אירית אוליצקיבכנס תחנות כוח סולאריות של פוטרל תשתיות שנערך בסינמטק, הציגה עו"ד ענק ממלוק ממשרד ERM את אבני הדרך שיש לעמוד בהן לאחר קבלת רישיון מתונה למערכות סולאריות בינוניות.
צילום: ניצן בר
הרצאת עו"ד ענת ממלוק ממשרד ERM בנושא אבני הדרך לרישוי מערכות בינוניות
בכנס תחנות כוח סולאריות של פוטרל תשתיות שנערך בסינמטק, הציגה עו"ד ענק ממלוק ממשרד ERM את אבני הדרך שיש לעמוד בהן לאחר קבלת רישיון מתונה למערכות סולאריות בינוניות. עו"ד ממלוק הציגה מודל לפיו, תהליך הרישוי למערכות אלה מתחלק לשלושה חלקים. החלק הראשון הוא מילוי טפסים והגשת בקשה לאישור מרשות החשמל, תוך כדי עמידה בתנאי סף, אותם הציבה הרשות. בשלב השני, מקבל היזם את הרישיון המותנה, התקף למשך 42 חודשים, עד תום הקמת המתקן. לאחר מכן למעשה מקבל היזם את הרישיון הקבוע, לתקופה של 20 שנה ובתעריף קבוע.
תנאי הסף העיקריים לקבלת רישיון מותנה הם: זיקה לקרקע, הוכחת הון עצמי וחוסן כלכלי בגובה של 20% מעלות המתקן, הוכחת ישימות טכנולוגית- סקר היתכנות והוכחת ניסיון בתחום, המצאת ערבות בנקאית ועוד. לאחר הוכחת תנאים אלה, מתקבל הרישיון המותנה במהלכו על היזם לפעול על מנת לקבל תעריף מותנה ובסופו של דבר להגיע לסגירה פיננסית עם הבנק.
חשוב לציין כי קבלת הרישיון המותנה אינה מהווה אינדיקציה לכך שהפרויקט נכנס לתוך המכסה הארצית, רק התעריף המותנה וסגירה פיננסית של הפרויקט לאחר 90 ימים מאשרת כנסיה למכסה. לאחר מכן יש להוכיח איתנות פיננסית ולהראות מסוגלות להמצאת הון עצמי. אמנם, הזרמת הכסף בפועל תעשה רק לאחר הסגירה הפיננסית, אך יש להמציא מסמכים המוכיחים את היכולת הכללית של היזם כבר בשלבים המוקדמים יותר של התהליך.
אבן הדרך הראשונה, מתחילה כשישה חודשים לאחר קבלת הרישיון המותנה, מדובר בקבלת חוות דעת מחברת יעוץ. הדרישה כיום היא הוכחת ניסיון של שלוש שנים בתחום והקמת שלושה מתקנים סולאריים בטכנולוגיה הרלוונטית בגודל ממוצע העולה על שלושה מגה וואט. עו"ד ממלוק מציינת כי בשל חוסר בפורמט קבוע עבור חוות הדעת, נוצר פער בין הגורמים בשוק. כתוצאה מכך לפעמים נוצר מצב בו זמן יקר מתבזבז וחוסר התיאום בין היזם לרשויות מעכב את המשך התהליך.
אבן הדרך השניה נעשית כשנה לאחר קבלת הרישיון המותנה, כאן על היזם להציג יכולת מימון ראשונית. יש שלושה דרכים לביצוע אבן דרך זו: הראשונה היא הצגת טרם שיט- מסמך עקרונות ראשוני עם הגורם המממן. בנוסף ניתן להציג יכולת מיממון עצמי מלא של הפרויקט- על היזם להציג דוחות כספיים המראים יכולת לעמוד ב-100% מעלות הפרויקט. כמו כן, ניתן לקבל דירוג ראשוני לפרויקט על ידי הרשויות, ברמה שלא תרד מ-A מינוס.
אבן הדרך השלישית היא פתיחת תיק חיבור לרשת החשמל מול רשות החשמל. ראשית כדי לפתוח תיק חיבור נדרש היזם להציג היתר בניה. היתרי הבניה ניתנים כעת בהתאם לכללים שנוסחו בתוכנית המתאר הארצית למערכות פוטו וולאטיות, התמ"א 10/ד/10. בנוסף, עליו להציג לרשות החשמל מסמכים מטעם חברת החשמל המציגים בקשה לפתיחת תיק חיבור. לדברי עו"ד ממלוק, תהליך זה אינו פשוט שכן היזם נדרש לקבוע סדרה די ארוכה של פגישות עם נציגי חברת חשמל. עובדה זו יוצרת חששות רבים בקרב היזמים מפני יצירת צווא5ר בקבוק בתהליך אבני הדרך. בנוסף לכך על היזם לשלם מקדמה על עלות החיבור בסך של 10% מכלל העלות.
לאחר 22 חודשים מקבלת הרישיון המותנה על היזם להציג מסמכים המעידים על אישור הפקדת התוכניות של הפרויקט אצל מוסדות התכנון ולאחר מכן, יכול היזם לפנות לרשות החשמל על מנת לבקש אישור תעריפי מותנה. אמנם הגשת הבקשה לתעריף יכולה להיעשות מרגע קבלת הרישיון המותנה, אך זה אינו כדאי שכן תוך 90 ימים צריך היזם להגיע לסגירה פיננסית, מה שאינו מתאפר מבלי לעבור את כל אבני הדרך הנ"ל. במידה ולא הצליח היזם להגיע לסגירה פיננסית במהלך 90 הימים, יפקעו הרישיון והתעריף המותנים שקיבל. בנוסף, לא ניתן יהיה לבקש רישיון מותנה חדש עד ל-12 חודשים מיום הפקיעה.