כנס אילת אילות הבינלאומי הרביעי לאנרגיה מתחדשת נפתח היום בהשתתפות נציגי משרדי הממשלה, חברות אנרגיה מתחדשת, חברות מחקר ופיתוח וחוקרי אנרגיה מתחדשת באקדמיה.
השר לנדאו בכנס אילת אילות "אפעל להסרת חסמי האוצר להקמת מתקנים סולאריים גדולים"
כנס אילת אילות הבינלאומי הרביעי לאנרגיה מתחדשת נפתח היום בהשתתפות נציגי משרדי הממשלה, חברות אנרגיה מתחדשת, חברות מחקר ופיתוח וחוקרי אנרגיה מתחדשת באקדמיה. שר התשתיות, ד"ר עוזי לנדאו הציג את מדיניות המשרד לאור ההתפתחויות האחרונות והתנגדות האוצר למכסת המתקנים הסולאריים הגדולים בהיקף של 600 מגהוואט.
סילבן הציע לשנות את שם המשרד לאנרגיה ותשתיות. ההצעה שלנו היא לשנות את השם ל"משרד האנרגיה, המים ואצורות הטבע". השר העומד הראש משרד התשתיות הוא שר האוצר של הטבע. כך נראה את התפקיד וכך נפעל.
חמש הערות על תפיסת עולמי בנושא המתחדשות:
1. משרד התשתיות דבק במדיניות שהוצגה כאן לפני שנה וממשיך ליישם אותה, חרף כל הקשיים.
2. משרד התשתיות רואה את משק האנרגיה וטובת הצרכן לנגד עיניו, ופועל משק יציב ומתקדם ולהשיג עבורו את התעריף הטוב ביותר, על מנת שייהנה מחשמל נקי במחיר הנמוך ביותר שאפשר.
3. משרד התשתיות יקדם את חזונו של דויד בן גוריון, ע"י פיתוח האנרגיות המתחדשות בנגב ובפריפריה.
4. משרד התשתיות לא יחסוך כל מאמץ עד שיסיר כליל את החסם הזה מסדר היום. מסיר את החסם המלאכותי שצץ לפני כשבועיים, במטרה לעצור את הפרויקטים הגדולים.
5. משרד התשתיות אחראי לבניית העצמאות של מדינת ישראל בתחום משאבי הטבע, המים מקורות האנרגיה. ויעל לכך שבעתיד ישראל לא תהיה תלויה.
המשכיות ומחויבות מלאה ל-10% אנרגיות מתחדשות שקבעה הממשלה
משרד התשתיות הלאומיות דבק במדיניות כולל הפרטים אותם הצגתי על במה זו לפני שנה. אנחנו ניישם אותה על אף כל המכשולים. אנו מחויבים למימוש חזון האנרגיות הירוקות, נפעל ללא לאות עד שיבוצע המתווה ונוודא שיישום החלטת הממשלה תמומש. עד כה מימשנו חלק קטן בלבד. כרגע יש לעסוק בהסרת ל החסמים לקידום המדיניות הזו. כחלק ממקורות האנרגיה של מדינת ישראל. התוכנית שהצגנו קובעת את מתווה העבודה. לא נחסוך מאמץ כדי שנקבל את אישור הממשלה למדיניות המשרד, ונוודא כי החלטת הממשלה לייצור 10% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות – תמומש. עד כה מימשנו רק חלק מזערי מהיעד שנקבע עד לשנת 2020, ולכן אין זה הזמן לדבר על בחינה מחודשת של היעדים, אלא על הסרת החסמים בדרך להשגתם. בזה אנחנו עוסקים.
לפני חודשים ספורים הכרזנו על חמישה פרויקטים של אנרגיות מתחדשות כפרויקטי תשתית לאומית: בקיבוץ אורים, במשאבי שדה, בצאלים; בזרועה ובנבטים, בהיקף כולל של כ – 330 מגה-וואט. ראש הממשלה חתום על ההכרזה. שר האוצר חתום על ההכרזה. וגם עבדכם הנאמן, גם אני חתום על ההכרזה. ההכרזות הללו יהפכו להסמכה. הפרויקטים יצאו לדרך. על אף החסמים. בשבוע שעבר התבשרנו כי ברשות החשמל הוחלט על הקפאה. בחינה מחדש של הפרויקטים.
בתחילת השבוע פניתי בנושא זה לראש הממשלה. קיימנו ישיבות דחופות. לא ננוח עד שהמכסה תמומש ותבוצע ע"י רשות החשמל. אנחנו ממשיכים עם הפרויקטים האלה. והם יהיו פרויקטי תשתית לאומיים, והם יחוללו צמיחה ותעסוקה בפריפריה, במיוחד בנגב. חשובים לתעשייה ולהתפתחות. ישמשו לייצור וייצוא.
טובת הצרכן בראש סדר העדיפויות
אנחנו נמשיך עם האנרגיות המתחדשות במחיר הטוב ביותר, כאשר טובת משק החשמל לנגד עינינו, ובראשה – טובתו של הצרכן. ולכן, נקפיד על המחיר הטוב ביותר. מחיר ההסדרה האחרונה במתקנים גדולים (בין 96 אגורות לבין 1.08 ש"ח), תעריף הוגן וראוי, אבל לא קל. שתוכלנה לעמוד בו רק החברות היעילות ביותר.
באשר להמשך, על מנת למנוע חוסר וודאות לגביי ההסדרה העתידית של טכנולוגיות אלו ואחרות, יפעל המשרד ליישומו של מתווה תעריפי יורד תלוי זמן, ללא מגבלת מכסה. לאחר שההסדרה הקיימת תמצה את עצמה, ירד התעריף המוצע באחוזים ניכרים מידי שנה בשנה, והצרכן ייהנה מחשמל ירוק – וגם זול.
פיתוח הפריפריה – בשורה משמעותית לנגב
תחום האנרגיה הסולארית מעניק אופק חדש לנגב, לפריפריה, ולמדינת ישראל. כמקום בו ייוצר החשמל הירוק של מדינת ישראל. בתקופה האחרונה התבשרנו שוב על פערים מדאיגים שהולכים וגדלים בין הפריפריה למרכז, בכל התחומים: בביטחון התעסוקתי, בחינוך, ברמת החיים, בצריכה ואפילו בבריאות. תפקיד הממשלה לדאוג לכך שהצמיחה תהיה לא רק במרכז, במדינת ת"א, אלא תגיע למקומות הזקוקים לה ביותר. בפריפריה ובנגב.
א. תוכנית המתאר הארצית לשילוב אנרגיות מתחדשות, שאושרה על-ידי הממשלה לפני כחודשים, הידועה בשמה תמ"א 10/ד/10, היא כלי חשוב לצמצום הפער. התוכנית, המסדירה את תחום התכנון, מעניקה, בהתאם למדיניות משרד התשתיות, עדיפות ברורה לפריפריה: אנשי המשרד דאגו שבנפת באר שבע, בגולן ובעוטף עזה, יוגדל השטח להקמת מתקני פוטו-וולטאי עד לכדי 30% מאזורים שמיועדים לתעשייה, במקום 10% בשאר חלקי הארץ. ועוד משהו – נשאף לכך שהפרויקטים הבינוניים והגדולים יהיו אזוריים ולא מקומיים, וברווח מתחלקים יותר ישובים. יותר משפחות. דוגמא: אם בקיבוץ אחד יש שטח של 1000-1500 דונם, עוד ישובים יוכלו להתחלק באנרגיה המופקת. בישבים אחרים ייתנו קרקע, אבל יחלקו ברווחים. זה לא כל הקודם זוכה. זה צדק חברתי וזו התורה של המשרד שלנו בעניין הזה.
ב. במהלך השנה החולפת, תוקצבו 12 מליון ש"ח להכנת תוכניות מתאר מפורטות למקבצי ייצור. מדובר באלפי דונמים ליחידות שטח שאותרו בדימונה, באזור פתחת ניצנה, באזור תמנע צפון ועוד, כשבכל אחת מהן ניתן להפיק כ 250 – 200 מגה-וואט.
ג. סיפר אודי גת כי בתוך כשלוה שבועות יפורסם מכרז ל 60 מגה וואט בתמנע. בתוך כשבועיים שלושה יפורסם שלב א' במכרז להקמת תחנה סולארית של 60 מגה-וואט. יש להם מקום ברשת, ויש מכסה. זה יקרה. התחנה תתחבר לרשת ההולכה העוברת בסמוך לפארק תעשייתי תמנע, שמשתלב עם תכנית המועצה האזורית לקידום אילת אילות כמרכז ייצור חשמל ממקורות מתחדשים ומרכז מצוינות ומו"פ בתחום.
ד. חדשות טריות: רק אתמול התפרסם הראשון מבין ארבעה מכרזי קרקע לאנרגיה סולארית במצפה רמון, בערד, ברמת הנגב ובעברונה, בהיקף כולל של 60 מגה-וואט, תוצאה של שיתוף פעולה בין משרד התשתיות הלאומיות למנהל מקרקעי ישראל.
ה. הקמת המתקנים באשלים הולכת, ככה כה. קשה. אבל לפני כעשרה ימים התבשרנו כי הוגשה הצעה ל – PLOT A של המכרז, עבור תחנה תרמו סולארית. בשורה נוספת – כ 400 דונם, קרקע פנויה וזמינה ומועשרת בתשתיות, וקצו להקמת מרכז פיתוח והדגמה טכנולוגי בתחום הסולארי.
יש לנו הזדמנות להיטיב עם יישובי הפריפריה. הפרויקטים הסולאריים יהוו מנוף לצמצום הפערים, לחיזוק היישובים, לפיתוח תעשייה מקומית שתייצר ותייצא מתקנים מודרניים יותר (cpv) ותביא ליצירת אלפי מקומות עבודה חדשים מדי שנה. בכוונתי לוודא שההזדמנות הזו לא תוחמץ.
איזונים ובלמים ושמירה על ערכים ירוקים
הכרזתי על עצמי כעל שר האוצר של הטבע, וזוהי מחויבות שקל לי לעמוד בה. אני "ירוק". ולכן עשינו מאמץ שאותה תמ"א 10/ד/10, תאזן בין הצורך לייצר חשמל, לבין החובה להגן על השטחים הפתוחים, הערכיים. שימוש מזערי ככל הניתן בקרקע החקלאית,וכל אלו יבטיחו עמידה ביעדי הייצור מאנרגיות מתחדשות.
ומתוך אותה שאיפה לשמור על נוף בראשית, החלטנו להטיל על חברת החשמל להטמין את קווי ההולכה באזור מכתש רמון בקרקע.
ואי אפשר לדבר על ערכים סביבתיים מבלי להזכיר את טורבינות הרוח. אנחנו מעניקים עדיפות ברורה לרוח. המשאב קיים. ברמת הגולן ובשומרון יש לנו משטר הרוחות שהוא מהטובים בעולם. השטח הדרוש – מצומצם ביותר, והמחיר קרוב ביותר לחשמל קונבנציונלי. ולכן אנו דוחפים למיצוי מלא של פוטנציאל הרוח ללא כל מגבלה של מכסה, ולכן הובלנו את הכרזת והסמכת תחנת כוח ברמת הגולן בהיקף של כ – 150 מגה-וואט, כפרויקט תשתית לאומית בות"ל. וידינו שם עוד נטויה.
ואי אפשר לדבר על ערכים סביבתיים מבלי להזכיר את הביוגז, וטכנולוגיות אחרות ההופכות פסולות לאנרגיה, המגלם את הטוב בכל העולמות: מסלק מפגעים סביבתיים, מספק ודאות למערכת החשמל, יכולת ייצור 90% מן הזמן, הספק המקסימאלי, עלויות של חשמל קונבנציונלי, ומינימום שימוש בקרקע. מדובר בתחנת ייצור חשמל בגז לכל דבר, והייתי שמח לראות יותר יזמים נכנסים אליה. אגב, ההסדרה לרוח ולביוגז, תגיע, כך הבטיחו לנו מרשות החשמל, בראשית חודש מרץ. ואי אפשר לדבר על שני אלה, מבלי להזכיר את טובתו של הצרכן, שצריך, בסופו של יום, לשלם את עלות הפקת החשמל.
השקעה במחקר ופיתוח טכנולוגיות ישראליות
25 מיליון ₪ הממנים כיום 70 מחקרים פעילים (לרבות משנים קודמות), הושקעו בשנת 2010 במסגרת פעילות המדען הראשי במשרד. 7 מתוך 15 חברות שסיימו את מחזור החיים שלהם בקרן ההזנק STARTERGY, זכו למימון חיצוני. חברים, זה מספר מדהים!
חמש חברות זכו בפרסים, שתיים מתוכן ישראליות, שצמחו מקרנות המו"פ שבמימון משרד התשתיות: "ווינפלקס" – קרן הזנק שאת הביתן שלה תוכלו לראות כאן בכנס, המוצר שלהם – טורבינת רוח ייחודיות מתנפחת, זולה ופשוטה להקמה; "גרידון", שה"שנאי הראשון בעולם מבוסס ממוליך בקירור יבש", פותח במחקר של פרופ' יוסי ישורון בבר אילן. (דגם השנאי מוצג בביתן המשרד בכנס.)