מדוע עקרונות של בנייה ירוקה ובת קיימא חייבים להיות מאומצים כחלק מהפתרון למחאת יוקר המחייה

דעה: שנצא מהאוהלים לבניינים ירוקים – תרומת עקרונות של קיימות לדיור בר השגה והוזלת יוקר המחייה

מאת: עו"ד מיכל ביטרמן*

המחאה הנוכחית נוגעת לסדר חברתי-כלכלי חדש במדינה ולזכות הבסיסית לקיום אורח חיים בהישג יד המושתת על ערכים שיווניים וצודקים יותר. בתוך כך נסוב הדיון סביב סוגיות של דיור בר השגה, דיור ציבורי, הוזלת יוקר המחייה, צמצום פערים והיכולת של שכבות במצב סוציו אקונומי נמוך-בינוני ואוכלוסיות מוחלשות להתקיים בכבוד ובאיכות חיים בסיסית. עקרונות של בנייה בת קיימא יכולים, ולמעשה חייבים להיות מאומצים כשהמחאה מתקדמת לעבר ניסוח פרקטי של השינוי המבוקש.

אקדים – לא, לא מדובר בהעמסת אג'נדה נוספת על גב מאבק עמוס ממילא או ברכיבה על גלי מחאה פופלרית. הכוונה היא לתרום לשיח הנוכחי הנוגע ל"איך": איך לקבל דיור בר השגה ויותר מכך, איך לתפעל ולתחזק אותו. איך להוריד עלויות מחייה שפוגעות מעל לכל באוכלוסיות במצב סוציו-אקונומי נמוך, ובפרט הוצאות התפעול (דוגמת חשמל ומים) שיכולות להגיע ל-20% מהמשכורת החודשית. איך המרחב הבנוי, בו שוהים כ-90% מהזמן, יכול וצריך להיות בריא ונעים יותר וזאת – ללא השקעה כספית האפשרית רק לאלו שידם משגת. איך מספקים דיור ציבורי נאות לאוכלוסיות מוחלשות (קשישים, חולים, חוסים, נשים מוכות).

בנייה בת קיימא היא אדריכלות המתחשבת בצורכי המשתמש ודואגת לרווחתו, בריאותו ובטיחותו. תכנון המתחשב בתנאי הסביבה תוך צריכת משאבים מושכלת, ומביא לחסכון כלכלי בטווח הארוך. התייחסות כוללת למורכבויות החברתיות שיש למרחב הבנוי ולתנאי הקיום האנושיים הבסיסיים. מבנים ירוקים צורכים פחות אנרגיה בשביל תאורה ומיזוג, ואפילו יכולים להוות יצרני אנרגיה. הם חסכוניים בצריכת מים ומייצרים פחות פסולת, יש בתוכם תאורה טבעית נאותה ואויר איכותי. בבנייתם נעשה שימוש מושכל וחסכוני בחומרי גלם והועדפו חומרים מקומיים, והם מותאמים לאזור ולאקלים. הבנייה בת הקיימא מעודדת שימוש חסכוני בעתודות קרקע תוך שמירה על שטחים פתוחים ויעילות תחבורתית, ותוצאותיה גם ירידה בזיהום האויר ופליטת גזי החממה, איכות חיים ובריאות משופרת לאורך זמן.

קצת מספרים: מבנה בר קיימא חוסך בהוצאות התפעול השוטפות בטווח הארוך – בממוצע בין 30%-50% בהוצאות האנרגיה (חשמל ודלקים אחרים) וכ-30%-40% בהוצאות מים. לחסכון הפרטי מתווסף חסכון של כ-70% בכמויות הפסולת וירידה של 30%-50% בפליטות גזי חממה. אלה מתרגמים בנוסף גם לחסכון למשק בשל ירידה בהוצאות לטיפול בזיהום אויר, לבניית תשתיות נוספות ולבריאות.

ברור שמספרים אלו רלוונטיים לנושאי הליבה של המחאה הנוכחית. ההחלטה שהתקבלה בשבוע שעבר בנוגע להעלאת מחירי החשמל, למשל, החלטה שכבר ידוע כי היא עתידה להתקבל שוב עוד חודשים מספר, וחוזר חלילה. נדמה שהדיון מתרכז (ובמידה של צדק) בשאלת העיתוי של ההודעה – האם מדובר באירוניה, באטימות (אפשרות שהועלתה גם עם אישור חוק הווד"לים), או בהתנהלות עניינית ותכנון ארוך טווח שנמענים מפופוליזם. אבל, גם האופטימיסט לא יכול להתנחם בהורדה רגעית של שיעור ההתייקרות. כל עוד כחברה אנו תלויים כל כך במשאבים מתכלים דוגמת הדלקים הפוסיליים, שמחירם הולך ומאמיר עם התדלדלות המקורות, המשמעות היא מגמת עלייה מתמשכת ביוקר המחייה התפעולית. ומה שנכון בעניין החשמל נכון וודאי בנוגע למים ולכל משאב מוגבל אחר. פרקטיקות בנייה המפחיתות את התלות במשאבים המתכלים לצורך קירור, חימום, תאורה וניהול משק הבית מטפלות בגורמים להתייקרות ולא בעיתוי שלה.

ישנה תפישה רווחת שבנייה בת קיימא עולה הרבה כסף. זו טעות – כשעצמה, היא איננה יקרה יותר. תכנון נכון וודאי אינו עולה יותר למשק או לצרכן. שילוב מערכות מתוחכמות כרוך לרוב בעלות כספית ראשונית, אולם ההשקעה מוחזרת בטווח המיידי-בינוני (עד כמה שנים). בעתיד יירדו וודאי עלויות אלו בשל חדירת פרקטיקות בנייה בת קיימא והתעצמותו של השוק המקומי. עד אז- מדיניות מכוונת, כדוגמת תמריצים, יכולה לתת פתרון.

בנייה בת קיימא צריכה להיות חלק מפרקטיקת הבנייה ללא קשר למעמד חברתי-כלכלי, ואיננה לוקסוס לעשירים בלבד. היא מחוייבת המציאות במסגרת מאבק שמתמקד באוכלוסיות המוחלשות (הזקוקות לדיור ציבורי שבו פרקטיקות הבניה לעיתים ירודות יותר כמו גם התחזוק השוטף), בחינוך (בתי ספר ירוקים לא רק חסכוניים יותר אלא מספקים סביבת לימודים פורייה המביאה לעלייה בהישגים), בבריאות (מלחמה בסינדרום הבניין החולה, צמצום ימי אשפוז בבתי חולים) ובקושי לגמור את החודש.

עקרונות של בנייה בת קיימא נוגעים ישירות לשלב הנוכחי של המאבק – לשאלה איך עוברים ממחאה כללית לפתרונות ממוקדים, ולחשש מכך שבשוך האבק יוותרו רק הישגים קצרי טווח. על-כן, כל מדיניות ארוכת טווח בתגובה למחאה צריכה להתבסס על עקרונות בנייה בת קיימא כדרך להשגת היעדים. בפרט יש לדרוש אימוץ עקרונות בנייה בת קיימא בכל בנייה חדשה או שיפוץ מבנים קיימים, תוך קידום תמריצים ומדיניות תומכת. למה? כי רוב העולם המערבי כבר נוכח שזה נכון, וצודק, ויעיל, ובשביל שבשורת האוהלים האפורים לא תהיה אוסף בניינים אפורים עוד יותר.

* הכותבת היא חברת הנהלה וממייסדי המועצה הישראלית לבנייה ירוקה.