אולם גם הם לא היו מלאים מפה לפה. משאית המיצג של Q-Cells נראית עתידנית וחללית, אך לא התקבצו סביבה אנשים, והופקה בה רק הדגמה אחת.
בגרמניה הותקנו השנה קרוב לגיגה-וואט של מערכות סולאריות. מדובר בפחות מ-20% מההתקנה הכוללת של השנה הקודמת, כאשר היעד לסיום שנה זו הוא מחצית מהיקף ההתקנות של השנה הקודמת. באיטליה, שינו שלוש פעמים בחודש האחרון את התעריף וכדברי מציג אשר ביקש לא להיחשף "אי אפשר לנהל ככה שוק, ואי אפשר לנהל ככה עסק". השמועות פורחות ובינתיים חברות קורסות.
סולינדריה האמריקאית, שדיווחה בשנה שעברה על הכנסות של 140 מיליון דולאר הודיעה ביום שישי שעבר על סגירת המפעל החדש שנפתח לפני שנה בקליפורניה, פשיטת רגל וכינוס נכסים. אליה עשויה להצטרף גם סולון הגרמנית, המצויה בקשיים מזה זמן מה. למרות הקשיים של יצרניות הפאנלים המערביות, חברות הממירים עדיין מייצרות באירופה, כמו גם הרוב המוחץ של תחום המו"פ שנשאר בחצי הכדור המערבי.
חברות רבות בתערוכה מציגות לגאווה מוצרים חדשניים ולאו דווקא פאנלים: אופנועים וקטנועים עירוניים כדוגמאת גלקסי אנרג'י. חברת JCS מעוניינת להכניס לשוק האירופאי מוצרי קצה, כמו מטענים וסוללות נטענות סולארית בהספק של עד 24 וולט, תוך ניצול מודולים שלא הבשילו לכדי פאנל עקב פגמים כאלו ואחרים ולהתייעל כפי שחברות במערב למדו.
אבל לא כולם עם הפנים למטה – הסינים מרוצים. סין נמצאת כרגע במירוץ עד ה-30 בספטמבר להתקין 800 מגה-וואט עם תעריף של קרוב ל-20 סנט לקילו-וואט, אי.טי סולאר מכריזה מחר על מוצר חדש ומשיקה מערך אחריות חדש. ואולי זה הלקח הגדול ביותר מהתערוכה: המערב מדבר, מתכנן, מנהל את הכלכלה ואת המחקר ופיתוח, אך התעשייה הסולארית היא ההוכחה לכך שהעולם הגלובאלי אולי איננו כזה. היצרנים בעולם לא מסוגלים להתמודד עם התחרות שסין מייצרת, במיוחד לא בתחום הסולארי. סין חולשת כיום (למעט גרמניה) על השוק, עם מחירים יותר זולים ועם מודעות גוברת לאיכות, לשירות ולאמינות. חברות דוגמת טרינה סולאר, ו-Suntech תופסות נתח נכבד מהשוק האירופאי בכלל והישראלי בפרט. אז אם בימי המלחמה הקרה טבעו את המושג "הרוסים באים, הרוסים באים" בהקשר הפוליטי / צבאי, היום אפשר לומר על הסינים שהם לא באים, הם כבר פה!