מערכת תשתיותדיונים ממושכים ומעמיקים ליוו את הליכי גיבושה של תמ"א 10, שאושרה לבסוף ע"י הממשלה וקיבעה לראשונה מדיניות ממשלתית ברורה לפיה, העדיפות היא להפיק אנרגיה סולארית ממתקנים קטנים הממוקמים על גגות, ולא ממתקנים גדולים המכסים שדות.
דעה: התרומה החברתית של הגגות הסולאריים גוברת על הערך הכלכלי של השדות הגדולים
צילום: ארנון מעוז
מאת: זאב פרץ
דיונים ממושכים ומעמיקים ליוו את הליכי גיבושה של תמ"א 10, שאושרה לבסוף ע"י הממשלה וקיבעה לראשונה מדיניות ממשלתית ברורה לפיה, העדיפות היא להפיק אנרגיה סולארית ממתקנים קטנים הממוקמים על גגות, ולא ממתקנים גדולים המכסים שדות. כעת, במחי מקלדת של פקיד, ללא דיון מעמיק וללא שיתוף הציבור, עומדת הממשלה לקבל החלטה הפוכה לחלוטין – כל המכסות החדשות להפקת אנרגיה סולארית יוקצו לשדות. לגגות, לפי הצעתו של שר התשתיות עוזי לנדאו, לא יוקצב אפילו ואט בודד.
לא ברור איזה אינטרס, פרט אולי לזה של 4 תאגידי ענק, רובם בבעלות זרה, הפועלים בישראל כיום בתחום המתקנים הגדולים, משרתת הצעת ההחלטה של לנדאו, המובאת לאישור בוועדת השרים לאנרגיות מתחדשות. משמעות ההחלטה, ללא ספק, היא סגירתן של רוב החברות הסולאריות הישראליות הקטנות, אובדן של אלפי מקומות עבודה במשק, פגיעה קשה בתחרותיות והגדלת הריכוזיות, וחזרה על אותן טעויות שהולידו את הצורך בועדת ששינסקי. מעבר לכך, גם מבחינת ניצול השטח, אין היגיון בהחלטה, המאפשרת פגיעה בשדות חקלאיים ושטחים ירוקים עבור הפקת חשמל ירוק.
בנוסף, בשל העובדה כי הפעלת השדות הסולאריים דורשת הקמת רשת מתח גבוה, צפויים גם מחירי החשמל להתייקר. מבחינה חברתית, שיטת הגגות עדיפה בהרבה, לכן היא זוכה לפופולאריות רבה בעולם המערבי. משמעותה שגגות, בעיקר בפריפריה הדרומית בישראל, הופכים לנכס שווה כסף, המייצר לתושבים מקור הכנסה משני חשוב. יתרה מכך, יש אקט חינוכי לאומי בשיטה המערבת באופן ישיר את הציבור בהפקת אנרגיה מתחדשת, במקום לשמור את המונופול עליה לתאגידי ענק.
אם כך, מדוע להעדיף שדות שחורים של קולטנים וקווי מתח גבוה שיחרצו את נופי הארץ, במקום את השיטה שאושרה בתמ"א 10 ומעלה יתרונות ברורים שגרמו לאימוצה בכל העולם המערבי?
שלום לך,
אני עוקבת אחרי הביקורות נגד אישור מכסה נוסף להפקת אנרגיה סולארית בפרויקטים גדולים, ואינני מבינה למה דבר אחד בא על חשבון השני. ראיתי התיחסות מטעם המשרד לתשתיות לנושא של הפקת אנרגיה על גגות במאמר הקודם:
במסמך שהפיץ המשרד לחברי ועדת השרים נאמר גם כי "ככלל, מתקנים על גגות אינם צריכים להיות מוגבלים ע"י מכסה אלא ע"י תעריף פוחת על פני זמן באופן שיפשר התאמה הדרגתית עד לגובה של תעריף נורמטיבי קבוע שישקף עלות יצור קונבנציונאלי בתוספת פרמיה המשקפת את היתרון הכלכלי".
מדינת ישראל מפגרת מאד בתהליך החיוני של מעבר לאנרגיה נקיה, ואין ספק שיש צורך, מקום,ענין, קרנות ותקציבים לכל היוזמות בתחום, שגם אם כולם יתבצעו יהיה קשה לעמוד ביעדים הלאומיים שנקבעו.
למה המכסה של משרד התשתיות ותמ"א 10 לא יכולים לעמוד במקביל?
בבקשה הסבר…