חברת סולארית דוראל פועלת בענף הסולארי במסגרת עבודתה בתחום הבניה הירוקה. החברה יוזמת בניית שכונות קהילתיות ברחבי הארץ ובמבנים הללו היא משלבת בין היתר גם התקנת מערכות סולאריות על הגגות. כיום, סולארית דוראל הינה חברת הסולאר אשר בבעלותה מספר המערכות הגדול ביותר בארץ בגודל של 50 קילו וואט. בנוסף, עם כניסתן לתוקף של תקנות רשות החשמל למתקנים בינוניים, מחזיקה סולארית דוראל בצובר עיסקאות של כ – 75 מגה של גגות וקרקעות זמינים להתקנת שדות סולאריים. בראיון בלעדי לפורטל תשתיות, מציג מנכ"ל החברה, דורי דודוביץ' את חזון החברה, תחומי פעילותה ותמונת המצב של הענף הסולארי בישראל.
ראיון בלעדי: מנכ"ל סולארית דוראל: בעידן הגריד פאריטי פוטנציאל השוק הסולארי יהיה כמעט אינסופי
צילום: ארנון מעוז
חברת סולארית דוראל פועלת בענף הסולארי במסגרת ייחודית המשלבת את תחום הבניה הירוקה. החברה יוזמת בניית שכונות קהילתיות ברחבי הארץ ובמבנים הללו היא משלבת בין היתר גם התקנת מערכות סולאריות על הגגות. על פי נתוני החברה, בבעלותה מספר המערכות הגדול ביותר בארץ בגודל של 50 קילו וואט. בנוסף, עם כניסתן לתוקף של תקנות רשות החשמל למתקנים בינוניים, מחזיקה סולארית דוראל בצבר רשיונות של כ – 75 מגה וואט של גגות וקרקעות זמינים להתקנת שדות סולאריים. בראיון בלעדי לפורטל תשתיות, מציג מנכ"ל החברה, דורי דודוביץ' את חזון החברה, תחומי פעילותה ותמונת המצב של הענף הסולארי בישראל.
בעקבות סיום המכסה למערכות סולאריות עסקיות, כמה חברות קטנות הפועלות בתחום זה יאבדו את פרנסתן?
לדעתי, בשנתיים הקרובות יהיה עומס של עבודה בשוק הזה. היזמים יעבדו על מנת למלא את מכסת ה-300 מגה וואט ולכן לא יורגש המחסור במכסות חדשות לתחום ה-50 קילו וואט. העובדים היחידים שיסבלו יהיו אנשי השיווק, אך בתחומי ההקמה, ההובלה והחיבור לחשמל הקמת כל מערכת של 50 קילו וואט תמשך כשבוע עד שבועיים, במכסה של 300 מגה וואט, תהיה מספיק עבודה לכולם. היום, עשרות חברות מחכות שרשות החשמל תחלק את הרישיונות בהתאם לתעריפים המותנים והם יוכלו לעלות על הגגות ולהקים את המערכות. כולם מסודרים מבחינת מימון ותכנון, הייבוא פשוט, שער הדולר משחק לטובת המערכת הזאת.
בשדות הגדולים לעומת זאת, יהיו שלושה – ארבעה שחקנים זרים, דוברי אנגלית שלא מחוברים לשוק המקומי, אשר בסופו של דבר ימצאו את דרכם גם לתחום המערכות הביתיות. אני מאמין שצריך לעבוד אחרת. צריך לפזר את העבודה בין היזמים המקומיים. צריך להתמקד בגגות, בלב הערים, בלב אזורי התעשייה.
אתה מדבר על עוד שנתיים אבל היום השוק נמצא במצב של חוסר וודאות. אין מכירות ואין הכנסות. האם לדעתך המדינה מחויבת לשוק הזה?
לפי דעתי המדינה מחויבת. היא יודעת שלא ניתן להקים שוק לזמן מוגבל ויזם לא יכול לפעול בתנאים של אי וודאות. הוא חייב שתהיה רציפות עניינית לפעילות שלו. בפעם שעברה, אחרי שעשרות יזמים נכנסו לשוק, פתאום הודיעו לנו בהפתעה שהמכסה נגמרה. כתוצאה מכך כל השוק התפזר. השוק הזה חייב שתהיה לו המשכיות, אני מציע לקבוע מכסה הדרגתית, כל פעם להוסיף מאה או חמישים מגה וואט בתעריף שירד גם הוא בהדרגתיות. צריך לתת לשוק לעשות את שלו עד שנגיע לגריד פריטי.
מבחינה טכנולוגית, אתם משתמשים בטינפילם (טכנולוגיות סרט דק)?
אנחנו החברה הראשונה בארץ שעשתה שימוש בטינפילם. את המערכת הראשונה בשיטה זו התקנו בקיבוץ יטבתה בשנת 2008. לשיטה זו בארץ יש לדעתי שתי מגבלות עיקריות: האחת היא המשקל, שצריך לקחת בחשבון בכל מערכת שמתקינים היום והשניה היא בזבוז שטח, שצריך לשקול היטב בארץ כמו שלנו המוגבלת במשאב זה. לכן, אני לא רואה אפשרות להגדלת השימוש בו בארץ. היום כמעט אין התקנות בשיטה זו בישראל.
האם לדעתך המכירות הסולאריות הן היסטוריה?
השוק של מכירה או של יצירת באאז בקרב המושבניקים והתעשיינים הקטנים הוא לדעתי מאחורינו. עכשיו השוק יתמקד בעיקר בעבודה על הגגות. יהיה שקט במשך שנה שנתיים בתחום הזה ואז, בהתאם להתפתחות נראה מה יקרה גם בשוק של המערכות הבינוניות. יכול להיות שכל היזמים שמודאגים היום ממצבם יהיו בעוד כשנתיים בעלי נכס מניב.
מה החזון של סולארית דוראל?
קבוצת דוראל עוסקת גם בבניה אקולוגית. בכל המבנים שאנו בונים משולבים גגות סולאריים. אנחנו מתקינים מערכות של 1-4 קילו וואט על גגות וגם של 15 קילו וואט. הכבישים בשכונות שלנו נסללים על ידי יציקות בוץ במקום אספלט. בנוסף לכך, בכל הבתים שלנו יש הכנה לעבודה עם מים אפורים.
איפה תמצא את עצמה החברה בעידן הגריד פריטי?
"העבודה של החברה שלנו משתלבת בצורך של המדינה לייצר חשמל, כך שגם אנחנו כחברה וגם המשק כולו יוכל להינות מכך. החזון שלנו הוא לגלוש מבחינת התעריפים, עד למצב של גריד פאריטי, אז השוק הסולארי יהיה כמעט אינסופי.
ספר על פעילות החברה שלכם באיטליה.
באיטליה יש למקומיים יתרון עלינו. כך גם בבולגריה ובסלובקיה. אנחנו רחוקים מלמצות את הפוטנציאל שלנו פה בארץ, ברגע שנמצה אותו, אולי נעבור לפעילות במקומות אחרים. היו שנים שהיזמים בארץ קבעו את המדיניות במזרח אירופה, אבל אז הדגש היה על יתרון המימון. באיטליה, אין בעיות מימון בתחום הסולארי. כרגע אני לא מזהה יתרון יחסי שלנו בשוק האיטלקי.
איך שוק ההון רואה את ענף האנרגיה הסולארית?
הענף הזה הוא עדין תעלומה עבור שוק ההון. לפי דעתי, יהיה קשה לשלב את התפיסה הסולארית בשוק ההון. ישנם כמה ניסיונות לאחרונה. שוק ההון מעוניין לקנות פוטינציאל ואילו בשוק הסולארי, מה שאתה רואה, זה מה שיש. כשאתה עובד על נכס מניב, אתה עובד על פעילות האנרגיה המתחדשת, מה שאתה קונה זה מה שיש.
הם עובדים אצלנו בקיבוץ חברה מעולה!
לדעתי, ממה שקראתי על החברה סולארית דוראל באתר שלהם,
הם בעלי מערכות סולאריות 50KW רבות בארץ, ולא מתקינים עבור אחרים.
אגב,
אם אתה מעוניין לדעת, אז 50 קילו שטויות בנוי מ:
כ 200 גרם פאנלים סולאריים,
1-9 קילוגרם ממירים AC\DC,
600 ליברות גג של משהו,
10,000 אונקיות חוטים ואבזרי חשמל,
הרבה רצון ויכולת,
השכלה טובה.
נדמה לי שזה רוב הדברים…
חברות סולאריות, חיזקו ואמצו – עבודה טובה, ועוד רבה לפניכן.