מערכת תשתיותעד היום חשבנו שמלבד שמירה על הפרי ושימוש כאביזר בבדיחות קרש, לקליפת הבנה אין ערך כלשהו, אבל מחקר חדש טוען כי קליפות הבננה מסוגלות לשמש כאמצעי לטיהור מים.
קליפות בננה לטיהור מים (לא, זו לא בדיחה)
עד היום חשבנו שמלבד שמירה על הפרי ושימוש כאביזר בבדיחות קרש, לקליפת הבנה אין ערך כלשהו, אבל מחקר חדש טוען כי קליפות הבננה מסוגלות לשמש כאמצעי לטיהור מים.
גוסטאבו קאסטרו כימאי העוסק בנושאי איכות הסביבה מצא במחקרו כי קליפות בננה יכולות לסייע בטיהור מים המזוהמים במתכות כבדות, כתוצאה מכרייה או קידוחים, למים נקיים וראויים לשתיה.
קליפות הבננה מכילות חנקן, גפרית ומרכיבים אורגניים אחרים כגון חומצות קרבוקסיליות. חומצות אלו מסוגלות לכרוך את עצמן סביב מולקולות של מתכות עם מטען חיובי, המחלחלות לתוך נחלים, נהרות ומקורות מים אחרים, כתוצאה מפעילות תעשייתית.
על-פי המחקר שהתפרסם בכתב העת Industrial and Engineering Chemistry Research, לא רק שקליפות הבננה מבצעות את תהליך הטיהור באופן אפקטיבי, הן אף עושות זאת טוב יותר מחומרים מטהרים אחרים. בנסוך לכך המחקר טוען כי ניתן להשתמש בקליפות הבננה כ-11 פעמים לצורך הטיהור לפני שהן מאבדות את יעילותן.
קאסטרו סיפר בראיון שנערך עמו כי הוא הופתע לגלות כי דבר כ"כ פשוט וטריביאלי מסוגל לבצע מלאכה, שנחשבה מורכבת ובעייתית, והוא מעריך כי לקליפות הבננה שמור מעתה תפקיד חשוב במיוחד בתהליכי טיהור מים. קאסטרו סיפר גם שלצורך הניסוי במחקר לקח כמות של קליפות בננה, ולאחר תהליך ייבוש הכניסן לתוך מיכל עם מים מנהר הפאראנה, המזוהם בעופרת ונחושת. הקליפות שהוכנסו תפקדו בדיוק כמו חומרים אחרים מסיליקה ופחמן, ואף התעלו על ביצועי החומרים האחרים, מאחר וניתן היה להשתמש בהן מספר פעמים.
צוות המחקר הדגיש כי השימוש בקליפות צפוי להפוך זמין ואטרקטיבי במהירות, שכן מדובר באמצעי זול במיוחד שאינו דורש שינויים כימיכליים כלשהם לצורך התפקוד כמטהר מים.