אחד הפרויקטים המדעיים הגדולים ביותר בעולם יצא לפועל בשבוע שעבר במרחק של כ-7 ק"מ מחוף עין גדי שבדרום הארץ. מדובר ביצירת חתך גיאולוגי על ידי קידוח בתוך ים המלח, לעומק של כ-500 מטרים לתוך ליבת כדור הארץ, שמטרתו ביצוע מחקר אודות חצי מיליון שנים אחורה בהיסטוריה.

החל הקידוח הנמוך ביותר בעולם בעומקו של ים המלח

אחד הפרויקטים המדעיים הגדולים ביותר בעולם יצא לפועל בשבוע שעבר במרחק של כ-7 ק"מ מחוף עין גדי שבדרום הארץ. מדובר ביצירת חתך גיאולוגי על ידי קידוח בתוך ים המלח, לעומק של כ-500 מטרים לתוך ליבת כדור הארץ, שמטרתו ביצוע מחקר אודות חצי מיליון שנים אחורה בהיסטוריה. המחקר יתמקד בחקר שינויים סביבתיים, שינויי אקלים, רעידות אדמה וכו' והוא עשוי לסייע גם בהכנה לעתידו של האזור ושל ים המלח בפרט.

ים המלח הוא למעשה שריד מסדרה שלמה של אגמים שמילאו בתקופות שונות במהלך ההיסטוריה את בקע ים המלח המשקעים הנמצאים בתוך הים יהוו מאגר מידע על כל מה שהתרחש באזור זה במשך מאות אלפי שנים. הקידוח המתוכנן יאפשר לחקור את שינויי המשקעים, היווצרותן של בצורות רעידות אדמה ועוד. כמו כן, יספק הקידוח גם נתונים למחקרים בנושא ההתחממות הגלובאלית.

הפרויקט, שעלותו הכוללת נאמדת בכ- 2.5 מיליון דולרים, אושר על ידי ארגון ה- ICDP(International Continental Drilling Program) היוקרתי. מימון הפרויקט נעשה בשיתוף מפעלי ים המלח. הקידוח נעשה בחסות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בראשו עומדים פרופ' צבי בן-אברהם, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וראש מרכז מינרווה לחקר ים המלח באוניברסיטת תל אביב, (חתן פרס ישראל), ד"ר מוטי שטיין מהמכון הגיאולוגי במשרד התשתיות ופרופ' אמוץ עגנון מהמכון למדעי כדה"א באוניברסיטה העברית. מנהל הפרויקט הוא ד"ר מייקל לזר מאוניברסיטת חיפה.

בפרויקט משתתפים חוקרים מ-6 מדינות, ביניהן ירדן והרשות הפלסטינית שפועלות בו במסגרת שיתוף פעולה אזורי עם ישראל. בין המוסדות השותפים לפרויקט ניתן למצוא את משרד התשתיות, אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים, מכון למונט-דוהרטי אוניברסיטת קולומביה-ניו יורק, מכון GFZ- פוטסדאם, בגרמניה, המכון ללימודי יפן-קיוטו ואוניברסיטת ETH-ציריך. הקידוח נעשה בתמיכת המועצה האזורית תמר, ים המלח, קיבוץ עין גדי וחברת "מוטי גונן עבודות ים וצלילה" המפעילה את תחנת המחקר לחופי עין גדי.

לדברי החוקרים המובילים את הקידוח, פרופ' בן אברהם וד"ר שטיין, "לתוצאות הפרויקט יהיו השלכות משמעותיות בתחומי המדע, הסביבה וכן על גילוי אוצרות טבע חדשים. בנוסף, מחקר ההיסטוריה ההידרולוגית-אקלימית של ים המלח עשוי לסייע לשפוך אור על התפתחות תרבויות האדם באזורינו".