נראה שאין כבר מחלוקת על כך שישראל והעולם המערבי מוכרחים לשים קץ לשיעבוד למקורות אנרגיה פחמיים. אי הוודאות סביב הזרמת הגז ממצרים רק מחזקת את הצורך להאיץ את פיתוחה של תעשיית האנרגיות המתחדשות בישראל. אולם, בממשלת ישראל יש כנראה מי שחושב אחרת. בשבועות הקרובים צפויה הממשלה להחליט האם לאשר מכסה של 500 מגה וואט שהוקצתה לשדות גדולים. אי אישור המכסה הזו עלול להיות חיסולה של התעשיה הסולארית בישראל.

דעה: האם הגיע סופה של התעשייה הסולארית בישראל?

יוסף אברמוביץ'- צילום: יעל צור

מאת: יוסף אברמוביץ'

נראה שאין כבר מחלוקת על כך שישראל והעולם המערבי מוכרחים לשים קץ לשיעבוד למקורות אנרגיה פחמיים. אי הוודאות סביב הזרמת הגז ממצרים רק מחזקת את הצורך להאיץ את פיתוחה של תעשיית האנרגיות המתחדשות בישראל. אולם, בממשלת ישראל יש כנראה מי שחושב אחרת. בשבועות הקרובים צפויה הממשלה להחליט האם לאשר מכסה של 500 מגה וואט שהוקצתה לשדות גדולים. אי אישור המכסה הזו עלול להיות חיסולה של התעשיה הסולארית בישראל.

ב- 2009 קיבלה ממשלת ישראל החלטה שמקדמת את הנגב כאזור לאנרגיה מתחדשת (4450) והתחייבה על יעד של 5% חשמל שמיוצר מאנרגיות מתחדשות עד 2014 ו- 10% עד 2020. 4000 מגה וואט בסך הכל. אבל הצהרות לחוד ומעשים לחוד. עד עתה, כל הישג לווה בקרב רגולטורי מתיש וכל מכסה שאושרה הייתה כרוכה במלחמה. קשה מאוד לעמוד ביעדים, צנועים ככל שיהיו, באווירה הרגולטורית והפוליטית הלא-יציבה, השוררת בענף הסולארי בישראל. האפשרות שמדינת ישראל תשנה מדיניות בזמן הזה, אחרי שנעשו השקעות עתק, המבוססות על הסדרות והחלטות של אותה ממשלה, היא לא פחות משערורייתית.

עם זאת, האחריות היא לא רק של ממשלת ישראל, אלא גם של השחקנים בתעשיה, בייחוד של החברות העוסקות בהתקנות על גגות הנהנות מהתעריף הגבוה ביותר. נכון שהדבר ההוגן הוא לתגמל את המיזמים הסולאריים הראשונים שלקחו על עצמם סיכונים אדירים. אך בשלב זה, כשהתעשיה כבר מתבססת, היא יכולה לעמוד בהפחתה הדרגתית בגובה התעריף. גם עלינו, היזמים, להיזהר מחמדנות יתר. אנו והרגולטורים צריכים לשאוף למציאות של grid parity, כלומר מצב שבו עלות לייצור קילו וואט סולארי תהיה שווה לזו של ייצור קילו וואט מנפט, גז, או פחם. לפי המשרד לאנרגיה בארה"ב ומומחים נוספים, זה יקרה בסביבות 2015 ברוב מדינות העולם. אם ישראל תשכיל לבנות מודלים לקדם grid parity, נוכל להיות דוגמה לשווקים אחרים, בייחוד אלה שעדיין משתמשים בנפט לייצור אנרגיה.

הנה שישה צעדים שעל ממשלת ישראל לעשות באופן מיידי כדי להגיע למשק סולארי משגשג ורווחי:

– הסרת המגבלות על ייצור אנרגיה סולארית עד להגעה ליעד הממשלתי של 4000 מגה וואט

– הורדה איטית של התעריפים על ייצור אנרגיה סולארית בכל נקודת זמן מוגדרת (למשל, כל 500 מגה וואט), עד להשגה של משק שמממן את עצמו (grid parity). ככל שיורדות עלויות הטכנולוגיה, כך גם התעריף צריך לרדת.

– חלוקת המסלולים ומחירי התעריף בין גגות, שדות בינוניים ושדות גדולים. כל אחד מהמסלולים מאופיין במבני עלויות וזמני פריסה שונים.

– הענקת הטבת מס על ייצור אנרגיה סולארית, כך שהיצרנים יהיו מסוגלים לעמוד בתעריפים הולכים ויורדים.

– הענקת ערבויות בסך של מיליארד דולרים ליצרנים מקומיים שמשתמשים בטכנולוגיות ישראליות מתפתחות. מתן ערבויות יקצר משמעותית את זמן החדירה של טכנולוגיות ישראליות לשוק.

– העלאת יעד הממשלה מ- 10% אנרגיות מתחדשות עד 2020 ל- 20%, עם יעד ביניים של 10% עד 2014, עם התניה ש-10% הנוספים חייבים לכלול תעשיה ישראלית מינימלית כך שרוב ההשקעות הסולאריות בסקטור הישראלי תישארנה בשוק המקומי.

בחודש הקרוב יושק השדה הסולארי הקרקעי הראשון בישראל. זה יכול להיות אירוע שמסמל את כניסתה של מדינת ישראל לקהילת המדינות הירוקות בעולם. אך מצד שני, זה עלול גם להיות האירוע שמסמל את תחילת גסיסת התעשיה הסולארית המקומית.

הכותב הוא נשיא חברת ערבה פאוור.