כ- 230 דגמי מזגנים, אשר אינם עומדים בדרישות תקנות מקורות האנרגיה ייאסרו בייבוא, שיווק ומכירה החל מה 1.1.2011, אז ייכנס לתוקפו הרף הגבוה ביותר ליעילות אנרגטית של מזגנים, עד כה.

החל משנת 2011 ייאסר שיווק וייבוא של כ- 230 דגמי מזגנים לא יעילים אנרגטית

כ- 230 דגמי מזגנים, אשר אינם עומדים בדרישות תקנות מקורות האנרגיה ייאסרו בייבוא, שיווק ומכירה החל מה 1.1.2011, אז ייכנס לתוקפו  הרף הגבוה ביותר ליעילות אנרגטית של מזגנים, עד כה.

תקנות מקורות אנרגיה (יעילות אנרגטית, סימון אנרגטי ודירוג אנרגטי במזגנים משנת התשס"ה 2004) קובעות מספר קריטריונים:

1.       היעילות המינימאלית של מזגנים לפי סוגיהם

2.       דירוג אנרגטי של מזגנים שיעילותם עוברת את היעילות המינימאלית

3.       הדרישה לסמן את המזגנים בתווית בהן מצוין הדירוג האנרגטי והיעילות האנרגטית של המזגן.

היעילות האנרגטית של כל מזגן, נקבעת על פי מקדם היעילות האנרגטי שלו (COP): COP= coefficient of performance תפוקת הקור/חום בקילוואטים טרמים מחולק לצריכה בקילוואט שעה חשמל. ככל שהמקדם האנרגטי של המזגן גדול יותר- כך המזגן יעיל יותר.

על כל מזגן, כמו גם על מרבית מכשירי החשמל הביתים, מודבקת תווית אנרגיה אשר כוללת את כל נתוני האנרגיה לגבי המכשיר: שם היצרן, היבואן, רמת הדירוג האנרגטי, נתוני צריכת החשמל של המכשיר, תפוקתו, ומקדם היעילות שלו (COP) ותוקף התווית.

במשרד התשתיות הלאומיות ממליצים לצרכנים לשים לב לנתונים המופיעים בתווית, לתוקפה, מציינים כי  לאחר כינון התקנות- מזגן מפוצל A הוא לפחות 8% יותר יעיל ממזגן מפוצל G. וכן כי טרם רכישת מזגן, רצוי לבדוק באתר משרד התשתיות הלאומיות האם אושר הדגם על ידי המשרד.

תקנות היעילות האנרגטית לגבי המזגנים מתווספות לצעדים נוספים אותם מקדם המשרד בתחום ההתייעלות האנרגטית ביניהם: תקנות לאיסור יבוא נורות ליבון מעל 60 וואט הקובעות גם קריטריונים של יעילות מינימאלית, ללא קשר להספק הנורה, עבור נורות פלורסנטיות. תקנות הקובעות קריטריונים להספק חשמלי מרבי המותר במכשירי טלוויזיה במצב פעולה ובמכשירים חשמליים הנמצאים במצב המתנה (סטנד ביי), המבטיחות חסכון ויעילות בניצול ובשימוש באנרגיה. וכמובן התוכנית הלאומית להתייעלות אנרגטית, אותה גיבש המשרד אשר תאפשר את יישום החלטת ממשלת ישראל אשר קבעה יעדים ברורים, במטרה להגיע לצמצום של 20% בצריכת החשמל עד שנת 2020. התוכנית מבוססת על ניתוח טכנולוגי וכלכלי מעמיק של פוטנציאל החיסכון הריאלי ויישומו בכל מגזר ומגזר במשק. בנוסף, מוצעים בתוכנית הפעולות והאמצעים הנדרשים להשגת חיסכון זה.

שר התשתיות הלאומיות ד"ר עוזי לנדאו: "אנחנו ממשיכים ביישומה של תוכנית המשרד להתייעלות אנרגטית דרך התקנת תקנות. זאת, מתוך מגמה להחליף את מוצרי חשמל  דרך סיום מחזור חייהם הטבעי. בסופו של דבר, תקנות כמו אלו יאפשרו ייבוא של מוצרים חסכניים בחשמל בלבד, וכך, בבואם לרכוש מוצרים חדשים בחנויות, אזרחי ישראל ימצאו רק מוצרים יעילים על המדפים. זהו מהלך שיחסוך לכולנו באופן מוחשי בכיס, יפחית את צריכת החשמל מבלי לפגוע באיכות החיים ויסייע בשיפור איכות הסביבה".