חיידק הליגיונלה המתרבה במים חמים, מהווה את הסיבה לכך שתקנות משרד הבריאות עבור מוסדות המפעילים חימום מים מרכזי לצריכה (מקלחות), מורות כי מכון ייצור החום צריך לספק מים בטמפ' מינימאלית של 55 מעלות

כמה עולה חיידק הלגיונלה למשק האנרגיה ולמערכת הבריאות בישראל?

מאת: ירון בן נון

אדם סביר שמתקלח במקלחת מים חמים מכוון את טמפרטורת המים ל-38-43 מעלות צלזיוס בקירוב. מגע עם מים בטמפ' של 60 מעלות למשך שניה אחת גורם לכוויות בדרגה 3. חשיפה למשך 10 שניות של עור הגוף למים בטמפ' של 55 מעלות יביא לתוצאה דומה.

בישראל מתרחשות כ-1000 תאונות בשנה כתוצאה מחשיפה למים בטמפרטורה גבוהה מדי. רוב הנפגעים הינם ילדים וקשישים אשר זמן התגובה שלהם איטי. אף על פי כן, תקנות משרד הבריאות למוסדות (בתי מלון, בתי חולים, מרכזי ספורט, בתי דירות מסוימים, בתי אבות) המפעילים חימום מים מרכזי לצריכה (מקלחות), מורות כי מכון ייצור החום צריך לספק מים בטמפ' מינימאלית של 55 מעלות, בגלל אובדני חום בתוך המערכת המספקת את המים לצרכנים, למעשה כל מי שמחמם מים בחימום מרכזי חייב לחמם את המים לכ-65 מעלות.

הסיבה לתקנה הזו נעוצה בהימצאותו של חיידק סמי-אלים בשם ליגיונלה, שמחבב מים חמים ומתרבה בהם. 55 מעלות זו טמפרטורה גבוהה מדי גם בשבילו והיא פוגעת בו וביכולת השגשוג שלו.

לחובבי הטריוויה שביניכם, החיידק (בשמו המלא לגיונלה פניאומופילה) זכה לשמו כאשר תקף בשנת 1976 חבורה של פנסיונרים של הלגיון האמריקאי, שהתכנסה למטרת העלאת זיכרונות ממלחמת העולם השנייה במלון בשם סטרטפורד (לא מומלץ), בפילדלפיה. מחלת החום והנשימה (גרסה של דלקת ריאות) שהם פיתחו נקראת "מחלת הלגיונרים" וגם היא על שמם. כשלושה מכל מאה אנשים שתוקפת אותו המחלה ימות.

האמת המרה היא, שהסטטיסטיקות על מעללי הלגיונלה מוסתרות מהציבור. יש לכך מגוון סיבות, אבל העיקרית היא כי ברור לכולם שאף אחד לא יודע באמת כמה אנשים מתים בשנה מהחיידק, כיוון שהוא גורם למחלה הדומה מאוד לדלקת ריאות וכי תהליך הזיהוי הוודאי שלו, יקר. אנשים קשישים מתים חדשות לבקרים מתסמינים הדומים לדלקת ריאות ובד"כ, אף אחד לא טורח לוודא ממה בדיוק הם מתו. בתי אבות, אגב, כמעט תמיד מחממים מים באמצעות מערכות מרכזיות.

האם הדרך היחידה להרוג חיידקים היא לחמם אותם למוות? התשובה היא חד-משמעית לא. יש שיטות שונות לניקוי וטיהור מים מחיידקים בהשקעה מינימאלית של אנרגיה (אלקטרוליזה, שימוש בתאורה אולטרה-סגולה, מסננים ייעודיים, מגנטים מסוג מסוים הפוגעים ביכולת החיידק להתרבות).

תקנות חימום המים של משרד הבריאות נכתבו בעידן אחר, שבו מחירי האנרגיה היו נמוכים ומידת ההבנה של המחיר הסביבתי שנובע מבזבוז אנרגיה הייתה נמוכה עוד יותר.

מסתבר שבישראל יש עוד בעיה עם התקנה הזו, בשבת, אנשים דתיים אינם משתמשים במים שחוממו לטמפ' הגבוהה מ-43 מעלות כיוון שעל פי ההלכה זו עבירה על איסור בישול בשבת.

המשמעות היא, שבמקומות רבים (אני לא רוצה להגיד כאן באיזה ישיבה או בית חולים או בית אבות מדובר, אבל תאמינו לי שזה מה שקורה) מורידים את טמפ' המים ל-42 מעלות ולוקחים את הסיכון שהחיידק הזה, אולי, לא מתרבה בשבת.

חימום מיותר של מים גורר אחריו מגוון של בעיות: תהליכי הצטברות אבן והתפתחות קורוזיה מואצים מאוד, ופוגעים באופן קשה בתפקוד וביעילות המערכות (דא עקא, חיידקי הלגיונלה וחיידקים בכלל מתרבים בעיקר על מצע משקעי האבן והקורוזיה בצינורות). אבל הבעיה היותר גדולה הנגרמת היא הפסדי חום מיותרים של הצנרת לסביבה, מה שגורר הוצאות גבוהות יותר ובעיקר שריפת דלקים מיותרת.

בתי מלון, בתי חולים וכו' מחממים מים בדרך כלל ע"י שריפת סולר, מזוט או גפ"מ. בית מלון אופייני, הממוקם באיזור ירושלים (ולכן מחמם גם חללים בחורף) ישרוף בערך 150,000 ליטרים של סולר, בכל שנה, לצרכי החימום שלו. בית חולים גדול בישראל שורף כ-2,000,000 (שני מליון!) ליטרים של סולר בכל שנה. מכאן אפשר להסיק, מה המשמעות של שיפור או גריעה של כמה אחוזים בנצילות מערכות אלו.

כשמדובר במערכות חימום המבוססות על טכנולוגיה של משאבות-חום, (טכנולוגיה חדשה יחסית ההולכת ומתפשטת בארץ ובעולם ואשר מפחיתה באופן מרשים מאוד את הוצאות האנרגיה המופנות לחימום מים), חימום המים ל-65 מעלות הוא גבולי ביותר מבחינת ביצועי המערכות וגורר אחריו פגיעה קשה בנצילות המשאבות (COP), חימום מים ל-50 מעלות במקום 60 עשוי להגדיל את נצילות המשאבות ב-20 עד 30 אחוזים.

מדוע אם כן לא מאשרים במשרד הבריאות שיטות אחרות לטיהור המים מחיידק הלגיונלה? אז זהו, שכאן, אולי, אני איש בשורה. במהלך התחקיר לכתבה הזו נתקלתי בחברה ישראלית בשם C.Q.M שפיתחה מערכת שכל ייעודה הוא ניקוי מערכות מים מרכזיות מהחיידק הסורר הזה. המערכת פועלת בשיטה של יצירת כלור ועוד מספר מחמצנים חזקים אחרים באמצעות אלקטרוליזה של המים. החברה התקינה מערכות כאלה בשני מרכזים רפואיים באוסטריה ובמספר רב של מערכות קירור בארץ ובעולם. במשך שלוש השנים האחרונות הם מפעילים מערכת כזו בבית חולים רוטשילד בחיפה. לאחרונה הם הצליחו להשיג אישור רשמי לביצוע פיילוט, ממר שלום גולדברגר, המהנדס הראשי של בריאות הציבור במשרד הבריאות, במהלך הפיילוט תיבחן הטכנולוגיה שלהם במערכת חימום מים מרכזית בה תופחת טמפ' המים ל-50 מעלות בשלב הראשון, ובשלבים הבאים תבחן האפשרות להפחתה נוספת בטמפ'.

משרד הבריאות לא קבע למשך איזו תקופה יופעל הפיילוט, ויש סיכוי שמטבע הבירוקרטיה של מערכות כמו משרד הבריאות, הדבר עלול להמשך זמן רב. אולם לפחות ניתן לבשר על קצה קצהו של סיכוי, שבקרוב יאשר המשרד למוסדות נוספים להתקין מערכות כאלו ואחרות המאפשרות הורדה של טמפרטורת החימום של המים לרמה שפויה יותר, ובא לציון גואל.

מילה אחרונה, תקנות משרד הבריאות הישראלי זהות לתקנות שונות בעולם, ולמעשה, לא ידוע על מדינה בה מתמודדים עם החיידק הזה בצורה אחרת, כך שאם הפיילוט של חברת C.Q.M יעבור, ייתכן כי מר שלום גולדברגר יקנה לעצמו שם בהיסטוריה של ההתייעלות האנרגטית בעולם.

הכותב הינו מנהל תחום מרקום בחברת "פבוס אנרגיה"