משרד האוצר מתנגד בתוקף להקצאה נוספת של תעריפי הזנה לחברות המייצרות חשמל סולארי עבור מערכות קטנות ובינוניות, בטענה שעלותו של החשמל הנקי גבוהה משמעותית מעלות החשמל המיוצר באמצעים מזהמים. אבל בכדי לבדוק את הפער האמיתי בין ייצור חשמל הסולארי לייצור החשמל אותו משרד האוצר מעודד, יש לבדוק את הדברים בצורה מקיפה ומדויקת יותר.
דעה: אז מה היא העלות האמיתית של 60 מגה-וואט?
מאת דני דנן
משרד האוצר מתנגד בתוקף להקצאה נוספת של תעריפי הזנה לחברות המייצרות חשמל סולארי עבור מערכות קטנות ובינוניות, בטענה שעלותו של החשמל הנקי גבוהה משמעותית מעלות החשמל המיוצר באמצעים מזהמים. אבל בכדי לבדוק את הפער האמיתי בין ייצור חשמל הסולארי לייצור החשמל אותו משרד האוצר מעודד, יש לבדוק את הדברים בצורה מקיפה ומדויקת יותר.
מחיר החשמל בישראל הינו מן הנמוכים במערב, ונע סביב החצי שקל לקוט"ש.
למעשה, חברת החשמל צוברת חובות במיליארדי שקלים עקב מחיר חשמל נמוך – חובות אותם יאלץ הדור הבא לשלם בגין שימוש בחשמל, ולכן כשמחיר החשמל הממוצע באירופה הוא סביב ה-16 יורו-סנט לקוט"ש בישראל המחיר הוא חצי שקל, מה שיוצר פער בין מחיר האנרגיות המתחדשות למחיר החשמל.
בנוסף, בישראל מוענקת פרמיה עבור מניעת זיהום אויר של 12 אגורות לקוט"ש, ואילו במדינות האיחוד האירופי והמערב פרמיית הורדת זיהום האוויר היא כ-20 אגורות לקוט"ש.
מכאן, שהאוצר מסתמך על שני נתונים בעייתיים בחישובי העלות למשק הישראלי של השימוש באנרגיות מתחדשות, בנוסף לכך האוצר מתעלם בחישוביו מהצורך לייצר הכנסה ותעסוקה בפריפריה, כמו גם מהכנסות הנובעות מתשלומי מס הכנסה, שיחזרו לקופת המדינה מהיצרנים הפרטיים. בכך למעשה מייצר משרד האוצר תחשיב מגמתי של מחיר החשמל הקונבנציונלי מול מחירו של החשמל הסולארי, ומתעלם ממכלול המרכיבים שבדרך, כך שנוצר פער של 50 מליון שקל לכל שנה במשך 20 השנים הבאות. 50 המיליון האלה מורכבים כדלהלן:
מתוך 51 מיליון השקלים הללו אל 25% (כ-12 מליון ש"ח), ניתן להתייחס כפרמיית הורדת זיהום אויר, כך שהסכום יורד לכ-38 מליון.
במידה ומחירי החשמל יעלו ב-20% כמו שצופים ברשות החשמל, הפער ירד ל-25 מליון ש"ח לשנה וזה עוד לפני שמחשבים את ההחזר שהמדינה תקבל מיצרני החשמל הפרטיים, את התמיכה בפריפריה ואת העובדה שחשמל ה-PV מיוצר בזמן פסגה, כלומר בזמן שהמזגנים עובדים והתעריפים יקרים יותר משמעותית, ומשנים את כל החישובים לטובת הפוטו-וולטאי.
במידה ויתבצע תחשיב אמיתי לגבי ה-60 מגה וואט שיכלול את כל האלמנטים (חשמל פסגה, פרמיית זיהום אויר, מס הכנסה, תעסוקה בפריפריה) – ספק אם ימצא פער עלויות אמיתי ומשמעותי.
הדרך הטובה ביותר לבחון את הנושא היא באמצעות ועדה אשר תבדוק בעזרת יועצים בינ"ל נייטרלים את התועלות הנוספות, אם קיימות בכלל, שללא ספק תאשר הקצאה נוספת של 60 מגה-וואט, ותיצור רצף עד ההגעה לגריד פאריטי.
אסור לשכוח שב-2013 אפשר יהיה לייצר חשמל סולארי בעלות פחותה והפערים יצטמצמו עד שנגיע למצב שהחשמל הסולארי יהיה מרכיב דומיננטי בישראל, כחלק מיצירת עצמאות אנרגטית למדינת ישראל ואי-תלות מוחלטת בגז, עם כל הבעיות הביטחוניות הכרוכות בגז.
במידה ורה"מ רוצה להוביל את המדינה לעצמאות אנרגטית דרך חשמל סולארי בעלויות נמוכות, רציפות ויציבות – זו הדרך!
אחרי הורדת חישובי פרמיית זיהום אויר, העלאת מחירי החשמל הצפויה בשנים הקרובות, המשמעויות של יצירת מקומות עבודה והרציפות בתחום, עידוד המפעלים הישראלים המפתחים ממירים, ההשקעה בפריפריה והכספים המועברים למס הכנסה, ספק רב אם אותו פער של 25 מליון ש"ח לשנה אכן יהיה קיים.
הכותב הוא מנכ"ל אנרפוינט ישראל