דני דנן מנכ"ל אנרפוינט ישראל סבור כי המלצות מסמך הפשרה שגובש על-ידי יוג'ין קנדל נוטות באופן ברור ושגוי להעדפת מערכות סולאריות קרקעיות גדולות על פני מערכות קטנות ובינוניות.

דעה: ישראל זקוקה לתוכנית רב-שנתית להצלת מגזר האנרגיה הסולארית

מאת: דני דנן

בעקבות המחלוקת המתמשכת בין משרד התשתיות ומשרד האוצר, גובש לאחרונה מסמך פשרה על-ידי יוג'ין קנדל, ראש המועצה לכלכלה, שמונה ע"י ראש הממשלה לשמש כבורר בין שני המשרדים. כוונתו המקורית וגישתו של קנדל למגזר האנרגיה הסולארית בישראל הייתה חיובית, אולם המלצות המסמך נוטות באופן ברור ושגוי להעדפת מערכות סולאריות קרקעיות גדולות על פני מערכות קטנות ובינוניות.

בתום חודש של בוררות גיבשה המועצה לכלכלה, מסמך פשרה לפיו תופשר מרבית המכסה להקמת שדות סולאריים גדולים בהיקף של 500 מגה וואט, ואילו 40 מגה וואט בלבד יוקצו כעת למתקנים קטנים ובינוניים, ומכסה של  60 מגה וואט נוספים עד 2014. מכסה זו למתקנים קטנים ובינוניים היא מזערית, משום שלרשות החשמל וחברת החשמל הוגשו כבר בקשות להתקנת מערכות בהיקף של למעלה מ-1000 מגה וואט על-ידי יזמים שונים.

ישנם יתרונות רבים למערכות קטנות ובינוניות, המחוברות על גגות מבנים שהינם בעלי רשת חשמל קיימת. החשמל המופק בשיטה סולארית בשעות היום נצרך על-ידי הצרכן במבנה, עלות החיבור לרשת הקיימת נמוכה, ההובלה על ידי חברת חשמל אינה נדרשת והכדאיות הכלכלית מובהקת. לראיה, בגרמניה ובאיטליה הגדילה הממשלה את ההיתרים להתקנת מערכות קטנות על גגות מבנים קיימים.

התקנת מערכות סולאריות על גגות מבנים מביאה לחיסכון ניכר למשק החשמל, בשל העובדה שההשקעה בתשתיות ההולכה הנדרשות למערכות אילו קטנה לעין שיעור בהשוואה למערכות קרקעיות גדולות. זאת בשל פיזור רחב של המערכות בסמיכות למבנים באזורי הצריכה.

לפיכך על ממשלת ישראל להגדיל את המכסות המיועדות למתקנים קטנים ובינוניים ולקבוע תוכנית רב-שנתית שתכלול מכסה רציפה החל מהמחצית השנייה של שנת 2011 ועד למחצית הראשונה של שנת 2014. בהתאם למתווה זה, יקבעו מראש מכסות כמותיות חצי שנתיות ידועות מראש, ויקבע מתווה תעריפי היורד ב-5% בכל חצי שנה. בהתאם למתווה ניתן לקבוע מראש כי החל מהמחצית השנייה של שנת 2012 התעריף למערכות בינוניות יהיה תואם למחיר ייצור חשמל ממקורות קונבנציונאליים בשעות השיא בתעריף 1.13 אגורות, והחל משנת 2013 התעריף יירד מתחת לסף זה ויגיע ל- 0.95 אגורות בלבד.

על פי הניסיון הנצבר במדינות מערב אירופה, מתווה שכזה ייצור תקופת גשר שתאפשר למערכת הבנקאית בישראל לרכוש אמון בהתקנת מערכות הפוטו-וולטאיות, ולהגביר את הנכונות לממן הקמת מערכות, ולירידה בסיכון המיוחס להקמתן, וכפועל יוצא מכך, לירידה בעלות המימון של הקמת מערכות אלה.

אחד העקרונות החשובים שיש לקחת בחשבון, הוא שמחיר הפקת אנרגיה סולארית בעולם עומד להגיע בשנים הקרובות למחיר הנמוך ממחיר החשמל, לכשנגיע לנקודה זו, כבר לא תשאל השאלה לגבי כדאיות השימוש באנרגיה סולארית. אך עד אז יש להתוות גשר ראוי לתקופת הביניים, על מנת שנהיה ערוכים לכך מראש.

ללא מתווה ברור בתחום האנרגיה הסולארית, מדינת ישראל תפקיר את תושבי הפריפריה והיזמים שהשקיעו מאמצים וכספים רבים על מנת לפתח את התחום כולו. חשוב להבין שרק עם קו מדיניות ברור וחזון, ממשלת ישראל תוכל לעמוד ביעדים שקבעה לעצמה בייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, ולקדם את אחד הנושאים החשובים בעולם: איכות הסביבה, ושמירה על בריאות כלל התושבים על-ידי הורדת הזיהום באופן ראוי למדינה מערבית.

דני דנן הוא מנכ"ל חברת אנרפוינט ישראל