כלכלני משרדי הממשלה דנים בחודשים האחרונים במשמעויות עלות סבסוד האנרגיות המתחדשות על המשק ותעריפי החשמל. כלכלני המשרד להגנת הסביבה הוציאו בתחילת אפריל דו"ח הטוען כי סך התועלות המצטברות של האנרגיה הסולארית משתלם למשק.

מלחמת הכלכלנים: דו"ח אגף התקציבים באוצר טוען כי סבסוד האנרגיה הסולארית יקר מדי למשק

כלכלני משרדי הממשלה דנים בחודשים האחרונים במשמעויות עלות סבסוד האנרגיות המתחדשות על המשק ותעריפי החשמל. כלכלני המשרד להגנת הסביבה הוציאו בתחילת אפריל דו"ח הטוען כי סך התועלות המצטברות של האנרגיה הסולארית משתלם למשק. מסקנות המחקר מוכיחות למעשה כי אין צורך לממן את ייצור החשמל הסולארי על ידי סובסידיות ממשלתיות ובכך למעשה סותר את טענות משרד האוצר, לפיהן ההשקעה במתקנים הסולאריים אינה מוצדקת, שכן אין הוא מסוגל להתחרות עם דלקים אחרים ולהתמודד בשוק ללא סובסידיות.

לטענת המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר מתעלם לחלוטין מן התועלות השונות הנובעות משילוב מתקנים סולאריים במשק החשמל, ביניהן: חסכון בעלות ייצור חשמל המיוצר מדלקים, חסכון בתשתית חלופית, חסכון בעלויות חיצוניות בגין זיהום אוויר, בטחון אנרגטי וגיוון תמהיל הדלקים, פיתוח תעשיה ישראלית ותעסוקה ירוקה. לטענת המשרד, פיתוח התעשייה הסולארית מציע תועלות נוספות בהיבט יצירת מקומות עבודה ו"תעסוקה ירוקה". על פי נתוני המחקר, בענף הסולארי מועסקים כ-50 עובדים בשנה לכל מגה וואט מותקן. יתרה מכך, מכיוון שרוב התעשייה מתרכזת באזור הנגב והערבה, הרי שמדובר למעשה בענף המסייע לפיתוח הפריפריה.

נראה כי תמריץ נוסף לדו"ח האוצר הוא דו"ח מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריהב המסביר את יתרונותיו הרבים של החשמל הסולארי ואת נחיצותו למשק האנרגיה הישראלי. הדו"ח הוזמן על ידי חברת האנרגיה הסולארית ערבה פאוור, והוכן בשיתוף עם היועץ הכלכלי, ד"ר מאיר אמיר. אריאב סבור כי "בשל היתרון היחסי של היתרון היחסי של ישראל, זמינות הטכנולוגיה והתאמתה לפרופיל הביקוש של החשמל, ההסדרה והעידוד של ייצור האנרגיה הסולארית בכלל והתעשייה הפוטווולטאית בפרט, חייבים להוות נדבך מרכזי בעמידה ביעדי החלטת הממשלה מספר 4450, שלפיה עד לשנת 2020 ייוצר 10% מההספק החשמלי בישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות. לדבריו, הצטרפותה המאוחרת של ישראל למדינות ה-OECD אשר מעודדות הקמת תעשיית אנרגיה מתחדשת בתחומן, תוך השקעת משאבים משמעותית והקמת מערכת רגולטיבית ציבורית מראה כי על נושא זה להפוך לחלק חשוב מייצור החשמל כאן."

אריאב מציין גם את הגידול המשמעותי בכושר הייצור הפוטווולטאי בעולם שצפוי לדבריו להגיע ל-20% בשנה ומניע תעשיה פוטוולטאית גלובלית אדירה שהיקפה עומד השנה על כ86 מליארד דולר. "הגידול הדרמטי בתעשייה מבטא גידול אדיר בביקוש לחשמל פוטוולטאי, כאשר גרמניה הייתה החלוצה בתחום ואחריה נכנסו מדינות כמו ספרד, איטליה, יפן, צרפת, בריטניה, הודו, סין, קנדה ורבות אחרות. יש לציין כי במדינות אלה תנאי הקרינה נחותים בהשוואה לישראל וכמו כן יש להן מגוון של אנרגיות נקיות (הידרו, תרמו וכו') שאין בישראל. מפתיע שדווקא ישראל, שלה יתרון יחסי מובהק בתחום האנרגיה הסולרית ואשר רשמה בעבר פיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך בתחום, מפגרת אחרי העולם המפותח בייצור אנרגיה סולארית".

סיכום המלצות משרד האוצר

האנרגיה המתחדשת מהווה חלופה יקרה הנאמדת בעלות עודפת של 4.04 מיליארדי ₪ החל משנת 2020 כאשר האנרגיה הסולארית מהווה כ- 68% מסך העלות. עד כה ניתנו כ-810 מגוואט מכסות באמצעות האנרגיה הסולארית ובמידה ויאושרו 500 מגוואט נוספים יהיו 1340 מגוואט המהווים כ-47% מיעדי הממשלה(2860 מגוואט). אנו ממליצים לבחון את המשך קידום האנרגיה הסולארית מהטעמים הבאים:

1. עד כה ניתנו הסדרות בסך של 810MW לייצור סולארי, המהווים שישה אחוזים מיכולת היצור של המשק. יש לבחון את השלכות יישום מכסות אלו ואת יכולת כניסת אנרגיות מתחדשות נוספות בטווח זמן זה. המכסות שכבר ניתנו מאפשרות הדגמת יכולת תעשיה ישראלית, מספקות את צרכי המערכת העודפים בעת שיא ביקוש קיץ ומציבות את ישראל בחזית המדינות המתקדמות אנרגיה זו. השלכות אלה אמורות לבחון את היקף הייצור בפועל מקוו"ט מותקן באנרגיית שמש, הצורך בגיבוי והיקפו לטכנולוגיות אלה וכ"ו.

2. מומלץ לנצל את המכסות שנקבעו אנרגיית הרוח והביו- גז המכילות עלויות עודפות נמוכות יותר.

3. ירידת העלויות הצפויה בתחום מחד והמחויבות ארוכת הטווח לתעריפים כלפי היזמים באנרגיה סולארית מנגד, מחדדים את הנזק הקיים בהענקת מכסות בהיקף נרחב בעיתוי זה.

4. כאמור, העלות למשק החשמל בגין החדרה עודפת של טכנולוגיה זו הינה גבוהה וארוכת טווח ועשויה להתקבל לצד עלויות גבוהות הנדרשות במערך ההולכה. כל אלו עשויים להביא לעלייה של כ- 15% בתעריף החשמל.

חשוב לציין כי בראייה ארוכת טווח אנו רואים באנרגיה הסולארית חלק אינטגרלי ממערך החשמל בישראל. קרינת השמש בישראל והתלכדות שעות הפעולה של האנרגיה הסולארית עם שיאי ביקוש קיץ יכולים להוות יתרון גדול. יחד עם זאת, היקף המכסות ועיתויים מכילים משמעויות כלכליות למשק החשמל.

התייחסות לדו"ח המשרד להגנת הסביבה

חסכון בעלות הקמת תשתית – חוסר הבנה בסיסי של מתודולוגית רשות החשמל בקביעת עלות ייצור החשמל האלטרנטיבי. כאמור, במסגרת ניתוח רשות החשמל הופנמה תועלת למשק החשמל בגובה של כ- 33 אגורות מייצור קוט"ש סולארי. עלות זו מבוססת על מחיר הגז העומד על כ- 12-17אגורות לקוט"ש ומחיר ההון כאשר זה מחולק בכ- 2000 שעות בשנה בלבד. כך נתקבל ערך אלטרנטיבי כמעט כפול מעלות ייצור חשמל בגז. ספירת רכיב זה בשנייה מהווה חוסר הבנה בסיסי של מתודולוגיית רשות החשמל. לחליפין, ניתן לטעון כי מחיר החשמל הוא המשקף את עלות הייצור, תחשיב זה יביא, בהינתן שעות הפעילות של המערכות הסולאריות, לעלות משקית של כ- 34 אגורות לקוט"ש. מיותר לציין כי אלו הן שתי פנים של אותה המטבע ולא ניתן לחשבם זו על גבי זו.

עליית מחירי דלקים – ניתוח זה הינו מוטעה מזאת משני טעמים עיקריים:

• אין כל אינדיקציה לכך שמחירי הגז הטבעי עומדים לעלות בכ- 3% ראלית בשנה. נהפכו, חוזי הגז כמו גם הנחות ועדת ששינסקי, עוסקים בעלייה נומינאלית של כ- 2% בשנה. עלייה זו מגלמת את שיעור עליית המדד ועל כן אינה שונה בעיקרה מהתייקרות מחירי ההסדרה.
• בסיס ההצמדה הינו שגוי מייסודו. כאמור בהתייחסותנו לסעיף הקודם, עלות הדלקים השולית עומדת על כ- 12-15 אגורות בלבד ועל כן גם אם זו תתייקר בכ- 50% יוסיף הדבר כ- 7 אגורות לתעריף החשמל ולא כ- 25 אגרות כאמור בתחשיב המשרד להגנת הסביבה.