ענף ייצור החשמל מאנרגיה סולארית בישראל השרוי בחוסר וודאות מדאיג מאז הוקפאה הצעת המחליטים של שר התשתיות לקידומו, על ידי משרד האוצר, זוכה כעת לתמיכה מכיוון חדש ומפתיע. מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, הכין לאחרונה דו"ח מפורט המסביר את יתרונותיו הרבים של החשמל הסולארי ואת נחיצותו למשק האנרגיה הישראלי. הדו"ח שהוזמן על ידי חברת ערבה פאוור, הוכן בשיתוף עם היועץ הכלכלי, ד"ר מאיר אמיר.

דו"ח מיוחד של מנכ"ל משרד האוצר לשעבר קובע: השקעה באנרגיה סולארית משתלמת לטווח הארוך

ענף ייצור החשמל מאנרגיה סולארית בישראל השרוי בחוסר וודאות מדאיג מאז הוקפאה הצעת המחליטים של שר התשתיות לקידומו, על ידי משרד האוצר, זוכה כעת לתמיכה מכיוון חדש ומפתיע. מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, הכין לאחרונה דו"ח מפורט המסביר את יתרונותיו הרבים של החשמל הסולארי ואת נחיצותו למשק האנרגיה הישראלי. הדו"ח שהוזמן על ידי חברת ערבה פאוור, הוכן בשיתוף עם היועץ הכלכלי, ד"ר מאיר אמיר.

אריאב סבור כי "בשל היתרון היחסי של היתרון היחסי של ישראל, זמינות הטכנולוגיה והתאמתה לפרופיל הביקוש של החשמל, ההסדרה והעידוד של ייצור האנרגיה הסולארית בכלל והתעשייה הפוטווולטאית בפרט, חייבים להוות נדבך מרכזי בעמידה ביעדי החלטת הממשלה מספר 4450, שלפיה עד לשנת 2020 ייוצר 10% מההספק החשמלי בישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות. לדבריו, הצטרפותה המאוחרת של ישראל למדינות ה-OECD אשר מעודדות הקמת תעשיית אנרגיה מתחדשת בתחומן, תוך השקעת משאבים משמעותית והקמת מערכת רגולטיבית ציבורית מראה כי על נושא זה להפוך לחלק חשוב מייצור החשמל כאן.

בנוסף לכך, מציין אריאב את הגידול המשמעותי בכושר הייצור הפוטווולטאי בעולם שצפוי לדבריו להגיע ל-20% בשנה ומניע תעשיה פוטוולטאית גלובלית אדירה שהיקפה עומד השנה על כ86 מליארד דולר. "הגידול הדרמטי בתעשייה מבטא גידול אדיר בביקוש לחשמל פוטוולטאי, כאשר גרמניה הייתה החלוצה בתחום ואחריה נכנסו מדינות כמו ספרד, איטליה, יפן, צרפת, בריטניה, הודו, סין, קנדה ורבות אחרות. יש לציין כי במדינות אלה תנאי הקרינה נחותים בהשוואה לישראל וכמו כן יש להן מגוון של אנרגיות נקיות (הידרו, תרמו וכו') שאין בישראל. מפתיע שדווקא ישראל, שלה יתרון יחסי מובהק בתחום האנרגיה הסולרית ואשר רשמה בעבר פיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך בתחום, מפגרת אחרי העולם המפותח בייצור אנרגיה סולארית".

חישוביהם של כותבי הדו"ח מראים כי פרופיל הייצור של אנרגיה סולארית תואם את פרופיל הביקוש הכללי לחשמל, כאשר השעות החזקות ביותר של קרינת השמש, תואמות למעשה את שעות השיא בביקוש לחשמל. בשעות שיא הביקוש משתמשת חברת החשמל בסולר יקר. עובדה זאת נכונה גם כאשר עולה השימוש בגז לייצור החשמל, וזאת כתוצאה מחוזי אספקת הגז ועיקרון הswing  והtake or pay המורידים את הכדאיות של אספקת גז העונה על שיא הביקוש ולכן עוברים לשימוש בדלקים יקרים. קיומה של תעשייה סולארית תחסוך שימוש של מרביתם של הדלקים היקרים הללו.

על פי החישובים בדו"ח, הסובסידיה במחיר ייצור חשמל פוטו וולטאי נמוכה בהרבה מההנחות של מתנגדי הענף. לטענת אריאב ואמיר, "אם תשולב המערכת הפוטוולטאית המייצרת חשמל בשעות שיא הביקוש, אזי העלות הנמנעת הישירה בייצור חשמל מאנרגיה סולרית תנוע בין 56 אגורות ו-59 אגורות. אם נוסיף לכך את העלות החיצונית השלילית של פליטת מזהמים ופחמן כתוצאה מייצור קווט"ש פוסילי בסך 18 א"ג, נקבל עלות נמנעת כוללת למשק מייצור קוו"ש סולארי ברמה של כ75 אגורות לקוט"ש. זאת עלות נמנעת שמתחילה להיות קרובה למדי לגריד פריטי".

מעבר לתועלת הכלכלית בייצור חשמל מאנרגיה סולארית, כותבי הדו"ח מציינים גם תועלות סביבתיות ומדיניות וחברתיות של התחום, ביניהם: שיפור בביטחון האנרגטי כתוצאה מגיוון מקורות האנרגיה וביזור אתרי הייצור, קיבוע מחיר האנרגיה לטווח הארוך, תרומה לתעסוקה בפריפריה, פוטנציאל לייצוא ידע ויזמות לחו"ל, הובלה ישראלית על פני מקומות אחרים בעולם בתחום של פיתוח בר קיימא ותרומה לשימור כדור הארץ ועוד.

מסקנות הדו"ח גורסות כי לישראל יש יתרון משמעותי בתחום האנרגיה הסולארית. לכן, ישנה הצדקה כלכלית מלאה להמשך המדיניות של פיתוח התעשייה הסולארית בישראל, כפי שנקבעה כבר בהחלטת ממשלה משנת 2009 . אריאב ואמיר סבורים כי יש לשחרר באופן מיידי את מכסת השדות הסולארים. כמו כן יש לקדם פרויקטים של מחקר ופיתוח בתחום במוסדות האקדמיים ובחברות הסטארט אפ . השניים מציינים כי למרות העובדה שהדו"ח הוזמן על ידי חברת ערבה פאוור, הם הסכימו להכינו רק בתנאי חירות מוחלטת בכתיבתו, בהסקת המסקנות ובניסוח ההמלצות המופיעות בו.