הממשלה אישרה  את תמ"א 10/ד/10 בחודש דצמבר 2010, תוכנית זו יוצרת את התשתית התכנונית המנחה לקידום הקמתם של מתקנים פוטו וולטאיים, תוך שהינה קובעת כללים ברורים בדבר אופן קידומם התכנוני של מתקנים שיוקמו על גגות ושל מתקנים קרקעיים. בין היתר קובעת התמ"א אילו מתקנים יוכלו לקום ללא צורך בתכנית אלא בהיתר בלבד והקמתם של איזה מתקנים תחייב הכנת תכנית מפורטת. התכנית קובעת שורה של כללים מנחים לפיהם יפעלו מוסדות התכנון עת ידונו בתכניות או בבקשות להיתרים ושורה ארוכה של קביעות נוספות המאפשרות, כבר עתה, למוסדות התכנון לדון ולהחליט במאות הבקשות להיתרים והתכניות שהונחו לפתחן והממתינות זמן רב מאוד לסיום הליכי אישור התמ"א.

התמ"א, אשר בה קביעות ראויות רבות, כוללת הנחיה המורה למוסדות התכנון, בין היתר, לתת משקל בבחינת החלופות להיות המתקן צמוד דופן לבינוי או לפיתוח כהגדרתם בתמ"א 35, וכן קובעת כי ככל שמדובר בתכנית למתקן ששטחו עולה על 300 דונם בשטחי משבצת חקלאית מחייב את קיומם של הליכי היוועצות עם הרשות המקומית ועם משרד החקלאות. הנחיות אלו מכבידות מאוד על היכולת להקים מתקנים קרקעיים משמעותיים ומתעלמות מאופי המתקנים הפוטו-וולטאיים המשתלבים בחזותם במרקם הכפרי באופן הדומה מאוד לזה של חממות המוקמות בו. ומייבוש שטחי משבצת חקלאיים רבים בהעדר מכסות מים. ואולם למרות קשיים אלה ואחרים שעל יזם לעבור בדרך לאישורה של תכנית למתקן פוטו וולטאי קרקעי, נקבעו כללי המשחק ולכך חשיבות רבה. אלא שיש לזכור כי אישורה של תכנית אינו אלא ראשיתה של דרך, ועל מנת שמתקן אכן יוקם על היזם להסדיר את הפן הקנייני של רכישת זכויות בקרקע להקמתו (הכל בנוסף לקבלת רישיון, עמידה בדרישות הרגולציה של רשות החשמל ומגבלות רשת ההולכה).

כפי שמסתמן עלול שלב זה להוות חסם משמעותי בקידום הקמת המתקנים. ברובם המכריע של המקרים טעונה הסדרת הזכויות בקרקע חתימת חוזה עם מינהל מקרקעי ישראל. מועצת מקרקעי ישראל קבעה עוד בספטמבר 2008, (החלטה 1162), את הכללים לפיהם תוקצה קרקע למטרה זו, קביעות שלקחו בחשבון את היותם של המתקנים הפוטו וולטאיים עתירי שטח ואת היעדים שקבעה הממשלה. כאשר קבע גם  השמאי הממשלתי הראשי, בראשית 2009, את עקרונות התשלום שיגבה המינהל עבור ההתקשרות נראה היה כי הושלמה קביעת כללי המשחק והשוק כולו החל לפעול בהסתמך עליהם.

אלא שעתה, עם אישור התמ"א ולקראת אישורן הקרוב של תכניות מפורטות נראה שהשמחה הייתה מוקדמת מדי. אנו עדים לניסיון של הגופים הממשלתיים השונים לשנות את הכללים שנקבעו ולקבוע, כל אחד בתחום עיסוקו ובראיית האינטרסים הצרים עליהם הינו מופקד, כללים חדשים. גם אם הכללים שנקבעו אינם האופטימאלים וניתן לחשוב על כללים אחרים, אולי טובים יותר, הרי שמדובר בחשיבה מאוחרת הנעשית לאחר שמזה שנתיים פועל השוק, באינטנסיבית רבה, תוך שהינו מסתמך על הכללים שנקבעו. ספק רב מאוד אם שינוי כזה יעמוד במבחן הביקורת. אולם מעבר לשאלת הלגיטימיות של שינוי כללי המשחק, משמעות שינוי הכללים וקביעתם של כללים חדשים משמעו עיכוב משמעותי נוסף בקידום העסקאות והתרחקות נוספת מהעמידה ביעדים שקבעה הממשלה בהחלטותיה.

על מנת שחזון ניצול השמש והטכנולוגיה לא ייפול קרבן למציאות הביורוקרטית העגומה יש צורך דחוף ביד מכוונת, בין בדמות ועדת השרים עליה החליטה הממשלה לפני חדשים רבים ואשר טרם כונסה, ובין ועדת מנכל"ים,  אשר תטפל בחסמים הקיימים, תעצור מגמות לשינוי כללים ותסלול את  הדרך להקמתם של מתקנים פוטו וולטאיים לא רק בהחלטות הממשלה אלא על פני האדמה.

הכותבת היא יועצת מיוחדת במשרד מ. זליגמן ושות'.

המאמר פורסם במגזין "תשתיות סביבה ואנרגיה"- גיליון 04 ינואר- פברואר