נוחת בשדה התעופה של ברצלונה, ושוב אירופה מפתיעה אותי בחשיבה הסביבתית שלה, מכל פינה ניבטת אלי עמדה של מיחזור בקבוקים ובטריות. נכנס למכונית של אילן חברי הטוב החי בעיר, מעבירים להילוך גבוה כדי להספיק להגיע למשחק של מכבי. מגיעים במחצית שניה ומתעודדים יותר מאשר מעודדים. יש לנו כבוד.

יומן מסע: בין ברצלונה לתל אביב – תשתיות תחבורה ממאה אחרת

עמדה להשכרת אופניים בברצלונה – צילום: ארנון מעוז

נוחת בשדה התעופה של ברצלונה, ושוב אירופה מפתיעה אותי בחשיבה הסביבתית שלה, מכל פינה ניבטת אלי עמדה של מיחזור בקבוקים ובטריות. נכנס למכונית של אילן חברי הטוב החי בעיר, מעבירים להילוך גבוה כדי להספיק להגיע למשחק של מכבי. מגיעים במחצית שניה ומתעודדים יותר מאשר מעודדים. יש לנו כבוד.

מביט בעיר השוקקת חיים, מאות אלפי תיירים מסתובבים ברחוב אחד. מביט ברחובות הרחבים המכילים מספר נתיבים. נתיב תחבורה ציבורית, נתיב אופניים, נתיב תחבורה פרטית ונתיב שרות הצמוד למדרכה. אין פקקים כלל וכלל, התנועה זורמת בעיר בת חמישה מיליון תושבים ותנועת תיירים היסטרית. ברצלונה הינה עיר נמל מרכזית הנמצאת בתוך חבל קטלוניה. רוב הסחורות והתיירות מגיעים לברצלונה. מעבר למטרו המתוחכם והמודרני יש בברצלונה 400 נקודות אופניים, לכל אזרח יש כרטיס והוא לוקח אופניים במכסה של שעתיים ליום כאשר עבור השירות הוא משלם 150 יורו לשנה. בלילה נקודות ההשכרה מלאות באופניים החונים זה לצד זה, אך למחרת רובם בשימוש מלא. התחושה שהעיר הזאת משאירה לך היא שחשבו על צרכיו של האדם. תכננו עיר שיש בה מקום לאדם ולסביבה.

תרבות השימור ההיסטורית של אירופה אינה מותירה מקום לדמיון. הנוף פתוח לשמיים ומגדלים לא מכסים את שמי ברצלונה. כך גם החשיבה הארכיטקטונית על פינות הרחוב, ב-1988 החליטה ממשלת ספרד להרחיב את ברצלונה ולצאת מגבולות העיר העתיקה. מספר אדריכלים ומתכנני ערים הגישו תוכניות להרחבת העיר, התכנית המנצחת הייתה זאת אשר הורידה בפינות הרחוב את הפינה, כלומר בניינים הבנויים בצורה מעוגלת וללא חיתוך חד. ממניעים אנושיים מהמדרגה הראשונה. שיהיו מקומות חניה, שיהיו בתי קפה, שיהיה מקום לגוף האדם, שיהיה מקום לחיות ברווחה ולא בדוחק.

התשתיות של העיר הינם ממדרגה ראשונה מבחינת ניהול תנועת האנשים ותחבורה ציבורית טובה ומדויקת הנותנת שירות מהיר ומיידי לתושבי העיר. שדרת רמבלה המפורסמת מכילה בו זמנית כחצי מיליון איש כל יום הבאים לטייל בברצלונה והחלוקה של העיר היא מילה נרדפת לסדר. אתה לוקח את האופניים בנקודה מסוימת ומחזיר אותם בנקודה אחרת. תל אביב, העיר הפקוקה למדה שיעור יפה מברצלונה ועכשיו מסיימת את פרויקט האופניים הציבוריים שיהיו בכל פינה בעיר ובמקביל ההגבלות על התנועה בעיר יוחמרו, אך עדיין תשתיות העיר והמרחב להולכי רגל ולאופניים היא בעייתית.

נמתין ונראה איך הישראלי המצוי מתמודד עם שמירה על רכוש הכלל ונוהג בכבוד באופניים ציבוריות. המתווה התכנוני שלנו כמדינה נבנה בעל כורחנו בשיטת הטלאים. המחשבה על פתרונות תחבורה ציבורית ראויה, מרחב מחיה, פארקים ציבוריים, תשתיות ופתרונות תחבורה היא מחשבה אשר עדיין רחוקה מהמציאות הישראלית. בנינו מדינה לתפארת, מיסים לתפארת, מחירי דלק לתפארת, כבישי אגרה לתפארת, חניונים בתשלום גבוה בתל אביב לתפארת, לתפארת תשתיות ישראל. ובכל זאת המטוס מתקרב הביתה וריח השווארמה והפקקים ממתינים לי בגעגוע, תמיד טוב לחזור הביתה! מי יודע, אולי נצליח לעשות את הבלתי אפשרי כמעט ולהביא מעט מברצלונה לתל אביב.

עמדה להשכרת אופניים בתל אביב – צילום: אביחי ברוך