בצעד חריג ונדיר, המליצה הועדה לביקורת המדינה למליאת הכנסת, לצרף גוף פרטי לאחריות בדיקתו של מבקר המדינה. תאגידי המים, המנהלים את צריכת המים והביוב של רוב אזרחי ישראל ייבדקו מעתה ע"י מבקר המדינה, למרות היותם גופים פרטיים – זאת, כאמור בכפוף לאישור מליאת הכנסת.

הועדה לביקורת המדינה ממליצה למבקר המדינה לבדוק את תאגידי המים

בצעד חריג ונדיר, המליצה הועדה לביקורת המדינה למליאת הכנסת, לצרף גוף פרטי לאחריות בדיקתו של מבקר המדינה. תאגידי המים, המנהלים את צריכת המים והביוב של רוב אזרחי ישראל ייבדקו מעתה ע"י מבקר המדינה, למרות היותם גופים פרטיים – זאת, כאמור בכפוף לאישור מליאת הכנסת.

יו"ר הועדה, ח"כ יואל חסון שהוביל את המהלך אמר כי הגיעו אליו ואל חברי הכנסת תלונות רבות של אזרחים בעניין, והדגיש כי תחקיר "כולבוטק" בנושא חשף מיצג מטריד מאד בהתנהלותם של תאגידי המים, בחישוב צריכת המים ובשירות לציבור. חסון הוסיף כי העלאת מחירי המים לאחרונה, ביותר מ-35%, היא פרי הקמתם של תאגידים רבים מדי, במקום להקים מספר תאגידים אזוריים. חסון ציין כי חייבים רפורמה בתאגידי המים, וכי חובה על התאגידים להתקין שסתום אל-חוזר בצינורות, גם כדי לשמור על איכות המים, ועל רשות המים להוציא זאת כהנחיה מחייבת.

נציג המבקר שמואל גולן הוסיף כי מזה כשנתיים מבקש מבקר המדינה לבדוק את פעילותם של התאגידים, ואילו השר לתשתיות לאומיות עוזי לנדאו האשים את משרדי האוצר והמשפטים כי "הם האחראים לכך שאני כשר אחראי על משק המים – אבל חסר סמכויות לחלוטין". גם לנדאו תמך בהעמדתם של התאגידים לביקורת המבקר ובצמצום מספרם, אך הסתייג ממה שכינה "השתלחות מכלילה נגד התאגידים שבהם המון אנשים שעושים את מלאכתם היטב, ואם יש חריגים מבקר המדינה צריך לטפל בהם". לדברי השר, יש אזורים בארץ שתאגידים לא מתאימים להם, וכי העליה החדה האחרונה במחירי המים היא פיצוי על שנים רבות שהמחירים לא עודכנו. לנדאו הוסיף כי המחיר בישראל הוא ממוצע בעולם, והוא ודאי לא-מובן-מאליו אחרי שש שנות בצורת.לעומתו ציין ח"כ דב חנין (חד"ש) כי השירות שהתאגידים נותנים לצרכן, מלמד שהגישה שבשמה הם הוקמו והופרטו הייתה שגיאה.

הדיון היה סוער ולווה בהאשמות הדדיות בין ראשי רשויות לבין מנהלי תאגידים ורשות המים. מחד אלו מאשימים את הרשויות בחוסר השקעה בתשתיות המים במשך שנים, ואלו מאידך מאשימים את התאגידים במנגנונים מנופחים וצבירת הון. אזרחים ממודיעין ומחיפה סיפרו על חיובי מים מוגזמים, על חיוב של צריכה ציבורית לבתים פרטיים, טענות על נזילות למרות שהוכח כי לא היו כאלו, ולסירוב של התאגידים להחזיר את מלוא הסכום שנגבה בטעות. במהלך הדיון הסוער אף נשבר פטיש היושב-ראש, וסדרני הכנסת נאלצו להביא פטיש חדש.

חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין טען כי "נערי האוצר מצאו דרך להוציא כסף מהציבור, וכיום מקבלים מים במחיר כפול עם שירות גרוע. טענו בעבר כלפי הרשויות המקומיות שהם משתמשות בתמלוגי המים לחינוך ורווחה – והנה היום יש עודף של מיליארד ש"ח שהגיעו לתאגידים – ולא חוזרים לתועלת הציבור".

מנהל רשות המים עודד פיקסלר הדגיש כי גם הם תומכים בביקורת על התאגידים ובצמצום מספרם. לטענתו, מחירי המים ירדו לפחות ב 15% אם יופחת מספר התאגידים, ואילו הממונה על התאגידים ברשות המים, ישראל עינב, ציין כי דווקא ראשי הרשויות הם אלו שלחצו להקמת תאגידים כה רבים. לדברי חנוך מילוא, מנכ"ל תאגיד המים מית"ב בפתח תקווה והאזור, "אנחנו משקיעים היום בתשתיות פי ארבעה מהרשויות שקדמו לנו, והמחדלים שהיו בתאגידים היו קיימים גם ברשויות כחיובים כפולים בארנונה". יובל ארבל, מארגון "ידידי כדור הארץ" טען כי אסור להחזיר את תאגידי המים לאחריות הרשויות המקומיות, כיון שלדבריו, ראש הערים לא חושבים בדרך כלל לטווח ארוך.