הכנס השנתי לאנרגיית רוח בישראל בהפקת חברת קלין אלקטריק התקיים אתמול במלון השרון בהרצליה ואיגד מגוון מומחים בתחום שרק מתחיל להתעורר כאן בישראל. להערכת גיא רובינשטיין, דירקטור בחברת אבירם שהרצה בכנס, על כל מגה וואט מותקן של מתקנים סולאריים יש 40 מגה וואט של טורבינות רוח.

ראיון בלעדי: גיא רובינשטיין מחברת אבירם "באיטליה אנחנו מקבלים היתר לטורבינת רוח תוך 45 יום"

צילום: ארנון מעוז

הכנס השנתי לאנרגיית רוח בישראל בהפקת חברת קלין אלקטריק התקיים אתמול במלון השרון בהרצליה ואיגד מגוון מומחים בתחום שרק מתחיל להתעורר כאן בישראל. להערכת גיא רובינשטיין, דירקטור בחברת אבירם שהרצה אתמול בכנס, על כל מגה וואט מותקן של מתקנים סולאריים יש 40 מגה וואט של טורבינות רוח. החסמים ידועים וכוללים בעיקר את הנושא התכנוני התקוע מזה תקופה ארוכה ומחסור במאגר נתוני רוח מקיף ואמין המרכז את מדידות הרוח השונות שנעשו במשך השנים באתרים שונים ועל ידי גופים שונים.

מה מתווה הפעילות שלכם?

אני אחד מהמנהלים בחברה ואחראי על התחום של אנרגיה מתחדשת אצלנו. שזה ענף הרוח. החברה מתעסקת בשני כיוונים שונים, אחד התקנה של טורבינות קהילתיות, בכך אנחנו עוסקים בארץ באיטליה ובאנגליה. בנוסף אנחנו מפתחים בשותפות עם שחקן אסטרטגי חברות של 8 מגה וואט ברמת הגולן עם מספר ישובים. אנחנו לא שחקן טכנולוגי אלא חברה יישומית. בדקנו את מבחן הטורבינות שקיים בעולם והמודל העסקי שלנו זה הקמה של טורבינות כאשר אנחנו רוכשים את הטורבינה, מנהלים את הפרויקט, מקימים את הטורבינה במימון שלנו, ונהנים מהכנסות החשמל דרך התמריצים השונים. אנחנו גם נמכור טורבינות כשהשוק יפתח, בינתיים אנחנו קצת רחוקים מכך בארץ.

טורבינות רוח בקנה מידה רחב בישראל זה דבר ריאלי?

ישנה הסדרה שכבר קיימת שנה וחצי – מספטמבר 2009, שמתמרצת הקמה של טורבינות ומבחינת חברת החשמל יש מערכת שיודעת לשלם לך עבור התקנות. בפועל, אחרי שנה וחצי הותקנה טורבינה אחת של שלושה וחצי קילו וואט, אנחנו עומדים לקראת התקנת טורבינה של 50 קילו וואט אבל עד היום מה שעוצר את כל התהליך זה נושא הרישוי בארץ שהוא פשוט תקוע לחלוטין כרגע.

יש תקווה, אור בקצה המנהרה?

תקווה תמיד יש. היו הרבה מאוד ניסיונות, הרבה מאוד דו שיח בין איגוד חברות האנרגיה המתחדשת לבין משרד התשתיות ומול מינהל התכנון במשרד הפנים. הובטח לנו כבר לפני שנה וחצי שהנושא הזה שלושה חודשים לפני פתרון וזה עדיין מה שמבטיחים לנו. יש ניירות עמדה שהועברו בין הצדדים לגבי המתווה התכנוני להקמת טורבינות. אבל הוא לא פורסם והוא עוד לא בתוקף. הובטח לנו שעד אוקטובר הנושא הזה יוסדר, אני מקווה שזה אכן יקרה.

יש משרדי ממשלה שטוענים כי סבסוד האנרגיה הסולארית יקר ולכן היזמים צריכים לפנות לתחום הרוח, מה אתה יכול להגיד על טענה זו?

אחד, יש החלטת ממשלה ויש בעיה עולמית של התחממות גלובלית ולכן עושים הרבה מאוד צעדים בהרבה מאוד מדינות ואין מנוס. זאת אומרת יש פה נושא של אחריות שלנו ואני נמשכתי לתחום הזה דווקא מהתחום הירוק. אין ספק שהרוח הרבה יעילה אנרגטית מהשמש, עשו פה עבודה סבירה בתמרוץ האנרגיה הסולארית, צריכים להמשיך בזה, ובד בבד כדאי מאוד לתמרץ את הרוח, כי הרוח מבחינה כלכלית יכולה לעבוד ברמת תמריצים הרבה יותר נמוכה. היום ברמות עלות ייצור החשמל לגבי הפרויקטים שלנו של השמונה מגה וואט ברמת הגולן, מדברים על רמות של 54, 55 אגורות לקוט"ש. זה לא הרבה יותר גבוה מתעריף ייצור חשמל קונבנציונאלי שהיום הוא בסביבות ה- 35, 40 אגורות. הרוח היא ללא ספק התחום המתפתח במהירות הרבה ביותר ואתה רואה בכל העולם שעל כל מגה וואט של שמש יש לך כ-40 מגה וואט של רוח במיוחד באירופה, בארץ אפשר להגיע לכמה אלפי מגה וואטים בודדים של רוח שתשנה פה את התמונה.

בתור חברה בינלאומית, איך העבודה במדינות כמו איטליה למשל לעומת ישראל?

אנחנו אחרי כשנה וחצי של עבודה, כשראינו שבארץ הפלונטר התכנוני לא נפתר התחלנו להסתכל ולראות על הסדרות נוספות בעולם. זיהינו את אנגליה ואיטליה כמדינות שיש בהן תמריץ הולם לטורבינות רוח קטנות, והתחלנו לעבוד במדינות האלו. המתווה התכנוני הוא הרבה יותר ברור, באיטליה אתה מקבל היתר בתוך 45 יום, באנגליה התהליך קצת יותר ארוך ונמשך בין שלושה לחמישה חודשים. מאוד ברור ומוסדר. יש גם במדינות האלו הרבה מאוד אינפורמציה פתוחה על נתוני  הרוח, דבר שמאוד עוזר בפיתוח הפרויקטים.

מה שלא קיים בארץ. אין מאגר נתוני רוח.

לא קיים בארץ וחסר ליזמים בתחום. זה לא הכשל העיקרי. הכשל העיקרי זה החוסר היכולת להגיש היתרים. מחכים לתמ"א שתסדיר את המתווה התכנוני, ויש נושא של תקנות שכרגע אנחנו מקווים שעד אוקטובר יוסדרו בין משרד התשתיות למנהל התכנון, שיתנו מתווה לוועדות המקומיות היכן ובאילו תנאים לאשר התקנה של טורבינות רוח קטנות.