בשל התלות בסובסידיות ממשלתיות, ענף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל שרוי בחוסר וודאות תמידית. חוסר התיאום בין משרדי הממשלה והגופים הרבים העוסקים ברגולציה בתחום, מביא לשינויים תכופים במכסות הייצור ובתעריפי החשמל. היום, יותר מתמיד, מצוי גורלו של השוק באפלה כמעט מוחלטת, אך יחד עם זאת, עליית המודעות לנושא בקרב חלק ממקבלי ההחלטות במדינה, עשויה להוות אור קטן בקצה המנהרה.

חוק בקצה המנהרה

צילומים: ארנון מעוז

בשל התלות בסובסידיות ממשלתיות, ענף ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל שרוי בחוסר וודאות תמידית. חוסר התיאום בין משרדי הממשלה והגופים הרבים העוסקים ברגולציה בתחום, מביא לשינויים תכופים במכסות הייצור ובתעריפי החשמל. היום, יותר מתמיד, מצוי גורלו של השוק באפלה כמעט מוחלטת, אך יחד עם זאת, עליית המודעות לנושא בקרב חלק ממקבלי ההחלטות במדינה, עשויה להוות אור קטן בקצה המנהרה.

הצעת מחליטים של שר התשתיות, ד"ר עוזי לנדאו, שאושרה לאחרונה על ידי ועדת השרים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, קבעה כי יש להקצות מכסה של 500 מגה וואט למערכות סולאריות גדולות. מכסה זו, אמנם אושרה
בעבר על ידי רשות החשמל אך הוקפאה בשל דרישה של משרד האוצר. בנוסף, קבעה הצעת המחליטים כי יש לקדם פרויקטים לייצור חשמל מאנרגיית רוח וביומסה.

משרד האוצר הביע התנגדות נחרצת להצעה זו בטענה כי היא תגרום להתייקרות של תעריף החשמל לציבור ב 15%- . בנוסף, בהצעה זו נאבקו גם יזמים סולאריים המתמחים בהקמת מערכות קטנות, המהווים כיום את החלק מרכזי בשוק. לטענתם, אישור המכסה למערכות הגדולות עלולה להביא לפיטוריהם של מאות עובדים ובסופו של דבר אף לקריסת השוק כולו.

לעומת זאת, הצעתו של שר התשתיות זכתה לתמיכת המשרד להגנת הסביבה. ממחקר מיוחד שערך המשרד עולה כי בניגוד לטענות שהעלה האוצר, ייצור חשמל בשדות סולאריים גדולים, יניב רווח משמעותי למשק הישראלי. מסקנות המחקר גורסות כי לחשמל הסולארי תועלות כלכליות וסביבתיות רבות, ביניהן: הפחתת זיהום אוויר בשל השימוש במקור אנרגיה מתחדש, יצירת מקומות עבודה ותעסוקה ירוקים, עידוד ופיתוח תעשיות וטכנולוגיות ישראליות וקידום אזורי פריפריה כמו הנגב והערבה. יתרה מכך, לטענת המשרד יוכלו המערכות הגדולות להתחרות בייצור חשמל מדלקים מתכלים ומגז טבעי.

הצעת חוק "ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות"

קמפיין תשתיות לקידום חוק החשמל הירוק בכנס אילת אילות 2011

בנוסף להצעת המחליטים, הוגשה לאחרונה גם הצעת חוק "ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות". את ההצעה הגישו יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת, ח"כ כרמל שאמה הכהן, ח"כ רוברט אילטוב וח"כ דוד רותם. בניגוד להצעת המחליטים, שמכילה תוכנית זמנית לקידום התחום, כאן למעשה מדובר בהפיכת החשמל הירוק למרכיב קבוע במשק הישראלי. ח"כ שאמה מסביר: "החוק מקבע את היעדים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, שקבעה הממשלה לשנת 2020 . בנוסף, הוא מחייב את שר התשתיות לדווח לכנסת מדי חצי שנה על התקדמות התוכנית להשגת יעדים אלה".

את הגשתה של הצעת החוק ליווה קמפיין ציבורי רחב שיזם פורטל תשתיות. הקמפיין הושק בכנס "אילת אילות" לאנרגיה מתחדשת בפברואר האחרון תחת הסיסמה: "חשמל ירוק זה חוק". ח"כ שאמה הגיע לכנס במיוחד על מנת להודיע על יוזמת החוק ואמר כי "אמנם כנסת ישראל נמצאת מעט מאחור בתמיכתה בנושא האנרגיות המתחדשות אבל אני מתחייב לתת עדיפות עליונה לא רק לחוק, אלא לכל תקנה, יוזמה או רעיון בעניין".

בתגובה להתנגדות משרד האוצר לחוק אמר שאמה: "החוק הזה כל כך חשוב לי שכל חוסר התייחסות לנושא מצד משרד ממשלתי שאני אזהה, יגרור יחס דומה מוועדת הכלכלה. כל עוד חשמל זורם באולם הוועדה, נעסוק בנושא ללא הפסקה וללא דיחוי".

יוזמי הצעת החוק אמנם מודעים לעובדה שייצור חשמל ירוק כיום הוא השקעה כספית גדולה למדינה, שעשויה לעלות גם לציבור ביוקר. אך עם זאת, לדברי אילטוב, מדובר בהשקעה שתשתלם מאוד בעתיד. "אני מאמין שמדובר בהוצאה של מיליארדי דולרים. מצד שני, נוכל גם לחסוך סכום דומה. לכן, העלויות לטווח הארוך הן אפסיות והמדינה תרוויח תוספת לתקציב מהמיסים שיגבו, תוספת מקומות עבודה ושיפור באיכות הסביבה. מדובר בתחום בו האופציות הן רחבות ויש לנו אינטרס מובהק לקדם אותו".

בנוסף לכך, לדברי שאמה ההתפתחות האדירה של שוק החשמל הירוק בעולם והפוטנציאל הגדול של טכנולוגיות ישראליות בשווקים חדשים ברחבי העולם, מהוווים יתרון נוסף לפיתוח התחום בארץ. "ישנם מספר תהליכים שקורים במקביל ומסייעים לקידום הנושא: החל מירידה מתמדת במחירי החשמל, דרך פיתוח טכנולוגיות חדשות שמעלות את נצילות המתקנים וכדומה.. אני מאמין שכל המרכיבים הללו יאזנו את עניין העלויות".

מאמר זה פורסם לראשונה בגיליון 05- מרץ אפריל של מגזין תשתיות סביבה ואנרגיה