עם החלת תקנות הפרדת המדידה, חלה התייקרות של למעלה מ- 300% במחיר המים אותו משלם הישוב המתוכנן עבור הגינון הציבורי. בארגון עובדי המים מצאו כי בגין צריכה ממוצעת של 100,000 מ"ק לשנה להשקיית הגינון הציבורי ישלם כעת הישוב 600,000 ₪ לשנה, על- פי הנתונים המוצגים בטבלה:

ישראל מתייבשת: הגינון הציבורי בישובים המתוכננים עומד בסכנת ייבוש

עם החלת תקנות הפרדת המדידה, חלה התייקרות של למעלה מ- 300% במחיר המים אותו משלם הישוב המתוכנן עבור הגינון הציבורי. בארגון עובדי המים מצאו כי בגין צריכה ממוצעת של 100,000 מ"ק לשנה להשקיית הגינון הציבורי ישלם כעת הישוב 600,000 ₪ לשנה, על- פי הנתונים המוצגים בטבלה:

במצב זה, בהכרח, יבחן כל ישוב את האפשרויות העומדות בפניו, בכפוף לתקנות המים השונות והמשמעות, ברוב המקרים, תהיה יבוש כמעט ודאי של הנוי הציבורי בישובים המתכננים ואף ברשויות המקומיות. כגוף מקצועי המיצג מעל 200 ישובים וצרכני מים, נתקלים אנשי ארגון עובדי המים לא אחת בישובים הנאלצים להמיר את השטחים הירוקים שבמרכזם בשטחי בטון או אף בעשבייה וקוצים יבשים, בשל עלויות ההשקייה הגבוהות. פעמים רבות מתבקשים אנשי הארגון על ידי הצרכנים לייעץ להם כיצד לפעול למציאת אלטרנטיבות שונות במציאות החדשה, שהתהוותה בהתיישבות המתוכננת והרשויות המקומיות.

אחת מהאלטרנטיבות העומדות בפני הצרכנים במגזר הכפרי והעירוני, הינה שימוש במי קולחין, העומדים באיכות תקנות משרד הבריאות ואשר השימוש בהם קיבל את אישור המשרד, להשקית הנוי הציבורי, אולם חשוב להדגיש כי הפניית מי קולחין לצורכי נוי ציבורי בכמויות גדלות והולכות, בימים בהם משאב זה נמצא בחסר, תבוא בהכרח על חשבון הקצאות מים אלה לחקלאות.

בעבר הוקצתה לעיר ולרשות המקומית, כמות מים לצורכי הנוי הציבורי בתעריף מוזל. תעריף זה בוטל לאחרונה על פי החלטות מועצת רשות המים. בימים אלו מתנהל מו"מ בין רשות המים ומרכז השלטון המקומי על הקצאת מים לנוי הציבורי בתעריף מוזל.

בארגון עובדי המים פנו לאחרונה למ"מ סמנכ"ל אסדרה ברשות המים, עו"ד תהל ברנדס בהצעה להציג מספר אלטרנטיבות לפתרון הנושא וליצירת מנגנון שיאפשר הוזלה של עלות המים המיועדים לצורכי הנוי הציבורי בהתיישבות הכפרית המתכננת ביחס שווה לעלות המים לצורכי הנוי הציבורי ברשויות העירוניות.

מנכ"ל הארגון, ארז וייסמן: "ההשלכות של ייבוש שטחי נוי ציבוריים בישובים המתוכננים וברשויות המקומיות עלולות להגיע עד כדי נטישת ישובים, בשל אבדן איכות החיים המאפיינת אותם. אני מאמין כי יש לשמור בכל דרך על הריאות הירוקות הללו ולמצוא פתרון להשקיית שטחים אלה, בכדי שלא נעמוד בפני ישובים, בעיקר בפריפריה ובאזורי ספר, המתרוקנים מיושביהם, תוך פגיעה קשה במדיניות ההתיישבות של מדינת ישראל. פנינו לרשות המים בבקשה לגבש פתרון מיטבי לשמירה על הירוק, אולם עד כה, לצערי, פנייתנו לא נענתה".