בשנים האחרונות גוברת המודעות בנוגע למקורות האנרגיה בישראל. המאבק על תמלוגי הגז, התנגדויות רבות להקמה של תחנת כוח פחמית באשקלון והמרדף אחר תעריפי האנרגיה הסולארית, חוללו דיונים ציבוריים סוערים בנושא. כמו כן, ברור לכל מי שבוחן לעומק את נושא ההתנהלות במשק, שיש צורך בהתייעלות רוחבית ומעמיקה באופן שבו אנו צורכים אנרגיה.

הצורך בשילוב כוחות המשק להתייעלות אנרגטית

מאת: קדם לוי

בשנים האחרונות גוברת המודעות בנוגע למקורות האנרגיה בישראל. המאבק על תמלוגי הגז, התנגדויות רבות להקמה של תחנת כוח פחמית באשקלון והמרדף אחר תעריפי האנרגיה הסולארית, חוללו דיונים ציבוריים סוערים בנושא. כמו כן, ברור לכל מי שבוחן לעומק את נושא ההתנהלות במשק, שיש צורך בהתייעלות רוחבית ומעמיקה באופן שבו אנו צורכים אנרגיה.

הערכות המוסכמות היום ברחבי העולם הן שניתן להגיע לחסכון של 20% מצריכת האנרגיה הנוכחית. לדברי הפורום הישראלי לאנרגיה, ניתן להתייחס לתהליך ההתייעלות האנרגטית כהקמה של תחנת כוח וירטואלית שתספק 20% מהצריכה, ללא צורך בהשקעה בתשתיות ותוך צמצום של פליטות גזי חממה. לשם כך, גיבש משרד התשתיות תוכנית לאומית ארוכת טווח שאמורה להוביל לחסכון של 20% עד שנת 2020 . אך החשש מתוכניות גדולות הוא שישארו על הנייר ולכן, יש צורך לתמוך בתהליך ולהגדיל את הסיכוי להצלחה.

במסגרת חזונו, פועל הקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות לקידום פרויקטים של התייעלות. הארגון רואה חשיבות גדולה בחיבור של הציבור הרחב, לא רק כנקודת קצה אלא כשותף פעיל ויוזם. בתכנון קדימה צריך לשאוף ליצור תהליך בר קיימא שלא יסתמך רק על התוכנית הממשלתית, אלא יקודם גם על ידי המגזר העסקי והציבור. המצב היום לוקה בחסר. אין עדיין מספיק חברות הפועלות לממש את הפוטנציאל הכלכלי של ההתייעלות והציבור עדיין לא מודע לחסכון האפשרי בבתים. לפי התוכנית של משרד התשתיות, יעד החיסכון במגזר הביתי הוא 45% מכלל התוכנית, או כ- 7 מיליארד שקלים בשנת 2020 .

כיום, הקואופרטיב פועל לגבש מסגרת לפעילות כלכלית וחברתית שתאפשר לקדם תהליכי התייעלות בפריפריה ובמועצות אזוריות. היתרון הגדול של הקואופרטיב הוא עצם היותו עסק חברתי בתחום האנרגיה.השילוב הזה מאפשר לו להגדיר יעדי רווח נמוכים יותר כדי להשיג תועלת חברתית וסביבתית גדולה יותר. לאחרונה התקיים מפגש בין חברי הקואופרטיב ונציג משרד התשתיות, זאב גרוס. זהו צעד חשוב ביצירת שיתוף פעולה בין הממשלה ובין הציבור. במפגש נבחנו נקודות לשיתוף פעולה של הקואופרטיב עם התוכנית של המשרד.

מר גרוס ציין כי הארגון פועל בנישה חשובה שיכולה להוסיף רבות לתוכנית הממשלתית בשתי נקודות מרכזיות: השגת מימון חוץ ממשלתי לפרויקטים של התייעלות והובלת הגופים הפיננסיים לתוך התחום. כיום אין מקורות מספיקים למימון הפרוייקטים. הבנקים לא מכירים בערך הכלכלי של תוכניות ההתייעלות ואין צינורות מימון מבוססים וארוכי טווח. הנושא השני הוא היכולת לחבר את הציבור לתהליך, כאשר מדובר באחד המפתחות להצלחה. ללא שיתוף של הציבור והעלאת המודעות שלו, אמנם תיתכן התייעלות בטווח הקצר על- ידי החלפה של ציוד אך לא יהיה שימור של החיסכון בטווח הארוך. הקואופרטיב קורא לגופים במגזר העסקי להצטרף אליו וליצור קואלציה לקידום ההתייעלות האנרגטית במגזר הביתי. פוטנציאל ההתייעלות גדול מאוד ומהווה יעד אסטרטגי שאסור לפספס. הצלחה תבוא רק מתוך שיתוף פעולה עם הגופים הממשלתיים.

הכותב הוא מנהל קהילה ואחראי קשרי חוץ בקואופרטיב לאנרגיות מתחדשות