המשרד להגנת הסביבה מגיב בחריפות לטענותיו של עו"ד אריה נייגר, היועץ המשפטי של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה והתאחדות התעשיינים, אשר טוען כי חוק שיקום הקרקעות שיזם המשרד יעלה את מחירי הנדל"ן.
המשרד להגנת הסביבה: לא נאפשר לבעלי ההון ולתעשיינים לפגוע בבריאות הציבור
המשרד להגנת הסביבה מגיב בחריפות לטענותיו של עו"ד אריה נייגר, היועץ המשפטי של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה והתאחדות התעשיינים, אשר טוען כי חוק שיקום הקרקעות שיזם המשרד יעלה את מחירי הנדל"ן, מאחר והקבלנים אשר יקנו קרקע למגורים יצטרכו לשאת בעלויות סקרי קרקע וניקויה, שיכולות להגיע למילוני שקלים לאתר. עלות זו, טען נייגר, תגולגל באופן ישיר על הקונים.
"לא נאפשר לבעלי ההון ולתעשיינים לפגוע בבריאות הציבור", מבהירים במשרד להגנת הסביבה. "מגורים על קרקע מזוהמת משמעותה חשיפת הדיירים לחומרים מסרטנים ורעלים שיפגעו בבריאות התושבים הגרים על שטח זה. מצער מאוד שדוברם של התעשיינים והמזהמים הכבדים מעז להטיל דופי בחשיבות החוק לשיקום קרקעות מזוהמות ומצפה שהמדינה תוותר לשולחיו על עלויות ניקוי הקרקע".
במשרד מבהירים כי החוק החדש מחייב לשקם ולנקות אלפי קרקעות מזוהמות במדינה, לרבות באזורים המבוקשים ביותר. כיום, קיימים עשרות אלפי דונמים של קרקע שזוהמה לאורך שנים על ידי תעשייה וגורמי ממשלה ולא ניתן לעשות בהם כל שימוש, כולל למגורים, ולכן כל שימוש בקרקע עלול לגרום לציבור המשתמשים סיכונים בריאותיים חמורים. קידומו של החוק יביא לטיפול בקרקעות אלו, ימנע את הסכנה הבריאותית הנשקפת מהן, ויאפשר השמשתן למגורים או לשימושים נחוצים אחרים.
"בניגוד לטענתו של עו"ד נייגר, החוק המוצע מיישם באופן מלא את עיקרון 'המזהם משלם', ולמעשה זוהי הפעם הראשונה בחקיקה ישראלית בה מעוגן עיקרון חשוב זה באופן מפורש בסעיפי החוק. ייתכן כי דווקא בשל סיבה זו, חוששים התעשיינים מקידומו של החוק, אשר יטיל עליהם חד משמעית לשאת בעלות הנזקים שגרמו במשך השנים לבריאות הציבור והסביבה", לשון הודעת המשרד להגנת הסביבה. אין להשלים עם מצב בו הציבור כולו נאלץ להתחלק בעלויות שיקום זיהום הפעילות התעשייתית, שבמשך שנים זיהמה קרקעות ומקורות מים, ובכך גרמה לנזקים אקולוגיים ובריאותיים הנאמדים במיליארדי שקלים".
עבודה כלכלית שערך המשרד מצאה כי התועלות אשר עתידות לצמוח מקידומה של הצעת החוק נאמדות בכ-35 מיליארד ש"ח. תועלות אלה עולות עשרות מונים על העלות הנדרשת לצורך יישומו, והן נובעות הן מעלייה צפויה בערך הקרקע כתוצאה משיקומה, והן מחיסכון בעלויות תחלואה.