ישראל מוגדרת בקרב גופי הייעוץ והמחקר המובילים בעולם בתחום הקלינטק כ"עמק הסיליקון של טכנולוגיות המים". היא נחשבת חלוצה טכנולוגית בתחומי התפלה, השקיה, השבה, טיהור מים, מוני מים חכמים ועוד. היינו מצפים שכתוצאה מעליונות טכנולוגית זו, משק המים הישראלי ישגשג ונייצא מים לעולם. בפועל, ישראל מתייבשת.

במרץ 2010 התפרסם דוח "ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים בישראל". הועדה בראשותו של פרופסור דן ביין, פרסמה דוח מקיף וחריף של 333 עמודים ובו סקירה מקיפה של כל הגורמים הממשלתיים המעורבים במשק המים וחלקם ביצירת המשבר לאורך השנים. הדוח מציין פעמים רבות כי הסיבה העיקרית שהובילה למשבר היא חוסר עקביות בהחלטות הממשלה, בפעולות רשות המים, במדיניות אכיפה של המשרד לאיכות הסביבה וחוסר עקביות במרכז לשלטון מקומי. הגוף היחיד שגילה עקביות מרשימה, היה משרד האוצר – שהתנגד נחרצות להקמת מתקני התפלה, התנגדות שגרמה לעיכוב של שנים בהקמת תשתית של מתקני התפלה, תרמה החמרתו של המשבר ותגרום להתארכותו למספר שנים נוספות.

ישראל במתח –  משבר האנרגיה בפתח

שר התשתיות הד"ר עוזי לנדאו חוזר ומדגיש כי מדינת ישראל נמצאת על סף משבר אנרגיה ומחסור חמור באספקת חשמל הוא רק עניין של זמן. הרזרבה האנרגטית המקובלת בעולם המערבי היא בין 15 ל-20 אחוזים ובארץ היא עומדת על אחוזים בודדים. בימי הקיץ פונה חברת החשמל לציבור ומבקשת כי יקטין את צריכת החשמל בשל התקרבותה לגבול מסכות הייצור.

עיכובים בפיתוח משק הגז הטבעי ואי וודאות לגבי הקמת תחנות כח נוספות, מעצימים את התחושה כי בשנתיים הקרובות עשוי משק האנרגיה בישראל להיקלע למחסור חמור ולשיבושים באספקת חשמל למגזר הביתי והתעשייתי, בדומה למדינת עולם שלישי. הפתרונות למשבר האנרגיה יכולים לצמוח מתעשיית הקלינטק המקומית שתגדיל את היצע החשמל שייוצר ממקורות אנרגיה מתחדשת ותוסיף טכנולוגיות של התייעלות אנרגטית שיפחיתו את הצריכה וטכנולוגיות Smart Grid שיעזרו ליישר את עקומת הביקוש בשעות השיא ולמנוע ייצור חשמל מיותר בשאר הזמן. בנוסף, יביא הקלינטק  גם לשיפור איכות האוויר ויקטין פליטות פחמן לאטמוספירה.

הפתרון – אנרגיה מתחדשת, האמצעי – מנהיגות עקבית ועיקשת

פתיחת המכסות לאנרגיה סולארית וקביעת תעריפים מתמרצים הובילו להקמה בזמן שיא של תעשייה סולארית ישראלית ענפה. לחברות המקומיות בתחום, יכולת מוכחת למלא כל מכסה ולהגדיל משמעותית את ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת. בפועל, האנרגיה המתחדשת מתייבשת והיזמים יוצאים לחו"ל. החסמים הידועים לכל הם בירוקרטיה וריבוי גופים המעורבים במתן אישור להקמת תחנה סולארית. גם מאבקים מיותרים בין רשות החשמל למשרד התשתיות וחברת החשמל, תורמים לתחושה שקבלת רישיון וסגירה פיננסית היא משימה בלתי אפשרית. כך גם מימושו של מכרז אשלים שהיה אמור להיות גולת הכותרת של תחנות הכוח לייצור חשמל נקי, נראה עדיין רחוק מהמציאות.

החסמים העומדים בפני הבשלתם של מיזמי הקלינטק בישראל

בשנים האחרונות מתרחש בארץ תהליך מואץ של התפתחות טכנולוגית בתחום הקלינטק. ישראל הופכת לעמק סיליקון גם בתחום זה עם מאות סטארטאפים בתחומי שיפור נצילות פנלים סולארייים, חידושים טכנולוגיים לטורבינות רוח, מוני חשמל חכמים, טכנולוגיות לחיסכון אנרגטי, תחליפי דלק, טכנולוגיות לרכב חשמלי ועוד. אך תעשיית הקלינטק המתפתחת נתקלת במגוון חסמים שמאיימים לעצור את הבשלתה.

• קושי בגיוס הון מכיוון שההון ההתחלתי הנדרש למיזם קלינטק הוא גבוה משמעותית מההון למיזם הי טק עקב הצורך בהשקעה בציוד קפיטלי יקר לצורכי ניסוי.
• הזמן לאקזיט במיזם קלינטק ארוך משמעותית מהמקובל בקרנות הון סיכון ולכן קרנות ההון סיכון, שהיו מנוע הצמיחה של ההי-טק המקומי עדיין יושבות על הגדר מסביב למגרש הקלינטק.
• ענף הקלינטק מושפע ותלוי ברגולציה אשר כרגע נעדרת מדיניות ברורה לטווח ארוך ואי הוודאות מדירה רגלי משקיעים.
• היעדר שוק מקומי מפותח לתוצרים.
• היעדר שטחי ניסוי פתוחים (אתרי ביטא).
• לקוחות היעד למוצרים– חברות תשתית ממשלתיות, רשויות ומוסדות ציבור הם שמרניים וקשים להשגה.

התוכניות חשובות אך המבחן יהיה ביישום

תכנית לאומית לפיתוח תחליפים לשימוש בנפט בתחבורה

התוכנית שגובשה במועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה בעקבות החלטת הממשלה 1354 כוללת הקצאת סכום של כ-2 מיליארד שקלים על פני 10 שנים. יעד התוכנית הינו הנחת התשתית לצורך הפיכת ישראל למוקד מחקר ותעשייה מהמתקדמים בעולם ולזירוז השינוי העולמי בתחום. סכומים אלו יושקעו בעידוד מו"פ מקומי, מחקר אקדמי ושת"פ בינלאומי.

תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה

התוכנית שגובשה על ידי צוות מנכלי"ם בינמשרדי בראשות מנכ"ל האוצר חיים שני (דבר המבטיח שאולי הפעם משרד האוצר לא יעכב את היישום והקצאת המשאבים) מקצה סכום של 2 מילארד ש"ח שיושקעו בעידוד הפחתת צריכת החשמל במגזר הביתי, בנייה ירוקה, חינוך, השקעות בתעשייה ותמיכה בהטמעת טכנולוגיות ישראליות חדשות להפחתת פליטות גזי חממה.

התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית

משרד התשתיות פרסם תכנית לאומית להתייעלות אנרגטית בהיקף של 200 מיליון ש"ח בשנה שתכלול גם היא עידוד פיתוח טכנולוגיות חדשות שיצמצמו את צריכת האנרגיה. משרד התמ"ת אף פרסם לאחרונה כי ינתן סבסוד משמעותי לביצוע סקרי אנרגיה לחברות בינוניות וקטנות, אשר לאור הסקר יטמיעו תכנית להתייעלות וחיסכון אנרגטי

מסלולים ייחודיים של המדען הראשי בתמ"ת

מסלול תנופה ירוקה יתמוך בביצוע בדיקת התכנות טכנולוגית וישימות עסקית של טכנולוגיות ומוצרים בתחומי אנרגיה ומים, המסייעים להגנה על הסביבה ושיש להם פוטנציאל יצוא. מדובר בתכנית בת של תכנית תנופה המוכרת. תוכנית נוספת המחכה לאישור היא "מסורתק", שמטרתה לחבר בין חברות תעשיה מסורתיות לחברות הזנק טכנולוגיות שישתפו פעולה בפיתוח או שיפור מוצרים ותהליכים קיימים. מסלול זה יסייע למיזמי הקלינטק להשתמש במתקני החברות המסורתיות כשטחי ניסוי ויתרום להאצת הליכי הפיתוח.

התוכנית לעידוד גופים מוסדיים להשקעות בישראל

בבסיס התוכנית, שגובשה במשרדי התמ"ת והאוצר, מדובר על השתתפות של המדינה בסיכון של הגופים בקרנות ההון סיכון המתמחות בתעשיית ההיי-טק המקומית. ההערכה היא שבאמצעות התוכנית החדשה יוגדלו השקעות המוסדיים בקרנות ההון סיכון הפועלות בארץ בהיקף של כ-800 מיליון שקל בשנתיים הקרובות. על-פי התוכנית, גופים מוסדיים שיתחייבו להשקיע בקרנות הון סיכון המשקיעות במיזמים מקומיים, יזכו להשתתפות של המדינה בגובה של עד 25% מהשקעותיהם. משרדי האוצר והתמ"ת כבר הקצו לתוכנית 200 מיליון שקל ומצפים שהיא תאפשר הגדלה משמעותית של היקפי ההשקעה בקרנות ההון סיכון ואולי תוביל להקמת קרנות קלינטק נוספות.

חוק האנג'לים

חוק האנג'לים הוא בשורה חשובה להשקעות Early Stage בישראל. על ידי הרחבת אלטרנטיבות ההשקעה גם ליחידים עצמאיים וגם ליחידים המאוגדים בשותפות. התכנית תאפשר השקעה של יחיד בהיקף של עד 5 מיליון שקל בחברה עתירת מו"פ ישראלית בתמורה להטבות מס. המשקיע אינו מוגבל בכמות החברות בהן יתמוך והוא יקבל הטבה עבור כל השקעה בנפרד. כמו כן, חברה תוכל להיתמך על ידי מספר משקיעים פרטיים שיהנו מההטבה. המסלול אמנם אינו מוכוון קלינטק אבל צפוי לסייע בהשקעות בחברות מהתחום.

רכש גומלין ירוק

אין עדיין תכנית סדורה, אבל הגורמים הפעילים בענף מאמינים שיש ברעיון פוטנציאל אדיר לעידוד התעשייה הירוקה. במדינות רבות בעולם, כשחברה זרה זוכה במכרז גדול, היא נוטלת על עצמה התחייבות להשקיע חזרה במדינה כחלק מתמורת העסקה, או לרכוש מתוצרתה. במקביל, המדינה הרוכשת מנהלת לעתים קרובות מדיניות סביבתית לאומית, למשל מדיניות שמטרתה הפחתת פליטת גזי חממה, בניית מקורות אנרגיה חלופיים או השקעה ביערות. אותה מדינה מוכנה לרוב לעודד מדיניות זו במגוון דרכים, כולל מתן "גורם הנחה" לחברות שחתמו על עסקות רכש הגומלין – אם התחייבות זו תהיה דווקא בתחום הקלינטק. במקרים מסוימים עשויה ההנחה להיות משמעותית מאוד, עד כדי הפחתת ההתחייבות לרכש גומלין בשיעור של 50%-80%, אם יתרת ההשקעה תהיה "ירוקה".

לסיכום ולסיום –  דרושה התחלה חדשה

ישראל עומדת בפני נקודת מפנה חשובה בכל הקשור למעבר משמעותי לאנרגיות מתחדשות. באחריות הממשלה להפגין מנהיגות ולהשתמש בכל הכלים על מנת להוציא את הפוטנציאל הגלום בתעשיית הקלינטק המקומית מן הכוח אל הפועל. מימוש יעד זה יביא לצמיחה משמעותית, ליצירת מקומות עבודה, לביטחון אנרגטי ולחיזוק מעמדה של ישראל בקרב המדינות המפותחות בעולם.

איתן גלזר הוא שותף ומנהל תחום אנרגיה וקלינטק ב-PwC Israel

המאמר פורסם במגזין "תשתיות סביבה ואנרגיה"- גיליון 04 ינואר-פברואר