מנהל מקרקעי ישראל מזמין הציבור לעיין בהצעה בנושא: הקמת מבנים לאנרגיה סולארית בשטחי משבצות חקלאיות

מינהל מקרקעי ישראל מזמין את הציבור הרחב ובעלי עניין לעיין בהצעה, שהתגבשה במינהל מקרקעי ישראל בנושא הקמת מבנים לאנרגיה סולארית, בשטחי משבצות חקלאיות של מושבים וקיבוצים, ואשר תובא לדיון במועצת מקרקעי ישראל.

את ההתייחסות להצעה ניתן להעביר בדואר לאגף החקלאי, מינהל מקרקעי ישראל, רחוב שמאי 6 ת.ד. 2600 ירושלים מיקוד 94631, או לחילופין למייל:
[email protected]. ניתן להעביר התייחסות להצעה עד לתאריך 15.8.2011

להלן ההצעה שהתפרסמה באתר מינהל מקרקעי ישראל:

הצעת החלטה לאישור מועצת מקרקע ישראל

להלן הצעה לקביעת כללים לגבי הקמת מתקנים לאנרגיה סולארית, בתוך משבצות ישובים (משבצת תקנית) אשר תובא בפני מועצת מקרקעי ישראל, לדיון והחלטה.
ההמלצות להלן אינן מתייחסות לשטחים זמנים ושטחי מטעים/עיבוד חקלאי.

1. הצבת פאנלים סולארים על מבנה קיים שהוקם כדין

בהתאם להחלטת מועצה 1162 סעיף 2.2.2.2. בגין הקמת מתקן סולארי על גג של מבנה קיים אשר נבנה כדין, לא יגבה המינהל תשלום ולא יערוך עסקה.
א.             הפטור מהתשלום הנדון הינו ללא תלות במיקום הנכס.

ב.             אין צורך בחתימת המינהל לגבי תוכניות כנ"ל.

ג.              לא ניתן לתת התחייבות לרישום משכנתא בגין הגגות/המבנים הממוקמים במשבצת החקלאית עליהם הוצבו הפאנלים הסולארים מהטעם שאסור לפצל נחלה.

2. הקמת מתקן סולארי כשימוש נוסף (דו תכליתי):

קיימות יזמויות המבקשות לשלב את הקמת המתקן הסולארי עם שימוש קיים /או עתידי כגון :על מאגרי מים, מאגרי קולחין, בריכות דגים ( על דפנות המאגר או בריכת המים ) או באמצעות קירוי מאגרי מים/קולחין, חניות וכדומה.

מומלץ לאפשר לבעל זכויות חכירה לרבות הרשאת שימוש לתקופה של 7 שנים מתחדשת להתקין מתקן סולארי כשימוש משולב/נוסף בכפוף :

א.             אישור מוסדות התכנון ומשרד התשתיות להקמת המתקן הסולארי.

ב.             אישור הרשויות המוסמכות כי השימוש העיקרי אשר למטרתו הוקצתה הקרקע לא נפגע.

ג.               במקום בו הקצאת הקרקע לתקופה של 7 שנים מתחדשת, המינהל יאריך את החוזה ל עד -24 שנים + 11/12 חודשים, בכפוף לקבלת אישור הרשות המוסמכת כי מתקן התשתית (המאגר) יפעל לפחות לתקופה של 10 שנים.

ד.             התשלום בגין הוספת השימוש הנ"ל יעשה בכללים של תוספת בנייה/שימוש,למעט אם מדובר במאגר או כל מתקן אחר בגינו לא נערכה עסקה (תיערך עסקה חדשה בתשלום מלא).

3. הקמת מתקן סולארי בחלקה א':

בהתאם לתמ"א 10/ד'/10 ניתן לקבל היתר להקמת מתקן פוטו וולטאי בייעוד חקלאי בתחום חלקה א' בנחלה בהתאם לתנאים הבאים :

א. המתקן הפוטו וולטאי המצוי בשטח הצמוד למבנה המגורים או למבנה משק מאושר שמיקומו צמוד לשטח המגורים.

ב. שטח המתקן הפוטו וולטאי יהיה עד 1 דונם, ומתקנים על גגות בחלקה א' לא יבואו בחישוב שטח זה;

ג. יועדף השימוש בעמודים או בטרקרים, על מנת למנוע ככל הניתן פגיעה בשימושים החקלאיים.

ההמלצה:

1)  לאשר את העמדה שנקבעה בתוכנית המתאר הארצית.

2)  אישור הקמת מתקן כאמור יבוצע תמורת תשלום מהוון בשיעורים הרלבנטיים לאזורי עדיפות.

4. הקצאת קרקע להקמת מתקן סולארי בדרך של פטור ממכרז במשבצת תעשה בתנאים שלהלן :

א. הכנת תוכנית שינוי יעוד למטרת הקמת מתקן סולארי מותנית בהסדרת גבולות משבצת הקבע של הישוב החקלאי. עד לסיום ההסדרה המנהל יצייד את המבקש באישור כי שטח התוכנית המוצעת מצוי בתחום המשבצת של המבקש לגביו זכאי לחוזה חכירה.

ב. מיזמים לאנרגיה סולארית במשבצת של ישוב בודד יוגבלו לשטח בהיקף של עד-250 דונם בלבד לא כולל מתקנים לאנרגיה סולארית על גגות בשטחים ובשימושים דו תכליתיים ובחלקה א.

ג. ויתור על קרקע זמנית :

1)             בתוכניות לשינוי יעוד למטרת הקמת מתקן סולארי בשטחי משבצת בהיקף שטח הגדול מ-125 דונם, המינהל יתנה את תמיכתו בתוכניות בויתור על קרקע זמנית, בהיקף כפול (2:1) מהשטח המיועד לפרויקט הסולארי החל מהדונם הראשון לפרויקט (כלומר ויתור על 500 דונם בקרקע זמנית אם הפרויקט הסולארי הינו בשטח של 250 דונם).
2)             בישובים המצויים בעוטף עזה, הדרישה לויתור על קרקע זמנית תחול כאשר מדובר בפרויקט בשטח העולה על 200 דונם.

ד. בישובים בחבל איילות מיזמים לאנרגיה סולארית במשבצת של ישוב בודד יוגבלו ל-800 דונם .האמור בכפוף להתאמת תקן גודל הנחלה בתיאום עם משרד החקלאות.

ה. תתאפשר החלפת קרקעות בין שטח משבצת לשטח זמני בתיאום עם המינהל על מנת שהיזם יעשה שימוש בקרקע שולית/נחותה מבחינה חקלאית.

5. פרויקט משותף של מספר ישובים.

מדובר בפרויקט בו שותפים מספר ישובים אולם המתקן יוקם על שטח משבצת של אחד מהישובים (להלן הישוב המוביל).

א.             הסדרת משבצת הקבע של הישובים הכלולים בפרויקט כאמור בסעיף 4 א' לעיל.
ב.             על הישובים השותפים במיזם יחולו הכללים המפורטים בסעיף 4 לעיל.
ג.              במקרים חריגים וככל שמספר השותפים רב יותר, ולכל אחד מהם יינתן נתח משמעותי מהפרויקט האזורי (עד להיקף 250 דונם) הנהלת המינהל רשאית להגדיל את חלקו של הישוב המוביל עד להיקף של 300 דונם.
ד.              בפרויקט המשותף תתאפשר גמישות לגבי החלוקה והאיזון בין השותפים בתנאי שכל ישוב לא יעבור את מגבלת השטח כאמור לעיל בסעיף 4 ב'.
ה.             בתוכנית לשינוי יעוד למטרת הקמת מתקן סולארי משותף,כאשר מדובר בשטחי משבצת בהיקף שטח הגדול מ -125 דונם ביישוב אחד,המינהל יתנה את תמיכתו בתוכנית בויתור על קרקע זמנית בהיקף שווה (1:1 ) מהשטח המיועד לפרויקט הסולארי.
ו.              בחשבון מניין השטחים הסולארים ליישוב יילקחו בחשבון השטחים הכלולים בפרויקט אזורי ושטח הכלול במיזם יישובי נפרד.
ז.              על מנת לקדם פרויקט אזורי ניתן יהיה לקדם שינויים בגבולות שטחי המשבצת של הישובים השונים באמצעות ועדת הקרקעות.

6. המינהל יחתום על תוכניות לשינוי יעוד למתקן סולארי כחלק מהתנאים להפקדה, כאשר ליוזמי התוכניות יובהר האמור בסעיפים 4 ו-5 לעיל.

7. תנאי לביצוע העסקאות תותנה בקבלת המלצה של משרד התשתיות.

8. תקופת החכירה תהא עד 25 שנה.

הפסקת השימוש כמתקן סולארי תחייב את השבת הקרקע לשימוש הקודם שלה לרבות פינוי המתקנים. למרות האמור ניתן יהיה לחדש את העסקה להמשך שימוש למתקן הסולארי, לתקופה נוספת כפוף להמשך השימוש ולהמלצות הגופים המוסמכים בנדון ועל פי נוהלי המינהל שיהיו תקפים במועד החידוש.

9. על הקמת מתקן אנרגיה בשיטת תרמו סולארי יחולו הכללים האמורים בסעיפים 4 -8 כולם.

10. תשלום:

המינהל בוחן שתי חלופות:

א. תשלום מהוון עבור כל התקופה.

ב.   תשלום שנתי בדרך של תמלוג בשיעור שיקבע בהמשך.