מדען אמריקאי טוען כי פיתח מתקן סולארי הקולט יותר מ-90 אחוזים מהאור הזמין. פטריק פינהרו, פרופסור במחלקה להנדסת כימיה באוניברסיטה, טוען כי האנרגיה המופקת באמצעים פוטו-וולטאים מסורתיים של קליטה סולארית אינה יעילה ומזניחה את מרבית הספקטרום האלקטרומגנטי סולארי.
מדען אמריקאי טוען כי פיתח מתקן סולארי הקולט יותר מ-90 אחוזים מהאור הזמין
מערך ה"ננטנות" שפיתח פרופסור פטריק פינהרו – צילום Idaho National Laboratory
בעיית היעילות בפאנלים סולאריים מוכרת – הם מצליחים לקלוט כ-20 אחוזים מהאור הזמין. מהנדס באוניברסיטת מיזורי פיתח לאחרונה שכבה סולארית גמישה הקולטת יותר מ-90 אחוזים מהאור הזמין, והוא מתכנן לבנות אבות-טיפוס של המוצר שיהיו שמינים לצרכנים בחמש השנים הקרובות.
פטריק פינהרו, פרופסור במחלקה להנדסת כימיה באוניברסיטה, טוען כי האנרגיה המופקת באמצעים פוטו-וולטאים מסורתיים של קליטה סולארית אינה יעילה ומזניחה את מרבית הספקטרום האלקטרומגנטי סולארי. המתקן שהפרופסור וצוותו פיתחו הוא ביסודו שכבה דקיקה וגמישה של אנטנות ננו זעירות הנקראות "ננטנות", המסוגלות לרתום את החום מהתהליכים התעשייתיים ולהמיר אותו לחשמל זמין. הכוונה הסופית היא להרחיב את הקונספט לצורך פיתוח של מכשיר המורכב מ"ננטנות" סולאריות דומות, שיהיו מסוגלות לאסוף קרינה סולארית, בטווחי האינפרא-אדום הקרוב והאופטי, של הספקטרום הסולארי.
פינהרו וצוותו הצליחו לפתח דרך להפיק חשמל מאור השמש וחומה, באמצעות מעגל חשמלי מיוחד הפועל בתדרים גבוהים. צוות המחקר יצר כבר שותפות עם חברה פרטית, על מנת להתחיל בייצור מסחרי של המכשירים.
"המטרה הסופית שלנו היא לאסוף ולהשתמש באנרגיה הסולארית ככל שניתן ברמה התיאורטית, ולהביא את המוצר לשווקים, כחבילה לא יקרה, שתהיה בהישג ידם של כל מי שרוצה להשתמש בה, מסביר פינהרו. "אם נצליח לייצר אותה מסחרית המוצר, הדבר יקפיץ את טכנולוגיות האנרגיה הסולארית שנות דור".
בשלב זה הצוות שוקד על השגת מימון ממקורות פרטיים, כמו גם ממשרד האנרגיה האמריקאי. בשלב הבא הצוות רוצה להציג רכיב סופג אנרגיה, שיוכל להשתלב בתשתיות תעשייתיות קיימות, כולל מפעלים המשלבים תהליכי חום, וחוות סולאריות.
הצוות מאמין כי במהלך חמש השנים הקרובות הם יצליחו לייצר מוצר הניתן לשילוב בפאנלים פוטו-וולטאים קונבנציונאליים. ברגע שיובטח המימון לפרויקט, פינהרו חוזה מגוון של מוצרים נלווים שיפותחו המתבססים על הטכנולוגיה, כמו גלאי אינפרא-אדום מתקדמים, המיועדים לשדות תעופה, ציוד מחשבים אופטי וציוד טלקומוניקציה המבוסס על אינפרא-אדום.